GUEMARA: Il a été dit : Rav Yehouda et Rav ’Eina, l’un enseignait « choéva » [puisage] et l’autre enseignait « ’hachouva » [importante]. Mar Zoutra a dit : celui qui enseigne « choéva » ne se trompe pas, et celui qui enseigne « ’hachouva » ne se trompe pas. Celui qui enseigne « choéva » ne se trompe pas, car il est écrit : « Vous puiserez de l’eau avec allégresse » (Is 12, 3) ; et celui qui enseigne « ’hachouva » ne se trompe pas, car Rav Na’hman a dit : c’est une mitsva importante, qui remonte aux six jours de la Création.
גמ׳ איתמר רב יהודה ורב עינא חד תני שואבה וחד תני חשובה אמר מר זוטרא מאן דתני שואבה לא משתבש ומאן דתני חשובה לא משתבש מאן דתני שואבה לא משתבש דכתיב (ישעיהו יב, ג) ושאבתם מים בששון ומאן דתני חשובה לא משתבש דאמר רב נחמן מצוה חשובה היא ובאה מששת ימי בראשית
Nos maîtres ont enseigné : la flûte repousse le Chabbat ; ce sont les paroles de Rabbi Yossé bar Yehouda. Et les Sages disent : elle ne repousse même pas le jour de fête. Rav Yossef a dit : la controverse porte sur le chant du sacrifice. Car Rabbi Yossé pense que l’essentiel du chant est [joué] sur l’instrument : c’est un service [du Temple] et il repousse le Chabbat ; et les Sages pensent que l’essentiel du chant est de bouche : ce n’est pas un service [joué sur l’instrument] et il ne repousse pas le Chabbat. Mais le chant du puisage, tous s’accordent [à dire] que c’est une réjouissance et qu’il ne repousse pas le Chabbat.
ת"ר החליל דוחה את השבת דברי ר' יוסי בר יהודה וחכ"א אף י"ט אינו דוחה אמר רב יוסף מחלוקת בשיר של קרבן דר' יוסי סבר עיקר שירה בכלי ועבודה היא ודוחה את השבת ורבנן סברי עיקר שירה בפה ולאו עבודה היא ואינה דוחה את השבת אבל שיר של שואבה דברי הכל שמחה היא ואינה דוחה את השבת
Rav Yossef a dit : d’où est-ce que je dis qu’ils sont en désaccord sur ce point ? Car il a été enseigné : des ustensiles du service que l’on a faits en bois, Rabbi les déclare invalides et Rabbi Yossé bar Yehouda les déclare valides. N’est-ce pas sur ce point qu’ils sont en désaccord ? Celui qui les déclare valides pense que l’essentiel du chant est sur l’instrument, et nous déduisons [des ustensiles] de la flûte de Moïse ; et celui qui les déclare invalides pense que l’essentiel du chant est de bouche, et nous ne déduisons pas de la flûte de Moïse.
אמר רב יוסף מנא אמינא דבהא פליגי דתניא כלי שרת שעשאן של עץ רבי פוסל ורבי יוסי בר יהודה מכשיר מאי לאו בהא קמיפלגי מאן דמכשיר סבר עיקר שירה בכלי וילפינן מאבובא דמשה ומאן דפסיל סבר עיקר שירה בפה ולא ילפינן מאבובא דמשה
Non : tous s’accordent [à dire] que l’essentiel du chant est sur l’instrument, et ici ils sont en désaccord [sur la question de savoir] si l’on déduit ce qui est possible de ce qui est impossible. Celui qui les déclare valides pense que l’on déduit le possible de l’impossible, et celui qui les déclare invalides pense qu’on ne déduit pas le possible de l’impossible.
לא דכ"ע עיקר שירה בכלי והכא בדנין אפשר משאי אפשר קמיפלגי מאן דמכשיר סבר דנין אפשר משאי אפשר ומאן דפסיל סבר לא דנין אפשר משאי אפשר
Et si tu veux, dis : tous s’accordent [à dire] que l’essentiel du chant est de bouche et qu’on ne déduit pas le possible de l’impossible ; et ici ils sont en désaccord sur la manière de déduire [la règle] du candélabre : par « général et particulier » ou par « inclusion et exclusion ». Rabbi interprète selon « général et particulier », Rabbi Yossé bar Yehouda interprète selon « inclusion et exclusion ».
ואיבעית אימא דכ"ע דעיקר שירה בפה ואין דנין אפשר משאי אפשר והכא במילף מנורה בכללי ופרטי או ברבויי ומיעוטי קא מיפלגי רבי דריש כללי ופרטי ר' יוסי בר יהודה דריש ריבויי ומיעוטי
Rabbi interprète selon « général et particulier » : « Tu feras un candélabre » (Ex 25, 31) – c’est le général ; « d’or pur » – c’est le particulier ; « le candélabre sera fait d’une pièce martelée » – il est revenu au général. [Pour] un général, un particulier et un général, tu ne juges que selon ce qui ressemble au particulier : de même que le particulier est explicitement de métal, de même tout [ce qui est] de métal.
רבי דריש כללי ופרטי (שמות כה, לא) ועשית מנורת כלל זהב טהור פרט מקשה תעשה המנורה חזר וכלל כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת
Rabbi Yossé bar Yehouda interprète selon « inclusion et exclusion » : « Tu feras un candélabre » – il a inclus ; « d’or pur » – il a exclu ; « le candélabre sera fait d’une pièce martelée » – il est revenu inclure. [Quand] il a inclus, exclu et inclus, il a inclus tout. Qu’a-t-il inclus ? Il a inclus toute chose. Qu’a-t-il exclu ? Il a exclu [le récipient] d’argile.
ר' יוסי בר יהודה דריש ריבויי ומיעוטי ועשית מנורת ריבה זהב טהור מיעט מקשה תעשה המנורה חזר וריבה ריבה ומיעט וריבה ריבה הכל מאי רבי רבי כל מילי מאי מיעט מיעט של חרס
Original : Sukkah 50b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.