une femme triait du blé à la lumière de Beit Hachoéva.
אשה היתה בוררת חטים לאור של בית השואבה:
Soukka 53a סוכה
Structure du débat :Baraïta 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Les hommes pieux et les hommes d’action, etc. » Nos maîtres ont enseigné : certains d’entre eux disaient : heureuse notre jeunesse, qui n’a pas fait honte à notre vieillesse – ce sont les hommes pieux et les hommes d’action. Et certains d’entre eux disaient : heureuse notre vieillesse, qui a expié notre jeunesse – ce sont les repentis. Les uns et les autres disaient : heureux celui qui n’a pas péché ; et celui qui a péché, qu’il se repente et il lui sera pardonné.
חסידים ואנשי מעשה כו': ת"ר יש מהן אומרים אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו אלו חסידים ואנשי מעשה ויש מהן אומרים אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו אלו בעלי תשובה אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא ישוב וימחול לו
Il a été enseigné : on disait de Hillel l’Ancien que, lorsqu’il se réjouissait à la réjouissance de Beit Hachoéva, il disait ainsi : si je suis ici, tout est ici ; et si je ne suis pas ici, qui est ici ? Il disait ainsi : au lieu que j’aime, là mes pieds me mènent. Si tu viens dans ma maison, je viendrai dans ta maison ; si tu ne viens pas dans ma maison, je ne viendrai pas dans ta maison, ainsi qu’il est dit : « En tout lieu où Je ferai mentionner mon nom, Je viendrai à toi et Je te bénirai » (Ex 20, 24).
תניא אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר כן אם אני כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן הוא היה אומר כן למקום שאני אוהב שם רגלי מוליכות אותי אם תבא אל ביתי אני אבא אל ביתך אם אתה לא תבא אל ביתי אני לא אבא אל ביתך שנאמר (שמות כ, כד) בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך
Il vit aussi un crâne qui flottait à la surface de l’eau. Il lui dit : parce que tu as noyé, on t’a noyé, et ceux qui t’ont noyé seront noyés. Rabbi Yo’hanan a dit : les pieds d’un homme sont ses garants : au lieu où il est réclamé, là ils le mènent.
אף הוא ראה גלגולת אחת שצפה על פני המים אמר לה על דאטפת אטפוך ומטיפיך יטופון אמר רבי יוחנן רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה
Il y avait ces deux Éthiopiens qui se tenaient devant Salomon, Éli’horef et A’hia, fils de Chicha, les secrétaires de Salomon (1 R 4, 3). Un jour, il vit l’ange de la mort qui était triste. Il lui dit : pourquoi es-tu triste ? Il lui dit : parce qu’on me réclame ces deux Éthiopiens qui sont assis ici. [Salomon] les livra aux démons, qui les envoyèrent dans la province de Louz. Quand ils arrivèrent dans la province de Louz, ils moururent.
הנהו תרתי כושאי דהוו קיימי קמי שלמה (מלכים א ד, ג) אליחרף ואחיה בני שישא סופרים דשלמה הוו יומא חד חזייה למלאך המות דהוה קא עציב א"ל אמאי עציבת א"ל דקא בעו מינאי הני תרתי כושאי דיתבי הכא מסרינהו לשעירים שדרינהו למחוזא דלוז כי מטו למחוזא דלוז שכיבו
Le lendemain, il vit l’ange de la mort qui était joyeux. Il lui dit : pourquoi es-tu joyeux ? Il lui dit : à l’endroit où on me les réclamait, c’est là que tu les as envoyés. Aussitôt Salomon prit la parole et dit : les pieds d’un homme sont ses garants : au lieu où il est réclamé, là ils le mènent.
למחר חזיא מלאך המות דהוה קבדח א"ל אמאי בדיחת א"ל באתר דבעו מינאי תמן שדרתינהו מיד פתח שלמה ואמר רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה
Il a été enseigné : on disait de Rabban Chimon ben Gamliel que, lorsqu’il se réjouissait à la réjouissance de Beit Hachoéva, il prenait huit torches enflammées, en lançait une et en rattrapait une, et elles ne se touchaient pas l’une l’autre. Et lorsqu’il se prosternait, il plantait ses deux pouces dans le sol, se penchait, baisait le pavé et se redressait ; et aucune créature ne peut faire ainsi. Et c’est cela la kida.
תניא אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמנה אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו וכשהוא משתחוה נועץ שני גודליו בארץ ושוחה ונושק את הרצפה וזוקף ואין כל בריה יכולה לעשות כן וזו היא קידה
Lévi montra une kida devant Rabbi et devint boiteux. Est-ce cela qui le lui a causé ? Rabbi Éléazar n’a-t-il pas dit : que jamais un homme ne lance de paroles [insolentes] vers le Ciel, car un grand homme a lancé des paroles vers le Ciel et est devenu boiteux ; et qui est-ce ? Lévi. Ceci et cela le lui ont causé.
לוי אחוי קידה קמיה דרבי ואיטלע והא גרמא ליה והאמר רבי אלעזר לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה ואיטלע ומנו לוי הא והא גרמא ליה
Lévi jonglait devant Rabbi avec huit couteaux ; Chmouel, devant le roi Chapour, avec huit coupes de vin ; Abayé, devant (Rava), avec huit œufs, et certains disent avec quatre œufs.
לוי הוה מטייל קמיה דרבי בתמני סכיני שמואל קמיה שבור מלכא בתמניא מזגי חמרא אביי קמיה (דרבא) בתמניא ביעי ואמרי לה בארבעה ביעי
Il a été enseigné : Rabbi Yehochoua ben ’Hanania a dit : quand nous nous réjouissions à la réjouissance de Beit Hachoéva, nous ne voyions pas le sommeil de nos yeux. Comment ? À la première heure, le sacrifice perpétuel du matin ; de là, à la prière ; de là, au sacrifice additionnel ; de là, à la prière additionnelle ; de là, à la maison d’étude ; de là, au manger et au boire ; de là, à la prière de min’ha ; de là, au sacrifice perpétuel de l’après-midi ; et de là, à la réjouissance de Beit Hachoéva.
תניא אמר ר' יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר משם לתפלה משם לקרבן מוסף משם לתפלת המוספין משם לבית המדרש משם לאכילה ושתיה משם לתפלת המנחה משם לתמיד של בין הערבים מכאן ואילך לשמחת בית השואבה
Est-ce vrai ? Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : [celui qui dit] « je jure de ne pas dormir pendant trois jours », on le flagelle et il dort immédiatement ? Mais voici ce qu’il veut dire : nous ne goûtions pas le goût du sommeil, car ils somnolaient sur l’épaule les uns des autres.
איני והאמר רבי יוחנן שבועה שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר אלא הכי קאמר לא טעמנו טעם שינה דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי:
« Quinze marches. » Rav ’Hisda dit à un certain érudit qui récitait des aggadot devant lui : as-tu entendu à quoi correspondent ces quinze [Cantiques des] montées que David a dits ? Il lui dit : ainsi a dit Rabbi Yo’hanan : au moment où David creusa les fondations [de l’autel], l’abîme monta et voulut submerger le monde. David dit les quinze [Cantiques des] montées et le fit redescendre. S’il en est ainsi, il aurait fallu [les appeler] quinze « descentes » !
חמש עשרה מעלות: אמר ליה רב חסדא לההוא מדרבנן דהוי קמסדר אגדתא קמיה א"ל שמיע לך הני חמש עשרה מעלות כנגד מי אמרם דוד א"ל הכי אמר רבי יוחנן בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעי למשטפא עלמא אמר דוד חמש עשרה מעלות והורידן אי הכי חמש עשרה מעלות יורדות מיבעי ליה
Il lui dit : puisque tu me l’as rappelé, voici ce qui a été dit : au moment où David creusa les fondations, l’abîme monta et voulut submerger le monde. David dit : y a-t-il quelqu’un qui sache s’il est permis d’écrire le Nom
אמר ליה הואיל ואדכרתן (מלתא) הכי אתמר בשעה שכרה דוד שיתין קפא תהומא ובעא למשטפא עלמא אמר דוד מי איכא דידע אי שרי למכתב שם
Original : Sukkah 53a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.