mauvais tout le jour » (Gn 6, 5). Rabbi Chimon ben Lakich a dit : le penchant de l’homme se renforce contre lui chaque jour et cherche à le faire mourir, ainsi qu’il est dit : « Le méchant guette le juste et cherche à le faire mourir » (Ps 37, 32). Et si le Saint, béni soit-Il, ne l’aidait pas, il ne pourrait pas le vaincre, ainsi qu’il est dit : « L’Éternel ne l’abandonnera pas entre ses mains et ne le laissera pas condamner quand il sera jugé » (Ps 37, 33).
רע כל היום אמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר (תהלים לז, לב) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו שנאמ' (תהלים לז, לג) ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו
Il a été enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël : si ce répugnant t’a rencontré, entraîne-le à la maison d’étude. S’il est de pierre, il fondra ; s’il est de fer, il éclatera. S’il est de pierre, il fondra, car il est écrit : « Ô vous tous qui avez soif, venez vers les eaux » (Is 55, 1), et il est écrit : « Les eaux usent les pierres » (Jb 14, 19). S’il est de fer, il éclatera, car il est écrit : « Ma parole n’est-elle pas comme le feu, dit l’Éternel, et comme un marteau qui fait éclater le roc ? » (Jr 23, 29).
תנא דבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ אם אבן הוא נימוח דכתיב (ישעיהו נה, א) הוי כל צמא לכו למים וכתיב (איוב יד, יט) אבנים שחקו מים אם ברזל הוא מתפוצץ דכתיב (ירמיהו כג, כט) הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע
Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yonatan : le mauvais penchant séduit l’homme en ce monde et témoigne contre lui dans le monde à venir, ainsi qu’il est dit : « Celui qui choie son serviteur dès la jeunesse, à la fin il sera manon » (Pr 29, 21) ; car dans l’atba’h de Rabbi ’Hiya, on appelle le témoin « manon ».
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן יצר הרע מסיתו לאדם בעוה"ז ומעיד עליו לעולם הבא שנאמר (משלי כט, כא) מפנק מנוער עבדו ואחריתו יהיה מנון שכן באטב"ח של ר' חייא קורין לסהדה מנון
Rav Houna a relevé une contradiction : il est écrit : « Car un esprit de prostitution les égare » (Os 4, 12), et il est écrit : « [un esprit de prostitution est] en leur sein » (Os 5, 4). Au début il les égare, et à la fin il est en leur sein.
רב הונא רמי כתיב (הושע ד, יב) כי רוח זנונים התעה וכתיב (הושע ה, ד) בקרבם בתחלה התעם ולבסוף בקרבם
Rava a dit : au début il l’appelle « passant », puis il l’appelle « voyageur », puis il l’appelle « homme », ainsi qu’il est dit : « Un passant vint chez l’homme riche, et il épargna de prendre de son petit et de son gros bétail pour en préparer au voyageur » (2 S 12, 4), et il est écrit : « Il prit la brebis de l’homme pauvre et la prépara pour l’homme qui était venu chez lui ».
אמר רבא בתחלה קראו הלך ולבסוף קראו אורח ולבסוף קראו איש שנאמר (שמואל ב יב, ד) ויבא הלך לאיש העשיר ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח וכתיב ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה לאיש הבא אליו
Rabbi Yo’hanan a dit : l’homme a un petit membre ; s’il l’affame, il est rassasié ; s’il le rassasie, il est affamé, ainsi qu’il est dit : « Lorsqu’ils avaient leur pâture, ils se sont rassasiés, etc. » (Os 13, 6).
אמר רבי יוחנן אבר קטן יש לו לאדם מרעיבו שבע משביעו רעב שנאמר (הושע יג, ו) כמרעיתם וישבעו וגו'
Rav ’Hana bar A’ha a dit : on dit à l’école de Rav : il y a quatre [choses] que le Saint, béni soit-Il, regrette d’avoir créées, et les voici : l’exil, les Chaldéens, les Ismaélites et le mauvais penchant. L’exil, car il est écrit : « Et maintenant, qu’ai-je à faire ici, dit l’Éternel, puisque mon peuple a été pris pour rien, etc. » (Is 52, 5). Les Chaldéens, car il est écrit : « Voici le pays des Chaldéens, ce peuple qui n’aurait pas dû être » (Is 23, 13).
אמר רב חנא בר אחא אמרי בי רב ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם ואלו הן גלות כשדים וישמעאלים ויצר הרע גלות דכתיב (ישעיהו נב, ה) ועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם וגו' כשדים דכתיב (ישעיהו כג, יג) הן ארץ כשדים זה העם לא היה
Les Ismaélites, car il est écrit : « Les tentes des pillards sont tranquilles, et la sécurité est pour ceux qui irritent Dieu, pour celui que Dieu a amené dans sa main » (Jb 12, 6). Le mauvais penchant, car il est écrit : « Et ceux à qui J’ai fait du mal » (Mi 4, 6).
ישמעאלים דכתיב (איוב יב, ו) ישליו אהלים לשודדים ובטוחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו יצר הרע דכתיב (מיכה ד, ו) ואשר הרעתי
Rabbi Yo’hanan a dit : n’étaient ces trois versets, les pieds des ennemis d’Israël [euphémisme pour Israël] auraient chancelé. L’un, car il est écrit : « Et ceux à qui J’ai fait du mal » ; l’autre, car il est écrit : « Voici, comme l’argile dans la main du potier, ainsi êtes-vous, etc. » (Jr 18, 6) ; et l’autre : « J’ôterai de votre chair le cœur de pierre et je vous donnerai un cœur de chair » (Ez 36, 26).
אמר רבי יוחנן אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאיהן של ישראל חד דכתיב ואשר הרעתי וחד דכתיב (ירמיהו יח, ו) הנה כחומר ביד היוצר כן אתם וגו' ואידך (יחזקאל לו, כו) והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר
« Et l’Éternel me fit voir quatre artisans » (Za 2, 3). Qui sont les quatre artisans ? Rav ’Hana bar Bizna a dit au nom de Rabbi Chimon ’Hassida : le Messie fils de David, le Messie fils de Joseph, Élie et le cohen de justice. Rav Chéchet objecta : s’il en est ainsi, c’est [contraire à] ce qui est écrit : « Il me dit : ce sont les cornes qui ont dispersé Juda » (Za 2, 4). Ceux-là sont venus pour le bien !
(זכריה ב, ג) ויראני ה' ארבעה חרשים מאן נינהו ארבעה חרשים אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא משיח בן דוד ומשיח בן יוסף ואליהו וכהן צדק מתיב רב ששת אי הכי היינו דכתיב (זכריה ב, ד) ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה הני לשובה אתו
Il lui dit : descends à la fin du verset : « Et ceux-ci sont venus pour les effrayer, pour abattre les cornes des nations qui ont levé la corne contre le pays de Juda pour le disperser, etc. » Il lui dit : que m’importe [de discuter] avec ’Hana en matière d’aggada ?
א"ל שפיל לסיפיה דקרא ויבואו אלה להחריד אותם לידות את קרנות הגוים הנושאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה וגו' א"ל בהדי חנא באגדתא למה לי
« Et celui-ci sera la paix ; quand l’Assyrien viendra dans notre pays et qu’il foulera nos palais, nous susciterons contre lui sept bergers et huit princes d’hommes » (Mi 5, 4). Qui sont les sept bergers ? David au milieu ; Adam, Seth et Mathusalem à sa droite ; Abraham, Jacob et Moïse à sa gauche. Et qui sont les huit princes d’hommes ? Jessé, Saül et Samuel, Amos et Sophonie, Sédécias, le Messie et Élie.
(מיכה ה, ד) והיה זה שלום אשור כי יבא בארצנו וכי ידרוך בארמנותינו והקמנו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם מאן נינהו שבעה רועים דוד באמצע אדם שת ומתושלח מימינו אברהם יעקב ומשה בשמאלו ומאן נינהו שמנה נסיכי אדם ישי ושאול ושמואל עמוס וצפניה צדקיה ומשיח ואליהו:
« Quatre échelles, etc. » Il a été enseigné : la hauteur du candélabre était de cinquante coudées. (etc.) « Et quatre jeunes gens parmi les novices de la prêtrise, tenant en main des cruches d’huile de cent vingt log. » On a demandé : cent vingt log pour toutes, ou peut-être pour chacune ? Viens entendre : « Tenant en main des cruches d’huile de trente log chacune, qui font en tout cent vingt log. »
ארבעה סולמות כו': תנא גובהה של מנורה חמשים אמה (כו'): וארבעה ילדים של פרחי כהונה ובידיהם כדי שמן של מאה ועשרים לוג: איבעיא להו מאה ועשרים לוג כולהו או דלמא לכל חד וחד תא שמע ובידיהם כדי שמן של שלשים שלשים לוג שהם כולם מאה ועשרים לוג
Il a été enseigné : et ils étaient plus méritoires que le fils de Martha bat Boéthos. On disait du fils de Martha bat Boéthos qu’il prenait les deux cuisses d’un grand bœuf acheté mille zouz et marchait talon contre orteil ; et ses frères les cohanim ne le laissèrent pas faire ainsi, à cause de [ce verset] : « Dans la multitude du peuple est la gloire du roi » (Pr 14, 28).
תנא והן משובחין היו יותר מבנה של מרתא בת בייתוס אמרו על בנה של מרתא בת בייתוס שהיה נוטל שתי יריכות של שור הגדול שלקוח באלף זוז ומהלך עקב בצד גודל ולא הניחוהו אחיו הכהנים לעשות כן משום (משלי יד, כח) ברב עם הדרת מלך
En quoi étaient-ils plus méritoires ? Si l’on dit à cause du poids, celles-là [les cuisses] sont plus lourdes ! Mais là-bas, [c’était sur] la rampe, qui est inclinée et non verticale ; ici, [c’était sur] des échelles, très verticales.
מאי משובחים אילימא משום יוקרא הני יקירי טפי אלא התם כבש ומרובע ולא זקיף הכא סולמות וזקיף טובא:
« Et il n’y avait pas une cour à Jérusalem. » Il a été enseigné :
ולא היה חצר בירושלים: תנא
Original : Sukkah 52b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.