Structure du débat :Michna 1Question 2Non tranché 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
sur un tesson et de le jeter dans l’abîme pour qu’il s’apaise ? Personne ne lui dit rien. David dit : quiconque sait le dire et ne le dit pas, qu’il soit étranglé dans sa gorge. A’hitofel tira un raisonnement a fortiori pour lui-même : si, pour faire la paix entre un homme et sa femme, la Torah a dit : que mon Nom, écrit en sainteté, soit effacé dans l’eau, pour faire la paix dans le monde entier, à plus forte raison. Il lui dit : c’est permis.
אחספא ונשדיה בתהומא ומנח ליכא דקאמר ליה מידי אמר דוד כל דידע למימר ואינו אומר יחנק בגרונו נשא אחיתופל ק"ו בעצמו ומה לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים לעשות שלום לכל העולם כולו על אחת כמה וכמה אמר ליה שרי
Il écrivit le Nom sur un tesson et le jeta dans l’abîme, et l’abîme descendit de seize mille coudées. Quand il vit qu’il descendait beaucoup, il dit : plus il est haut, plus le monde est humide. Il dit les quinze [Cantiques des] montées et le fit remonter de quinze mille coudées, et le maintint à mille coudées. ’Oulla a dit : on en déduit que l’épaisseur de la terre est de mille coudées. Mais nous voyons que nous creusons un peu et que de l’eau sort ! Rav Mecharchia a dit : celle-là vient de l’échelle de l’Euphrate.
כתב שם אחספא ושדי לתהומא ונחית תהומא שיתסר אלפי גרמידי כי חזי דנחית טובא אמר כמה דמידלי טפי מירטב עלמא אמר חמש עשרה מעלות ואסקיה חמיסר אלפי גרמידי ואוקמיה באלפי גרמידי אמר עולא ש"מ סומכא דארעא אלפי גרמידי והא חזינן דכרינן פורתא ונפקי מיא אמר רב משרשיא ההוא מסולמא דפרת:
« Et les cohanim se tenaient à la porte supérieure qui descend, etc. » Rabbi Yirmeya a demandé : la dixième marche, [est-ce celle où] l’on descend cinq [marches] et l’on se trouve sur la dixième, ou peut-être celle où l’on descend dix et l’on se trouve sur la cinquième ? Que cela reste [en suspens].
ועמדו כהנים בשער העליון שיורד כו': בעי ר' ירמיה למעלה עשירית דנחית חמשה וקאי אעשרה או דלמא דנחית עשרה וקאי אחמשה תיקו
Nos maîtres ont enseigné : du fait qu’il est dit : « et leurs visages vers l’orient » (Ez 8, 16), ne sais-je pas que leur dos était vers le Sanctuaire de l’Éternel ?
תנו רבנן ממשמע שנאמר (יחזקאל ח, טז) ופניהם קדמה איני יודע שאחוריהם אל היכל ה'
Pourquoi donc l’enseignement dit-il : « leur dos vers le Sanctuaire de l’Éternel » ? Cela enseigne qu’ils se découvraient et se soulageaient [en direction] du bas.
אלא מה תלמוד לומר אחוריהם אל היכל ה' מלמד שהיו פורעין עצמן ומתריזין כלפי מטה:
« Nous sommes à Dieu, et vers Dieu sont nos yeux, etc. » Est-ce vrai ? Rabbi Zeïra n’a-t-il pas dit : quiconque dit « Chema, Chema », c’est comme s’il avait dit « Nous remercions, nous remercions » ? Mais voici ce qu’ils disaient : eux se prosternaient vers l’orient, et nous, [nous sommes] à Dieu (nous [Le] remercions), et nos yeux espèrent en Dieu.
אנו ליה וליה עינינו כו': איני והאמר רבי זירא כל האומר שמע שמע כאילו אמר מודים מודים אלא הכי אמרי המה משתחוים קדמה ואנו ליה (אנחנו מודים) ועינינו ליה מיחלות:
MICHNA: On ne sonne pas moins de vingt et une sonneries dans le Temple, et l’on n’en ajoute pas au-delà de quarante-huit. Chaque jour, il y avait vingt et une sonneries dans le Temple : trois pour l’ouverture des portes, neuf pour le sacrifice perpétuel du matin et neuf pour le sacrifice perpétuel de l’après-midi. Et pour les sacrifices additionnels, on en ajoutait encore neuf.
מתני׳ אין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות במקדש ואין מוסיפין על ארבעים ושמנה בכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות במקדש שלש לפתיחת שערים ותשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין הערבים ובמוספין היו מוסיפין עוד תשע
La veille du Chabbat qui tombait pendant la fête, il y en avait quarante-huit : trois pour l’ouverture des portes, trois pour la porte supérieure, trois pour la porte inférieure, trois pour le remplissage de l’eau, trois sur l’autel, neuf pour le sacrifice perpétuel du matin, neuf pour le sacrifice perpétuel de l’après-midi, neuf pour les sacrifices additionnels, trois pour faire cesser le peuple de travailler et trois pour séparer le sacré du profane.
ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמנה שלש לפתיחת שערים שלש לשער העליון ושלש לשער התחתון ושלש למילוי המים ושלש על גבי מזבח תשע לתמיד של שחר ותשע לתמיד של בין הערבים ותשע למוספין שלש להבטיל את העם מן המלאכה ושלש להבדיל בין קודש לחול:
GUEMARA: Notre Michna n’est pas conforme à Rabbi Yehouda. Car il a été enseigné : Rabbi Yehouda dit : celui qui diminue ne diminuera pas en dessous de sept, et celui qui ajoute n’ajoutera pas au-delà de seize. Sur quoi sont-ils en désaccord ? Rabbi Yehouda pense que tekia, terou’a, tekia ne forment qu’une seule [sonnerie], et les Sages pensent que la tekia est à part et la terou’a à part.
גמ׳ מתניתין דלא כרבי יהודה דתניא ר"י אומר הפוחת לא יפחות משבע והמוסיף לא יוסיף על שש עשרה במאי קא מיפלגי ר"י סבר תקיעה תרועה תקיעה אחת היא ורבנן סברי תקיעה לחוד ותרועה לחוד
Quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? Le verset dit : « Vous sonnerez une terou’a » (Nb 10, 5), et il est écrit : « Ils sonneront une terou’a » (Nb 10, 6). Comment cela ? La tekia et la terou’a ne forment qu’une. Et les Sages ? Ce [verset] vient [enseigner qu’il faut] un son simple avant elle et après elle. Et Rabbi Yehouda, d’où tire-t-il [qu’il faut un son] avant elle et après elle ? Il le tire de [la mention] répétée.
מ"ט דרבי יהודה אמר קרא (במדבר י, ה) ותקעתם תרועה וכתיב תרועה יתקעו הא כיצד תקיעה ותרועה אחת היא ורבנן ההוא לפשוטה לפניה ולאחריה הוא דאתא ור' יהודה לפניה ולאחריה מנליה נפקא ליה משנית
Et les Sages, quelle est leur raison ? Car il est écrit : « Et pour rassembler l’assemblée, vous sonnerez, mais vous ne sonnerez pas de terou’a » (Nb 10, 7). Et si tu pensais que tekia et terou’a ne forment qu’une, le Miséricordieux aurait-Il dit d’accomplir la moitié de la mitsva et de ne pas accomplir [l’autre] moitié ? Et Rabbi Yehouda ? Ce [verset] vient seulement [donner] un signal.
ורבנן מאי טעמייהו דכתיב (במדבר י, ז) ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו ואי ס"ד תקיעה תרועה אחת היא אמר רחמנא פלגא דמצוה עביד ופלגא לא עביד ור' יהודה ההוא לסימנא בעלמא הוא דאתא
Et les Sages ? C’est un signal, et le Miséricordieux en a fait une mitsva. Selon qui va ce qu’a dit Rav Kahana : il n’y a aucune [interruption] entre la tekia et la terou’a ? Selon qui ? Selon Rabbi Yehouda. Si c’est selon Rabbi Yehouda, c’est évident !
ורבנן סימנא הוא ורחמנא שויה מצוה כמאן אזלא הא דאמר רב כהנא אין בין תקיעה לתרועה ולא כלום כמאן כרבי יהודה אי רבי יהודה פשיטא
Original : Sukkah 53b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.