les divisèrent et les portèrent à vingt-quatre. Ils les mêlèrent et les mirent dans une urne. Yedaya vint et prit sa part et la part de ses compagnons : six. ’Harim vint et prit sa part et la part de ses compagnons : six ; et de même Pach’hour, et de même Immer.
וחלקום והעמידום על עשרים וארבעה בללום ונתנום בקלפי בא ידעיה ונטל חלקו וחלק חבריו שש בא [חרים] ונטל חלקו וחלק חבריו שש וכן פשחור וכן אימר
Et les prophètes qui étaient parmi eux stipulèrent ainsi : même si Yehoyariv, le chef de la garde, monte [d’exil], Yedaya ne sera pas écarté de sa place ; mais Yedaya sera le principal et Yehoyariv lui sera subordonné. [N.d.T. : le texte source porte « Yehoyadiv », lu Yehoyariv.]
וכן התנו נביאים שביניהם שאפי' (יהוידיב) ראש משמרת עולה לא ידחה ידעיה ממקומו אלא ידעיה עיקר (ויהוידיב) טפל לו:
« Et les Israélites de cette garde se rassemblaient dans leurs villes et lisaient le récit de la Création. » D’où tire-t-on cela ? Rabbi Yaakov bar A’ha a dit au nom de Rav Assi : Sans les ma’amadot, le ciel et la terre ne subsisteraient pas, ainsi qu’il est dit : « Et il dit : Seigneur Éternel, à quoi saurai-je que j’en hériterai ? » (Gn 15, 8).
וישראל שבאותו משמר מתכנסין בעריהן וקורין במעשה בראשית: מנהני מילי א"ר יעקב בר אחא אמר רב אסי אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר (בראשית טו, ב) ויאמר ה' אלהים במה אדע כי אירשנה
Abraham dit : Maître du monde, peut-être Israël péchera-t-il devant Toi, et Tu lui feras comme à la génération du déluge et à la génération de la dispersion ? Il lui dit : Non. Il dit devant Lui : Maître du monde, fais-moi savoir par quoi j’en hériterai. Il lui dit : « Prends pour Moi une génisse de trois ans, une chèvre de trois ans », etc. (Gn 15, 9).
אמר אברהם רבש"ע שמא ישראל חוטאין לפניך אתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה א"ל לאו אמר לפניו רבש"ע הודיעני במה אירשנה א"ל (בראשית טו, ט) קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת וגו'
Il dit devant Lui : Maître du monde, cela va bien au temps où le Temple existe ; au temps où le Temple n’existera plus, que deviendront-ils ? Il lui dit : Je leur ai déjà institué l’ordre des sacrifices ; quand ils le lisent devant Moi, Je le leur compte comme s’ils Me les avaient offerts, et Je leur pardonne toutes leurs fautes.
אמר לפניו רבש"ע תינח בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם
Nos Maîtres ont enseigné : Les membres de la garde priaient pour que le sacrifice de leurs frères soit agréé avec faveur, et les membres du ma’amad se rassemblaient à la synagogue et observaient quatre jeûnes : le lundi, le mardi, le mercredi et le jeudi. Le lundi, pour ceux qui naviguent sur la mer ; le mardi, pour ceux qui voyagent dans les déserts ;
ת"ר אנשי משמר היו מתפללין על קרבן אחיהם שיתקבל ברצון ואנשי מעמד מתכנסין לבית הכנסת ויושבין ד' תעניות בשני בשבת בשלישי ברביעי ובחמישי בשני על יורדי הים בשלישי על הולכי מדברות
le mercredi, pour l’angine diphtérique, afin qu’elle ne frappe pas les enfants ; le jeudi, pour les femmes enceintes et celles qui allaitent : les femmes enceintes, afin qu’elles ne fassent pas de fausse couche ; celles qui allaitent, afin qu’elles puissent allaiter leurs enfants. La veille du Chabbat, ils ne jeûnaient pas, par honneur pour le Chabbat ; à plus forte raison le Chabbat lui-même.
ברביעי על אסכרא שלא תיפול על התינוקות בחמישי על עוברות ומיניקות עוברות שלא יפילו מיניקות שיניקו את בניהם ובערב שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת ק"ו בשבת עצמה
Le dimanche, pourquoi ne [jeûnaient-ils] pas ? Rabbi Yo’hanan a dit : À cause des chrétiens. Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit : Parce que c’est le troisième jour après la création [de l’homme].
באחד בשבת מ"ט לא אמר ר' יוחנן מפני הנוצרים ר' שמואל בר נחמני אמר מפני שהוא שלישי ליצירה
Rech Lakich a dit : À cause du supplément d’âme, car Rech Lakich a dit : Un supplément d’âme est donné à l’homme la veille du Chabbat ; à l’issue du Chabbat, on le lui reprend, ainsi qu’il est dit : « Il chôma et reprit souffle » (Ex 31, 17) : dès qu’il a chômé, malheur, l’âme est perdue !
ריש לקיש אמר מפני נשמה יתירה דאמר ריש לקיש נשמה יתירה ניתנה בו באדם בע"ש במוצאי שבת נוטלין אותה ממנו שנאמר (שמות לא, יז) שבת וינפש כיון ששבת וי אבדה נפש:
« Le premier jour : Au commencement et Qu’il y ait un firmament. » Il a été enseigné : « Au commencement » à deux, « Qu’il y ait un firmament » par un seul. On comprend « Qu’il y ait un firmament » par un seul, puisque ce sont trois versets ; mais « Au commencement » à deux ? Ce sont cinq versets, et nous avons appris : Celui qui lit dans la Torah ne lira pas moins de trois versets !
ביום הראשון בראשית ויהי רקיע: תנא בראשית בשנים יהי רקיע באחד בשלמא יהי רקיע באחד תלתא פסוקי הוו אלא בראשית בשנים (מ"ט) ה' פסוקי הויין (ותנן) הקורא בתורה אל יפחות מג' פסוקים
Rav a dit : [Le second] reprend [un verset déjà lu]. Et Chmouel a dit : On partage [un verset]. Rav, qui dit qu’on reprend, pourquoi ne dit-il pas qu’on partage ? Il pense : Tout verset que Moïse n’a pas partagé, nous ne le partageons pas.
רב אמר דולג ושמואל אמר פוסק ורב דאמר דולג מ"ט לא אמר פוסק קסבר כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה
Et Chmouel dit qu’on partage. Mais partage-t-on ? Rabbi ’Hanina Kara n’a-t-il pas dit : J’ai eu une grande peine auprès de Rabbi ’Hanina le grand, et il ne m’a permis de partager [les versets] que pour les enfants de l’école, puisqu’ils sont faits pour apprendre ? — Et Chmouel[répondra] : Là, quelle est la raison ? Parce que ce n’est pas possible [autrement] ; ici aussi, ce n’est pas possible [autrement].
ושמואל אמר פוסק ומי פסקינן והאמר רבי חנינא קרא צער גדול היה לי אצל ר' חנינא הגדול ולא התיר לי לפסוק אלא לתינוקות של בית רבן הואיל ולהתלמד עשוין ושמואל התם טעמא מאי משום דלא אפשר הכא נמי לא אפשר
Et Chmouel, qui dit qu’on partage, pourquoi ne dit-il pas qu’on reprend ? C’est une mesure préventive à cause de ceux qui entrent et une mesure préventive à cause de ceux qui sortent.
ושמואל אמר פוסק מ"ט לא אמר דולג גזירה משום הנכנסין וגזירה משום היוצאין
On objecta : Une section de six versets, on la lit à deux, et une de cinq, [un seul la lit ; et si] le premier lit trois [versets], le second lit deux [versets] de cette section et un d’une autre section ; et certains disent : trois, car on ne commence pas une section avec moins de trois versets.
מיתיבי פרשה של ששה פסוקים קורין אותה בשנים ושל חמשה [ביחיד ואם] הראשון קורא ג' השני קורא שנים מפרשה זו ואחד מפרשה אחרת וי"א ג' לפי שאין מתחילין בפרשה פחות משלשה פסוקין
Selon celui qui dit qu’on reprend, qu’on reprenne ! Et selon celui qui dit qu’on partage, qu’on partage ! — Là, c’est différent,
למ"ד דולג לידלוג ולמאן דאמר פוסק ליפסוק שאני התם
Original : Taanit 27b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.