car il y a de la marge.
דאית ליה רווחא:
Ta’anit 28a תענית
Structure du débat :Baraïta 1Question 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Une grande section, on la lit à deux. À l’office du matin, au moussaf et à la min’ha, on la récite par cœur », etc. Il leur fut demandé : Comment le dit-il ? À l’office du matin et au moussaf, on la lit dans le livre, et à la min’ha, on la récite par cœur, comme on récite le Chema ? Ou peut-être enseigne-t-il ainsi : à l’office du matin, on la lit dans le livre, et au moussaf et à la min’ha, on la récite par cœur, comme on récite le Chema ?
פרשה גדולה קורין אותה בשנים בשחרית ובמוסף ובמנחה קורין על פיהן כו': איבעיא להו היכי קאמר בשחרית ובמוסף קורין אותה בספר ובמנחה קורין אותה על פה כקורין את שמע או דלמא הכי קתני בשחרית קורין אותה בספר ובמוסף ובמנחה קורין אותה על פה כקורין את שמע
Viens et entends, car il a été enseigné : À l’office du matin et au moussaf, on entre à la synagogue et on lit de la manière dont on lit toute l’année ; et à la min’ha, un seul la récite par cœur. Rabbi Yossé a dit : Un seul peut-il donc réciter des paroles de la Torah par cœur en public ? Mais tous entrent et la récitent par cœur, comme on récite le Chema.
תא שמע דתניא בשחרית ובמוסף נכנסין לבית הכנסת וקורין כדרך שקורין כל השנה ובמנחה יחיד קורא אותה על פה אמר ר' יוסי וכי יחיד יכול לקרות דברי תורה על פה בצבור אלא כולן נכנסין וקורין אותה על פה כקורין את שמע:
« Tout jour où l’on dit le Hallel, il n’y a pas de ma’amad », etc. Quelle différence y a-t-il entre l’un et l’autre ? Ceux-ci [le sacrifice additionnel et l’offrande du bois] sont des paroles de la Torah, et celui-là [le ma’amad] est une parole des Scribes.
כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד כו': מה הפרש בין זה לזה הללו דברי תורה והללו דברי סופרים:
« Les dates du bois des cohanim et du peuple », etc. Nos Maîtres ont enseigné : Pourquoi a-t-il fallu mentionner les dates du bois des cohanim et du peuple ? On a dit : Lorsque les exilés montèrent, ils ne trouvèrent pas de bois dans la chambre [du Temple] ; ceux-ci se levèrent et en offrirent de leurs propres biens.
זמן עצי כהנים והעם כו' ת"ר למה הוצרכו לומר זמן עצי כהנים והעם אמרו כשעלו בני הגולה לא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו והתנדבו משלהם
Et les prophètes qui étaient parmi eux stipulèrent ainsi : même si la chambre est pleine de bois, ceux-ci en offriront de leurs propres biens, ainsi qu’il est dit : « Nous avons tiré au sort, cohanim, lévites et peuple, au sujet de l’offrande du bois, pour l’apporter à la maison de notre Dieu, selon nos maisons paternelles, aux temps fixés, année par année, pour brûler sur l’autel de l’Éternel notre Dieu, comme il est écrit dans la Torah » (Ne 10, 35).
וכך התנו נביאים שביניהן שאפי' לשכה מלאה עצים יהיו אלו מתנדבין משלהן שנאמר (נחמיה י, לה) והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבותינו לעתים מזומנים שנה בשנה לבער על מזבח ה' אלהינו ככתוב בתורה:
« Et avec eux les cohanim, les lévites et quiconque », etc. Nos Maîtres ont enseigné : Qu’étaient les descendants des voleurs de pilons et les descendants des presseurs de figues sèches ?
ועמהם כהנים ולוים וכל מי כו': תנו רבנן מה היו בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות
On a dit : Une fois, le pouvoir impérial promulgua un décret contre Israël, qu’on n’apporterait pas de bois pour le bûcher [de l’autel] et qu’on n’apporterait pas de prémices à Jérusalem ; et l’on posta des gardes sur les routes, comme l’avait fait Jéroboam, fils de Nebat, afin qu’Israël ne monte pas en pèlerinage.
אמרו פעם אחת גזרה המלכות גזירה על ישראל שלא יביאו עצים למערכה ושלא יביאו בכורים לירושלים והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט שלא יעלו ישראל לרגל
Que firent les gens intègres (de cette génération, ceux qui craignaient le péché) ? Ils apportèrent des corbeilles de prémices, les couvrirent de figues sèches, et les prirent avec un pilon sur leurs épaules. Quand ils arrivèrent près des gardes, ceux-ci leur dirent : Où allez-vous ? Ils leur dirent : Faire deux galettes de figues pressées dans le mortier qui est devant nous, avec le pilon qui est sur nos épaules. Dès qu’ils les eurent dépassés, ils ornèrent les corbeilles et les apportèrent à Jérusalem.
מה עשו כשרין (שבאותו הדור ויראי חטא) הביאו סלי בכורים וחיפום בקציעות ונטלום ועלי על כתפיהן וכיון שהגיעו אצל פרוזדאות אמרו להם להיכן אתם הולכין אומרין להם לעשות שני עיגולי דבילה במכתשת שלפנינו ובעלי שעל כתפינו כיון שעברו מהן עיטרום בסלים והביאום לירושלים
Il a été enseigné : Ce sont eux, les descendants de Salmaï de Netofa. Nos Maîtres ont enseigné : Qu’étaient les descendants de Salmaï de Netofa ? On a dit : Une fois, le pouvoir impérial promulgua un décret contre Israël, qu’on n’apporterait pas de bois pour le bûcher, et l’on posta des gardes sur les routes, comme Jéroboam, fils de Nebat, en avait posté sur les routes afin qu’Israël ne monte pas en pèlerinage.
תנא הן הן בני סלמאי הנתופתי ת"ר מה הן בני סלמאי הנתופתי אמרו פעם אחת גזרה המלכות גזירה על ישראל שלא יביאו עצים למערכה והושיבו פרוזדאות על הדרכים כדרך שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל
Que firent ceux qui craignaient le péché dans cette génération ? Ils apportèrent leurs bûches, en firent des échelles, les mirent sur leurs épaules et s’en allèrent. Quand ils arrivèrent près [des gardes], ceux-ci leur dirent : Où allez-vous ? Ils leur dirent : Prendre des pigeonneaux du colombier qui est devant nous, avec les échelles qui sont sur nos épaules. Dès qu’ils les eurent dépassés, ils les démontèrent, les apportèrent et les montèrent à Jérusalem.
מה עשו יראי חטא שבאותו הדור הביאו גזיריהן ועשו סולמות והניחו על כתפיהם והלכו להם כיון שהגיעו אצלן אמרו להם להיכן אתם הולכין אמרו להם להביא גוזלות משובך שלפנינו ובסולמות שעל כתפינו כיון שעברו מהן פירקום והביאום והעלום לירושלים
C’est d’eux et de leurs semblables qu’il est dit : « La mémoire du juste est en bénédiction » (Pr 10, 7) ; et de Jéroboam, fils de Nebat, et de ses compagnons, il est dit : « Mais le nom des méchants pourrira ».
ועליהם ועל כיוצא בהם הוא אומר (משלי י, ז) זכר צדיק לברכה ועל ירבעם בן נבט וחבריו נאמר ושם רשעים ירקב:
« Le vingt de ce mois, les descendants de Pa’hat-Moav, fils de Juda. » Il a été enseigné : Les descendants de Pa’hat-Moav, fils de Juda, ce sont eux les descendants de David, fils de Juda, telle est l’opinion de Rabbi Meïr. Rabbi Yossé dit : Ce sont eux les descendants de Joab, fils de Tserouya.
בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה: תנא בני פחת מואב בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה דברי ר' מאיר רבי יוסי אומר הן הן בני יואב בן צרויה:
« Le vingt Eloul, les descendants d’Adin, fils de Juda », etc. Nos Maîtres ont enseigné : Les descendants d’Adin, fils de Juda, ce sont eux les descendants de David, fils de Juda, telle est l’opinion de Rabbi Yehouda. Rabbi Yossé dit : Ce sont eux les descendants de Joab, fils de Tserouya.
בעשרים באלול בני עדין בן יהודה וכו' תנו רבנן בני עדין בן יהודה הן הן בני דוד בן יהודה דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר הן הן בני יואב בן צרויה:
« Le premier Tévet, les descendants de Paroch pour la seconde fois », etc. De qui est notre Michna ? Ni de Rabbi Meïr, ni de Rabbi Yehouda, ni de Rabbi Yossé ! Si c’est Rabbi Meïr, qu’il enseigne : les descendants de David, fils de Juda, pour la seconde fois.
באחד בטבת שבו בני פרעוש שניה כו': מני מתני' לא ר' מאיר ולא רבי יהודה ולא רבי יוסי אי ר"מ ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה
Si c’est Rabbi Yehouda, qu’il enseigne : les descendants de David, fils de Juda, pour la seconde fois. Si c’est Rabbi Yossé, qu’il enseigne : les descendants de Joab, fils de Tserouya, pour la seconde fois.
אי רבי יהודה ליתני שבו בני דוד בן יהודה שניה אי רבי יוסי ליתני שבו בני יואב בן צרויה שניה
לעולם ר' יוסי ותרי תנאי אליבא דר' יוסי:
« Le premier Tévet, il n’y avait pas de ma’amad », etc. Mar Kachicha, fils de Rav ’Hisda, dit à Rav Achi :
באחד בטבת לא היה בו מעמד כו': אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי
Original : Taanit 28a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.