Structure du débat :Baraïta 1Question 2Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« fleurs de la prêtrise » ? On répondit : Oui, là-bas, où ils n’avaient pas encore atteint [l’âge] d’accomplir le service, on les appelle « jeunes gens » ; ici, où ils avaient atteint [l’âge] d’accomplir le service, on les appelle « fleurs ».
פרחי כהונה אמרי אין התם דלא מטו למעבד עבודה קרי להו רובים הכא דמטו להו למעבד עבודה קרי להו פרחי
Nous avons appris là-bas : En trois endroits les cohanim montent la garde dans le Temple : dans la chambre d’Avtinas, dans la chambre de l’Étincelle et dans la chambre du Foyer ;
תנן התם בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש בבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד
et les lévites en vingt et un endroits : cinq aux cinq portes du mont du Temple, quatre à ses quatre angles à l’intérieur, cinq aux cinq portes du parvis et quatre à ses quatre angles à l’extérieur, un dans la salle des sacrifices, un dans la salle du rideau et un derrière la maison du propitiatoire.
והלוים בכ"א מקומות ה' על ה' שערי הר הבית ד' על ד' פנותיו מבפנים ה' על ה' שערי עזרה וד' על ד' פנותיו מבחוץ אחד בלשכת הקרבן ואחד בלשכת הפרוכת ואחד אחורי בית הכפורת
D’où tire-t-on cela ? Rav Yehouda de Soura dit — et certains disent qu’on l’a enseigné dans une baraïta : Car il est écrit : « À l’orient, des lévites, six ; au nord, des lévites, quatre ; au sud, des lévites, quatre ; et aux magasins, deux par deux ; au Parbar, à l’occident, quatre pour la chaussée, deux pour le Parbar » (1 Ch 26, 17-18).
מנה"מ אמר רב יהודה מסורא ואמרי לה במתניתא תנא דכתיב (דברי הימים א כו, יז) למזרח הלוים ששה לצפונה לוים ארבעה לנגבה לוים ארבעה ולאסופים שנים שנים לפרבר למערב ארבעה למסלה שנים לפרבר
Cela fait encore vingt-deux ! Celui du Parbar n’était qu’un ; l’autre allait s’asseoir auprès de lui pour lui tenir compagnie, parce qu’il se tenait à l’extérieur.
אכתי עשרין ותרי הוו היאך דפרבר חד הוה ואחרינא בצוותא הוא דאזיל ויתיב גביה משום דקאי אבראי
Mais ici il est écrit « lévites » ! [C’est] selon Rabbi Yehochoua ben Lévi, car Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : En vingt-quatre endroits les cohanim sont appelés lévites, et voici l’un d’eux : « Et les cohanim, les lévites, fils de Tsadok » (Ez 44, 15).
והא הכא לוים הוא דכתיב כר' יהושע בן לוי דאמר ריב"ל בכ"ד מקומות נקראו כהנים לוים וזה אחד מהן (יחזקאל מד, טו) והכהנים הלוים בני צדוק:
« Cinq aux cinq portes du mont du Temple, quatre à ses quatre angles à l’intérieur, cinq aux cinq portes du parvis et quatre à ses quatre angles à l’extérieur » : En quoi le mont du Temple diffère-t-il, pour qu’on les place à l’intérieur, et en quoi le parvis diffère-t-il, pour qu’on les place à l’extérieur ?
חמשה על חמשה שערי הר הבית וארבעה על ארבעה פנותיו מתוכו ה' על ה' שערי עזרה וארבעה על ארבעה פנותיו מבחוץ מאי שנא הר הבית דעבדינן מתוכו ומאי שנא עזרה דעבדינן מבחוץ
On répondit : Au mont du Temple, si [le garde] est fatigué et veut s’asseoir, il peut s’asseoir ; nous disons donc « à l’intérieur ». Au parvis, s’il est fatigué et veut s’asseoir, il ne peut pas s’asseoir, car le maître a dit : On ne s’assied dans le parvis que pour les rois de la maison de David seulement ; nous disons donc « à l’extérieur ».
אמרי הר הבית דאי תמה ובעי מיתב יתיב אמרינן מתוכו עזרה דאי תמה ובעי למיתב לא מצי יתיב דאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד אמרינן מבחוץ
Le maître a dit : « Cinq aux cinq portes du parvis » — il n’y avait donc que cinq portes au parvis ? On objecta : Il y avait sept portes au parvis : trois au nord, trois au sud et une à l’est.
אמר מר ה' על ה' שערי עזרה וה' שערים הוא דהוי בעזרה ורמינהי ז' שערים היו בעזרה ג' בצפון וג' בדרום ואחד במזרח
Abayé dit : Deux d’entre elles n’avaient pas besoin de garde. Rava dit : C’est une controverse de tannaïm, car il a été enseigné : On n’a pas moins de treize trésoriers et de sept administrateurs. Rabbi Nathan dit : On n’a pas moins de treize trésoriers, correspondant aux treize portes. Retire les cinq du mont du Temple, il en reste huit pour le parvis. Ainsi, il y a un tanna qui dit qu’il y en avait huit, un tanna qui dit sept, et un tanna qui dit qu’il y en avait cinq.
אמר אביי תרי מינייהו לא צריכי שימור רבא אמר תנאי היא דתניא אין פוחתין מי"ג גזברין ומז' אמרכלין ר' נתן אומר אין פוחתין מי"ג גזברין כנגד י"ג שערים דל חמשה דהר הבית פשו להו תמניא דעזרה אלמא איכא תנא דאמר תמניא הוו ואיכא תנא דאמר שבעה ואיכא תנא דאמר חמשה הוו:
« Ils ne dormaient pas dans les vêtements sacrés, etc. » : Dormir, non ; mais marcher, ils marchaient [avec eux]. Déduis-en que les vêtements sacerdotaux ont été donnés pour qu’on en tire jouissance !
לא היו ישנים בבגדי קדש כו': שינה הוא דלא אבל הילוך מהלכים שמעת מינה בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן
On répondit : Il en est de même : même marcher, non plus ; et s’il enseigne « ils ne dormaient pas », c’est parce qu’il veut enseigner la suite : « mais ils les ôtaient, les pliaient et les posaient sous leur tête » ; c’est pourquoi il enseigne aussi au début : « ils ne dormaient pas ».
אמרי הוא הדין דאפילו הילוך נמי לא והא דקתני לא היו ישנים משום דבעי למיתנא סיפא אלא פושטין ומקפלין ומניחין אותן תחת ראשיהן קתני רישא נמי לא היו ישנים
Mais cela même fait difficulté : « et ils les posaient sous leur tête » — déduis-en que les vêtements sacerdotaux ont été donnés pour qu’on en tire jouissance ! Dis : « vis-à-vis de leur tête ».
והא גופה קא קשיא ומניחין אותן תחת ראשיהן ש"מ בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהם אימא נגד ראשיהם
Il est raisonnable aussi [de lire] « vis-à-vis de leur tête », car si tu disais « sous leur tête », admettons qu’ils aient été donnés pour qu’on en tire jouissance, il faudrait [l’interdire] en raison de l’interdit des mélanges !
ה"נ מסתברא דכנגד ראשיהן דאי אמרת תחת ראשיהן נהי דניתנו ליהנות בהן תיפוק ליה משום איסורא דכלאים
Original : Tamid 27a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.