Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
N’a-t-il pas été enseigné : De même, Rabbi Yossé a dit : « Ceux qui revenaient de la captivité, les fils de l’exil, offrirent des holocaustes : douze taureaux (de gros bétail), quatre-vingt-dix-neuf béliers, soixante-dix-sept agneaux, douze boucs de sacrifice expiatoire, le tout en holocauste à l’Éternel » (Esd 8, 35).
והתניא כיוצא בו א"ר יוסי (עזרא ח, לה) והבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עולות פרים (בני בקר) שנים עשר אילים תשעים ותשעה כבשים שבעים ושבעה שעירי חטאת שנים עשר הכל עולה לה'
Un sacrifice expiatoire est-il offert en holocauste ? Rava a dit : Comme l’holocauste : de même que l’holocauste n’est pas mangé, de même le sacrifice expiatoire n’était pas mangé, car Rabbi Yossé disait : Ils les amenèrent pour l’idolâtrie. Et Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Pour l’idolâtrie qu’ils avaient commise aux jours de Sédécias.
וחטאת מי קרבה עולה אמר רבא כי עולה מה עולה אינה נאכלת אף חטאת אינה נאכלת שהיה רבי יוסי אומר על עבודה זרה הביאום ואמר רב יהודה אמר שמואל על עבודה זרה שעשו בימי צדקיהו
Nous pensions que celui qui soutient que le sacrifice expiatoire de la communauté dont les propriétaires ont obtenu l’expiation meurt soutient aussi que le sacrifice expiatoire de la communauté dont les propriétaires sont morts meurt ; or ici, il y en avait dont les propriétaires étaient morts, et il est offert !
Rav Papa a dit : Même selon celui qui dit que le sacrifice expiatoire de la communauté dont les propriétaires ont obtenu l’expiation meurt, le sacrifice expiatoire de la communauté dont les propriétaires sont morts ne meurt pas, parce que la communauté ne meurt pas.
אמר רב פפא אפילו למאן דאמר חטאת צבור שכפרו בעליה מתה חטאת צבור שמתו בעליה אינה מתה לפי שאין הצבור מתים
D’où Rav Papa tient-il cela ? Si l’on dit que c’est parce qu’il est écrit : « À la place de tes pères seront tes fils » (Ps 45, 17), s’il en est ainsi, [cela vaudrait] même pour un particulier.
מנא ליה לרב פפא הא אי נימא משום דכתיב (תהלים מה, יז) תחת אבותיך יהיו בניך אי הכי אפי' יחיד נמי
C’est plutôt la raison pour laquelle la communauté ne meurt pas : [on l’apprend] des boucs des fêtes de pèlerinage et des néoménies, dont le Miséricordieux a dit : Amenez-les du prélèvement de la Chambre [du trésor] ; or peut-être les propriétaires de cet argent sont-ils morts ! N’est-ce donc pas qu’on en déduit que la communauté ne meurt pas ?
אלא היינו טעמא שאין הציבור מתים משעירי רגלים וראשי חדשים דאמר רחמנא אייתינהו מתרומת הלשכה ודלמא מתו מרייהו דהני זוזי אלא לאו ש"מ אין הצבור מתים
Et si tu veux, dis : quand ils ont offert ces sacrifices expiatoires, ce sont des vivants qui les ont offerts, car il est écrit : « Et beaucoup parmi les cohanim, les lévites et les chefs de familles, les anciens qui avaient vu la première Maison, lors de la fondation de cette Maison, pleuraient à haute voix, et beaucoup [poussaient] des cris de joie » (Esd 3, 12).
ואיבעית אימא כי אקרובינהו להני חטאות אחיי אקרבינהו דכתיב (עזרא ג, יב) ורבים מהכהנים הלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו זה הבית בוכים בקול גדול ורבים בתרועה
Mais peut-être ceux-là étaient-ils une minorité ? Tu ne peux pas dire cela, car il est écrit : « (Et le peuple ne distinguait pas les cris de joie et d’allégresse) de la voix des pleurs du peuple » (Esd 3, 13).
ודילמא הנך מיעוטא לא מצית אמרת דכתיב (עזרא ג, יג) (ולא הכירו העם בתרועה ושמחה) לקול בכי העם
C’est aussi raisonnable, car si tu ne dis pas cela – passe encore pour les taureaux et les boucs, correspondant aux douze tribus, mais les agneaux, à quoi correspondent-ils ? C’était donc une décision exceptionnelle pour l’heure.
הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי בשלמא פרים ושעירי' כנגד שנים עשר שבטים אלא כבשים כנגד מי אלא הוראת שעה היתה
Nous avons appris là-bas : Depuis que Yossé ben Yoézer de Tseréda et Yossé ben Yo’hanan de Jérusalem sont morts, les « grappes » ont cessé – [l’« eshkol » étant] un homme qui contient tout.
תנן התם משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכולות איש שהכל בו
Et Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Toutes les « grappes » qui se sont levées pour Israël depuis les jours de Moïse jusqu’à la mort de Yossé ben Yoézer étudiaient la Torah comme Moïse notre maître ; à partir de là, ils n’étudiaient plus la Torah comme Moïse notre maître.
ואמר רב יהודה אמר שמואל כל אשכולות שעמדו להן לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו מכאן ואילך לא היו למדין תורה כמשה רבינו
Mais Rav Yehouda n’a-t-il pas dit au nom de Chmouel : Trois mille halakhot ont été oubliées pendant les jours de deuil de Moïse ? Ce qui leur fut oublié fut oublié, mais ce qu’ils savaient, ils le savaient comme Moïse notre maître.
והאמר רב יהודה אמר שמואל שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה דאישתכח להו אישתכח ודגמירן להו הוו גמירי כמשה רבינו
Mais n’a-t-il pas été enseigné : Depuis que Moïse est mort, si ceux qui déclaraient impur étaient plus nombreux, ils déclaraient impur ; si ceux qui déclaraient pur étaient plus nombreux, ils déclaraient pur ?
והא תניא משמת משה אם רבו מטמאין טמאו אם רבו טהורין טיהרו
Dans une baraïta il a été enseigné : Toutes les « grappes » qui se sont levées pour Israël depuis les jours de Moïse jusqu’à la mort de Yossé ben Yoézer de Tseréda, il n’y avait en eux aucune tache ; à partir de là, il y avait en eux quelque tache.
במתניתא תנא כל אשכולות שעמדו לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר איש צרידה לא היה בהם שום דופי מכאן ואילך היה בהן שום דופי
Mais n’a-t-il pas été enseigné : Il arriva à un homme pieux qu’il gémissait de son cœur ; il interrogea les médecins, et ils dirent : Il n’a pas de remède à moins de téter du lait chaud chaque matin. On amena une chèvre, on l’attacha aux pieds de son lit, et il en tétait le lait.
והתניא מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שיינק חלב רותח שחרית והביאו עז וקשרו לו בכרעי מיטתו והיה יונק ממנה חלב
Le lendemain, ses compagnons entrèrent pour lui rendre visite. Dès qu’ils virent la chèvre, ils dirent : Un brigand armé est dans sa maison, et nous entrons lui rendre visite ? Ils s’assirent, examinèrent, et ne trouvèrent en lui aucune faute sinon celle de cette chèvre seule.
למחר נכנסו חביריו לבקרו כיון שראו העז אמרו ליסטים מזויין בתוך ביתו ואנו נכנסים לבקרו ישבו ובדקו ולא מצאו בו עון אלא של אותה העז בלבד
Et lui aussi, à l’heure de sa mort, dit : Je sais de moi-même qu’il n’y a pas en moi de faute sinon celle de cette chèvre seule, car j’ai transgressé les paroles de mes compagnons, puisque les Sages ont dit : On n’élève pas de petit bétail en terre d’Israël.
ואף הוא בשעת מיתתו אמר יודע אני בעצמי שאין בי עון אלא של אותה העז בלבד שעברתי על דברי חבירי שהרי אמרו חכמים אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל
Or nous tenons pour établi que partout où il est dit « Il arriva à un homme pieux », il s’agit soit de Rabbi Yehouda ben Bava, soit de Rabbi Yehouda bar Ilaï, et ceux-ci vécurent plusieurs générations après Yossé ben Yoézer de Tseréda.
וקי"ל כל היכא דאמר מעשה בחסיד אחד או ר' יהודה בן בבא או ר' יהודה בר אילעאי ורבנן בתר יוסף בן יועזר איש צרידה דרי דרי הוו
Original : Temurah 15b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.