N’est-ce pas même [selon] les Sages ? Non, c’est [selon] Rabbi.
מאי לאו אפי' רבנן לא רבי היא
Temoura 23b תמורה
Structure du débat :Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Nous avons appris : Celui qui met à part un sacrifice expiatoire et qui se perd, et qui en offre un autre à sa place : il mourra.
תנן המפריש חטאת ואבדה והקריב אחרת תחתיה תמות
La raison est qu’il l’a offert ; mais s’il ne l’a pas offert, il paîtra – qu’il obtienne l’expiation par celui qui était perdu ou par celui qui n’était pas perdu, qu’il en ait tiré [un à lui] ou qu’il ne l’ait pas tiré.
טעמא דקריבה הא לא הקריבה תרעה ל"ש מתכפר באבודה לא שנא מתכפר בשאינה אבודה לא שנא משך ולא שנא לא משך
C’est une réfutation de l’un et de l’autre !
תיובתא דתרוייהו
Il enseigne ce qui est tranché pour lui ; ce qui n’est pas tranché pour lui, il ne l’enseigne pas.
מילתא דפסיקא ליה קתני מילתא דלא פסיקא ליה לא קתני
Nous avons appris : Celui qui met à part de l’argent pour un sacrifice expiatoire et qui se perd, et qui en met à part un autre à sa place, puis ensuite l’argent est retrouvé : il apportera de l’un et de l’autre un sacrifice expiatoire, et le reste ira aux dons volontaires.
תנן המפריש מעות לחטאת ואבדו והפריש אחרים תחתיהם ואח"כ נמצאו המעות יביא מאלו ומאלו חטאת והשאר יפלו לנדבה
La raison est qu’il obtient l’expiation de l’un et de l’autre ; mais [s’il l’obtient] de l’un [seul], il les jettera à la mer Morte,
טעמא דמתכפר מאלו ומאלו הא מאחד יוליכם לים המלח
qu’il obtienne l’expiation par celui qui était perdu ou par celui qui n’était pas perdu, qu’il en ait tiré [un à lui] ou qu’il ne l’ait pas tiré. C’est une réfutation de l’un et de l’autre ! Ici aussi, il enseigne ce qui est tranché pour lui, et ce qui n’est pas tranché pour lui, il ne l’enseigne pas.
לא שנא מתכפר באבודה ולא שנא מתכפר בשאינה אבודה ולא שנא משך ולא שנא לא משך תיובתא דתרוייהו הכא נמי מילתא דפסיקא ליה קתני ומילתא דלא פסיקא ליה לא קתני
Rabbi Ami a dit : Celui qui met à part deux sommes d’argent en garantie obtient l’expiation par l’une d’elles, et la seconde ira aux dons volontaires.
א"ר אמי המפריש שני ציבורי מעות לאחריות מתכפר באחד מהן ושני יפלו לנדבה
Selon qui ? Si l’on dit selon Rabbi, il est évident qu’elle ira aux dons volontaires : Rabbi n’a parlé que de celui qui met à part en vue de la perte, mais en garantie, il le concède !
אליבא דמאן אילימא אליבא דרבי פשיטא דיפלו לנדבה ע"כ לא קאמר רבי אלא במפריש לאבוד אבל לאחריות מודה
Mais [si c’est] selon les Sages, il est évident pour lui qu’elle ira aux dons volontaires, a fortiori : maintenant que, pour celui qui met à part en vue de la perte, les Sages ont dit que ce n’est pas comme [s’il était] perdu, [pour celui qui met à part] en garantie, est-il besoin [de le dire] ?
ואלא אליבא דרבנן פשיטא ליה דיפלו לנדבה ק"ו השתא מפריש לאיבוד אמור רבנן לאו כאיבוד דמי לאחריות מיבעיא
C’est plutôt selon Rabbi Chimon que c’était nécessaire pour lui : on aurait pu dire que Rabbi Chimon n’admet pas les dons volontaires ; il nous enseigne qu’il admet les dons volontaires.
ואלא אליבא דר"ש איצטריכא ליה מהו דתימא לית ליה לר"ש נדבה קמ"ל דאית ליה נדבה
Et peux-tu dire que Rabbi Chimon n’admet pas les dons volontaires ? N’a-t-il pas été enseigné : Il y avait treize troncs dans le Temple, et il était écrit sur eux : sicles nouveaux, et anciens, nids [d’oiseaux], jeunes pigeons pour l’holocauste, bois, encens, or pour le propitiatoire, et six pour les dons volontaires.
ומי מצית אמרת דלית ליה נדבה לר"ש והתני' שלשה עשר שופרות היו במקדש והיה כתוב עליהן תיקלין חדתין ועתיקין קינין וגוזלי עולה עצים ולבונה וזהב לכפרת וששה לנדבה
Et on a enseigné à ce sujet : Six pour les dons volontaires – pour l’holocauste qui provient des surplus, dont la peau ne revient pas aux cohanim – paroles de Rabbi Yehouda.
ותני עלה ששה לנדבה לעולה הבאה מן המותרות שאין עורה לכהנים דברי רבי יהודה
Rabbi Ne’hémia lui dit, et certains disent Rabbi Chimon : S’il en est ainsi, l’interprétation de Yehoyada le cohen est annulée ! Car il a été enseigné : Voici l’interprétation qu’interpréta Yehoyada le cohen : « C’est un sacrifice de culpabilité, il a été coupable » (Lv 5, 19) – c’est tout entier pour amener toute chose qui vient du surplus des sacrifices expiatoires et des sacrifices de culpabilité : on achète avec son prix des holocaustes, la chair pour le Nom [divin] et les peaux pour les cohanim.
אמר לו רבי נחמיה ואמרי לה ר"ש א"כ בטלה מדרשו של יהוידע הכהן דתניא זה מדרש דרש יהוידע הכהן (ויקרא ה, יט) אשם הוא כולו להביא כל דבר הבא ממותר חטאות ואשמות ליקח בדמיו עולות הבשר לשם ועורות לכהנים
On voit donc que Rabbi Chimon admet les dons volontaires ! C’était nécessaire : il me serait venu à l’esprit de dire que Rabbi Chimon admet les dons volontaires [lorsqu’il s’agit] d’une seule série [d’argent],
אלמא אית ליה נדבה לרבי שמעון איצטריך סלקא דעתך אמינא כי אית ליה נדבה לר"ש בחד סידרא
Original : Temurah 23b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.