Comment donc accomplirai-je : « Et si c’est [quelque] bête dont on n’offre pas d’offrande à l’Éternel » (Lv 27, 11) ? [Il s’agit] des bêtes atteintes d’un défaut, qu’on doit racheter.
הא מה אני מקיים (ויקרא כז, יא) ואם [כל] בהמה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' בבעלי מומין שיפדו
On pourrait penser qu’on les rachète pour un défaut passager ; l’Écriture enseigne : « dont on n’offre pas » : celle qui n’est absolument pas offerte, à l’exclusion de celle-ci, qui n’est pas offerte aujourd’hui mais [le sera] demain.
יכול יפדו על מום עובר ת"ל אשר לא יקריבו ממנה שאינה קריבה כל עיקר יצתה זו שאינה קריבה היום אלא למחר
Rav Guidel a dit au nom de Rav : quelle est la raison de Rech Lakich, qui a dit que selon les Rabbins les consécrations pour l’entretien du Temple étaient comprises dans la présentation et l’estimation, et que les sacrifices de l’autel n’y étaient pas compris ? Car le verset dit : « Le cohen l’estimera, qu’elle soit bonne ou mauvaise » (Lv 27, 12).
אמר רב גידל אמר רב מ"ט דריש לקיש דאמר לרבנן קדשי בדק הבית היו בכלל העמדה והערכה קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה דאמר קרא (ויקרא כז, יב) והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע
Quelle est la chose qui ne fait pas de différence entre le bon et le mauvais ? Dis : ce sont les consécrations pour l’entretien du Temple. Et le verset dit « elle », pour exclure les sacrifices de l’autel.
איזהו דבר שאינו חלוק בין טוב לרע הוי אומר זה קדשי ב"ה ואמר קרא אותה למעוטי קדשי מזבח
Et pour le Tanna de l’école de Lévi, qui a dit que même la bête atteinte d’un défaut dès l’origine était comprise dans la présentation et l’estimation — car Lévi a enseigné : tout était compris dans la présentation et l’estimation, même la bête atteinte d’un défaut dès l’origine ; et de même (Rabbi) Lévi a enseigné dans son recueil : même une bête sauvage, et même des oiseaux —, n’est-il pas écrit « elle » ? C’est une difficulté.
ולתנא דבי לוי דאמר דאפילו בעל מום מעיקרו בכלל העמדה והערכה דתני לוי הכל היו בכלל העמדה והערכה ואפילו בעל מום מעיקרו וכן תני (ר') לוי במתניתיה ואפי' חיה ואפילו עופות והכתיב אותה קשיא
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : quelle est la raison de Rabbi Chimon, qui a dit que les sacrifices de l’autel étaient compris dans la présentation et l’estimation, et que les consécrations pour l’entretien du Temple ne l’étaient pas ? Car le verset dit : « Le cohen l’estimera, qu’elle soit bonne ou mauvaise » (Lv 27, 12) : quelle est la chose qui fait une différence entre le bon et le mauvais ? Dis : ce sont les sacrifices de l’autel. Et le verset dit « elle », pour exclure [les consécrations pour] l’entretien du Temple.
אמר רב יהודה אמר רב מ"ט דר"ש דאמר קדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה קדשי ב"ה לא היו דאמר קרא (ויקרא כז, יב) והעריך הכהן אותה בין טוב ובין רע איזהו דבר שחלוק בין טוב ובין רע הוי אומר זה קדשי מזבח ואמר קרא אותה למעוטי ב"ה
On objecta : s’ils sont morts, les intègres seront enterrés et ceux atteints d’un défaut seront rachetés. Quand cela s’applique-t-il ? Aux sacrifices de l’autel ; mais pour les consécrations pour l’entretien du Temple, qu’ils soient intègres ou atteints d’un défaut, ils seront enterrés.
מיתיבי מתו תמימין יקברו ובעלי מומין יפדו בד"א בקדשי מזבח אבל בקדשי ב"ה בין תמימין בין בעלי מומים יקברו
Rabbi Chimon dit : les sacrifices de l’autel comme les consécrations pour l’entretien du Temple : les intègres seront enterrés, ceux atteints d’un défaut seront rachetés. C’est une réfutation de Rabbi Yo’hanan par le début !
ר"ש אומר אחד קדשי מזבח ואחד קדשי בדק הבית תמימים יקברו בעלי מומין יפדו תיובתא דרבי יוחנן מרישא
C’est aussi logique : car si tu disais [qu’il s’agit du cas] où leur consécration a précédé leur défaut, Rabbi Chimon devrait diverger là-dessus ; n’en déduis-tu donc pas [qu’il s’agit] d’une bête atteinte d’un défaut dès l’origine ?
ה"נ מסתברא דאי תימא שקדם הקדישן את מומן ליפלוג ר"ש עלה אלא לאו ש"מ בבעל מום מעיקרו
Rech Lakich inverse, et il objecte ainsi à partir d’une autre collection : s’ils sont morts, qu’ils soient intègres ou atteints d’un défaut, ils seront enterrés.
ר"ל מיפך אפיך והכי מותיב ממכילתא אחריתי מתו בין תמימין בין בעלי מומין יקברו
Rabbi Yo’hanan te dira : de quoi s’occupe-t-on ici ? D’une bête atteinte d’un défaut dès l’origine. C’est aussi logique : car si tu disais [qu’il s’agit du cas] où leur consécration a précédé leur défaut, Rabbi Chimon devrait diverger là-dessus.
אמר לך ר' יוחנן הכא במאי עסקינן בבעל מום מעיקרו ה"נ מסתברא דאי תימא בשקדם הקדישן את מומן ניפלוג ר"ש עלה
Mais alors, disons que c’est une réfutation de Rech Lakich ! Rech Lakich te dira : de quoi s’occupe-t-on ici ? [Du cas] où leur consécration a précédé leur défaut. — Que Rabbi Chimon diverge là-dessus ! — Rech Lakich te dira : en effet, Rabbi Chimon diverge.
אלא לימא תיהוי תיובתיה דר"ל אמר לך ר"ל הכא במאי עסקינן בשקדם הקדישן את מומן וניפלוג ר"ש עלה אמר לך ר"ל ה"נ דפליג ר"ש
Rabbi Yirmeya dit à Rabbi Zeïra : selon Rech Lakich, qui a dit que selon les Rabbins les sacrifices de l’autel n’étaient pas compris dans la présentation et l’estimation, et [la baraïta] enseigne : les sacrifices de l’autel
א"ל ר' ירמיה לרבי זירא לר"ל דאמר לרבנן קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה וקתני קדשי מזבח
Original : Temurah 33a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.