par les trésoriers seulement ?
גזברין בלבד
Temoura 32b תמורה
Structure du débat :Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
(En réalité, [c’est selon] les Rabbins,) et le verset vient pour [l’interdit de] sacrilège.
(לעולם רבנן) וקרא למעילה דאתא
Pour le sacrilège, pourquoi a-t-on besoin d’un verset ? Il est écrit à leur propos « très saint » !
למעילה למה ליה קרא קדשי קדשים כתיב ביה
Et selon ton raisonnement, ce que Rabbi Yannaï a dit : le sacrilège n’est explicite dans la Torah que pour l’holocauste seulement, comme il est dit : « Quand une personne commettra un sacrilège et péchera par inadvertance envers les choses saintes de l’Éternel » (Lv 5, 15) : celles qui sont exclusivement à l’Éternel ; mais le sacrifice expiatoire et le sacrifice de culpabilité ne se déduisent que de Rabbi,
וליטעמיך הא דא"ר ינאי אין מעילה מפורשת מן התורה אלא בעולה בלבד שנא' (ויקרא ה, טו) נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה' המיוחדין לה' אבל חטאת ואשם לא נפקא אלא מדרבי
car il a été enseigné : Rabbi dit : « Toute graisse est à l’Éternel » (Lv 3, 16) : pour inclure les parties offertes des sacrifices de moindre sainteté dans [la loi du] sacrilège.
דתניא רבי אומר (ויקרא ג, טז) כל חלב לה' לרבות אימורי קדשים קלים למעילה
Pourquoi un verset ? Il est écrit à leur propos « très saints » ! Mais plutôt : bien qu’il soit écrit à leur propos « très saints », il faut un verset pour les inclure dans [la loi du] sacrilège ; de même pour les biens voués par ’hérem, bien qu’il soit écrit à leur propos « très saint », il faut un verset pour les inclure dans [la loi du] sacrilège.
למה לי קרא קדשי קדשים כתיב בהו אלא אע"ג דקדשי קדשים כתיב בהו בעי קרא לרביינהו למעילה חרמים נמי אע"ג דקדשי קדשים כתיב בהו בעי קרא לרבויינהו למעילה
Revenons au texte même : « Celui qui consacre un holocauste à l’entretien du Temple, il n’y a là que la retenue par les trésoriers seulement. » On objecta : celui qui consacre un holocauste à l’entretien du Temple, il est interdit de l’abattre tant qu’il n’a pas été racheté !
גופא המקדיש עולה לבד"ה אין בה אלא עיכוב גיזברין בלבד מיתיבי המקדיש עולה לבד"ה אסור לשוחטה עד שתפדה
[C’est] d’ordre rabbinique. C’est aussi logique, puisqu’il enseigne à la fin : s’il a transgressé et l’a abattu, ce qu’il a fait est fait.
מדרבנן ה"נ מסתברא מדקתני סיפא אם עבר ושחטה מה שעשה עשוי
Mais quoi, d’ordre rabbinique ? S’il en est ainsi, dis la fin : « et on commet [avec lui] deux sacrilèges » ; si le sacrilège est d’ordre rabbinique, pourquoi deux sacrilèges ? Voici ce qu’il dit : il est susceptible qu’on commette avec lui deux sacrilèges.
אלא מאי מדרבנן אי הכי אימא סיפא ומועלין שתי מעילות ואי (מעילה) מדרבנן אמאי שתי מעילות הכי קאמר וראויה למעול בה שתי מעילות
« Et s’ils sont morts, on les enterre », etc.
ואם מתו יקברו כו'
Rabbi Yo’hanan a dit : selon les Rabbins, les sacrifices de l’autel comme les consécrations pour l’entretien du Temple étaient compris dans [la règle de] la présentation et de l’estimation.
א"ר יוחנן לרבנן אחד קדשי מזבח ואחד קדשי ב"ה היו בכלל העמדה והערכה
Et Rech Lakich a dit : selon les Rabbins, les consécrations pour l’entretien du Temple étaient comprises dans la présentation et l’estimation ; les sacrifices de l’autel n’étaient pas compris dans la présentation et l’estimation.
ור"ל אמר לרבנן קדשי ב"ה היו בכלל העמדה והערכה קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה
Et l’un comme l’autre reconnaissent, selon Rabbi Chimon, que les consécrations pour l’entretien du Temple n’étaient pas comprises dans la présentation et l’estimation, et que les sacrifices de l’autel étaient compris dans la présentation et l’estimation ; et de l’avis de tous, une bête atteinte d’un défaut dès l’origine n’était pas comprise dans la présentation et l’estimation.
וזה וזה מודה לר"ש דקדשי ב"ה לא היו בכלל העמדה והערכה וקדשי מזבח היו בכלל העמדה והערכה וד"ה בעל מום מעיקרו לא היה בכלל העמדה והערכה
Nous avons appris : Rabbi Chimon dit : les consécrations pour l’entretien du Temple qui sont mortes, on les rachète. Cela va bien pour Rabbi Yo’hanan, qui a dit que selon les Rabbins l’un comme l’autre étaient compris dans la présentation et l’estimation : c’est pourquoi Rabbi Chimon a eu besoin de préciser : les consécrations pour l’entretien du Temple qui sont mortes, on les rachète.
תנן ר"ש אומר קדשי בדק הבית שמתו יפדו בשלמא לרבי יוחנן דאמר לרבנן אחד זה ואחד זה היו בכלל העמדה והערכה היינו דאיצטריך ר"ש לפרושי קדשי בדק הבית שמתו יפדו
Mais pour Rech Lakich, pourquoi a-t-il besoin de préciser ? Qu’il dise : s’ils sont morts, on les rachète !
אלא לר"ל למה ליה לפרושי לימא אם מתו יפדו
Rech Lakich te dira : Rabbi Chimon ne savait pas ce que disait le premier Tanna, et voici ce qu’il lui dit : si c’est pour les sacrifices de l’autel, je te l’accorde ; [mais] pour les consécrations pour l’entretien du Temple, s’ils sont morts, on les rachète.
אמר לך ריש לקיש ר"ש לא הוה ידע מאי דאמר ת"ק וה"ק ליה אי בקדשי מזבח מודינא לך בקדשי בדק הבית אם מתו יפדו
Il a été enseigné conformément à Rabbi Yo’hanan : « Si c’est une bête dont on offre une offrande » (Lv 27, 9) : l’Écriture parle des bêtes atteintes d’un défaut, qu’on doit racheter.
תניא כותיה דרבי יוחנן (ויקרא כז, ט) אם בהמה אשר יקריבו ממנה בבעלי מומין שיפדו הכתוב מדבר
Tu dis : des bêtes atteintes d’un défaut ; ou bien ne s’agit-il que de la bête impure ? Quand il dit : « Si c’est une bête impure, on la rachètera selon ton estimation » (Lv 27, 27), voici que la bête impure est [déjà] mentionnée.
אתה אומר בבעלי מומין או אינו אלא בבהמה טמאה כשהוא אומר (ויקרא כז, כז) אם בבהמה טמאה ופדה בערכך הרי בהמה טמאה אמור
Original : Temurah 32b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.