Structure du débat :Michna 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Le commandement de la ’halitsa : lui et sa yevama viennent au tribunal, et on lui donne le conseil qui lui convient, car il est dit : « Les anciens de sa ville l’appelleront et lui parleront » (Dt 25, 8).
מתני׳ מצות חליצה בא הוא ויבמתו לבית דין והן משיאין לו עצה ההוגנת לו שנאמר (דברים כה, ח) וקראו לו זקני עירו ודברו אליו
Et elle dit : « Mon lévir refuse de relever un nom à son frère en Israël ; il ne consent pas à m’épouser en lévirat » (Dt 25, 7). Et lui dit : « Je ne désire pas la prendre » (Dt 25, 8). Et c’est en langue sainte qu’ils le disaient. « Sa belle-sœur s’approchera de lui aux yeux des anciens, ôtera sa sandale de dessus son pied et crachera devant lui » — une salive visible pour les juges — « et elle répondra et dira : Ainsi sera-t-il fait à l’homme qui ne bâtit pas la maison de son frère » (Dt 25, 9). Jusque-là on faisait réciter.
והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי והוא אומר לא חפצתי לקחתה ובלשון הקדש היו אומרים ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו רוק הנראה לדיינים וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו עד כאן היו מקרין
Et lorsque Rabbi Hyrcanos fit réciter sous le térébinthe à Kfar Étam et acheva toute la section, on prit l’habitude d’achever toute la section : « Et on appellera son nom en Israël : la maison du déchaussé de la sandale » (Dt 25, 10). C’est un commandement pour les juges, et non pour les disciples. Rabbi Yehouda dit : c’est un commandement pour tous ceux qui se tiennent là de dire : « Déchaussé de la sandale ! »
וכשהקרא רבי הורקנוס תחת האלה בכפר עיטם וגמר את כל הפרשה הוחזקו להיות גומרין כל הפרשה ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל מצוה בדיינין ולא מצוה בתלמידים רבי יהודה אומר מצוה על כל העומדים שם לומר חלוץ הנעל:
GUEMARA:Rav Yehouda a dit : le commandement de la ’halitsa : elle récite, il récite, elle déchausse, elle crache et elle récite. Que nous apprend-il ? C’est [déjà] notre Michna ! — Il nous apprend ceci : le commandement est ainsi, mais si on a inversé, peu nous importe.
גמ׳ אמר רב יהודה מצות חליצה קוראה וקורא וחולצת ורוקקה וקוראה מאי קמשמע לן מתני' היא הא קמשמע לן מצוה הכי ואי אפיך לית לן בה
Abayé a dit : celui qui fait réciter l’acte de ’halitsa ne doit pas lui faire réciter, à elle, « ne… pas » séparément et « consent mon lévir » séparément, car cela signifierait « mon lévir consent » ; mais [d’un trait] « mon lévir ne consent pas ».
אמר אביי האי מאן דמקרי גט חליצה לא ליקרי לדידה לא לחודיה ואבה יבמי לחודיה דמשמע אבה יבמי אלא לא אבה יבמי
Et il ne doit pas lui faire réciter, à lui, « ne… pas » séparément et « je désire » séparément, car cela signifierait « je désire la prendre » ; mais [d’un trait] « je ne désire pas la prendre ». Rava a dit : c’est une [simple] coupure de phrase, et une coupure de phrase ne nous importe pas.
ולא ליקרי לדידיה לא לחודיה חפצתי לחודיה דמשמע חפצתי לקחתה אלא לא חפצתי לקחתה רבא אמר אפסוקי מילתא היא ואפסוקי מילתא לית לן בה
Rav Achi trouva Rav Kahana qui se donnait de la peine pour lui faire réciter « mon lévir ne consent pas » [d’un trait]. Il lui dit : Le maître ne pense-t-il pas comme Rava ?
רב אשי אשכחיה לרב כהנא דקמצטער ומקרי לה לא אבה יבמי אמר ליה לא סבר ליה מר להא דרבא
Il lui dit : Rava en convient pour « mon lévir ne consent pas ». Abayé a dit : celui qui écrit un acte de ’halitsa doit écrire ainsi : « Nous lui avons fait réciter, à elle, depuis “Mon lévir refuse” jusqu’à “consent mon lévir” ; nous lui avons fait réciter, à lui, depuis “Je ne” jusqu’à “la prendre” ; et nous lui avons fait réciter, à elle, depuis “Ainsi” jusqu’à “déchaussé de la sandale”. »
אמר ליה מודה רבא בלא אבה יבמי אמר אביי האי מאן דכתב גיטא דחליצתא ליכתוב הכי אקרינוה לדידה מן מאן יבמי עד אבה יבמי ואקרינוהו לדידיה מן לא עד לקחתה ואקרינוה לדידה מן ככה ועד חלוץ הנעל
Mar Zoutra traçait des lignes et écrivait toute la section. Mar bar Idi objecta : mais [un passage isolé] n’a pas été donné pour être écrit ! Et la halakha est selon Mar Zoutra.
מר זוטרא משרטט וכתיב לכולא פרשה מתקיף לה מר בר אידי והא לא ניתן ליכתב והלכתא כוותיה דמר זוטרא
Abayé a dit : si elle a craché et que le vent a emporté [la salive], elle n’a rien fait. Quelle en est la raison ? Il faut « elle crachera devant lui ». C’est pourquoi, s’il est grand et elle petite, et que le vent l’a emportée, il y a bien « devant lui » ; si elle est grande et lui petit, il faut qu’elle arrive à la hauteur de son visage avant de s’en aller.
אמר אביי רקקה וקלטתו הרוח לא עשתה ולא כלום מאי טעמא וירקה בפניו בעינן הלכך הוא ארוך והיא גוצה קלטתהו הרוח איכא בפניו היא ארוכה והוא גוץ בעינן עד דמטי להדי אפיה והדר אזיל
Rava a dit : si elle a mangé de l’ail et a craché, ou mangé de l’argile et a craché, elle n’a rien fait. Quelle en est la raison ? Il faut « elle crachera » d’elle-même, et ce n’est pas le cas. Et Rava a dit : les juges doivent voir la salive quand elle sort de la bouche de la yevama, car il est écrit : « aux yeux des anciens, et elle crachera » (Dt 25, 9).
אמר רבא אכלה תומא ורקתה אכלה גרגישתא ורקתה לא עשתה ולא כלום מאי טעמא וירקה מעצמה בעינן וליכא ואמר רבא צריכי דייני למיחזי רוקא כי נפיק מפומא דיבמה דכתיב לעיני הזקנים וירקה:
« Et on appellera son nom en Israël : la maison du déchaussé de la sandale. C’est un commandement pour les juges et non pour les disciples. » Il est enseigné : Rabbi Yehouda a dit : Une fois, nous étions assis devant Rabbi Tarfon, et une yevama vint accomplir la ’halitsa ; il nous dit : Répondez tous : « Déchaussé de la sandale ! Déchaussé de la sandale ! Déchaussé de la sandale ! »
ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל מצוה בדיינין ולא בתלמידים: תניא א"ר יהודה פעם אחת היינו יושבים לפני רבי טרפון ובאתה יבמה לחלוץ ואמר לנו ענו כולכם חלוץ הנעל חלוץ הנעל חלוץ הנעל:
Original : Yevamot 106b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.