Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
et Rabbi Éléazar l’interdit. De même, celui qui répudie l’orpheline puis la reprend : elle est permise au yavam, et Rabbi Éléazar l’interdit. Une mineure que son père a donnée en mariage et qui a été répudiée — elle est [alors] comme une orpheline du vivant de son père — et que [son mari] a reprise : de l’avis de tous, elle est interdite au yavam.
ורבי אלעזר אוסר וכן המגרש את היתומה והחזירה מותרת ליבם ורבי אלעזר אוסר קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב והחזירה דברי הכל אסורה ליבם:
GUEMARA: ’Eifa a dit : quelle est la raison de Rabbi Éléazar ? Parce qu’elle a été pendant un moment interdite à son égard. Les Sages ont dit à ’Eifa : s’il en est ainsi, elle ne devrait pas non plus avoir besoin de la ’halitsa !
גמ׳ אמר עיפה מאי טעמא דרבי אלעזר הואיל ועמדה עליו שעה אחת באיסורא אמרו ליה רבנן לעיפה אי הכי חליצה נמי לא תיבעי
Et si tu dis que c’est bien le cas — il a pourtant été enseigné : on a dit au nom de Rabbi Éléazar qu’elle accomplit la ’halitsa ! ’Eifa a alors dit : je ne connais pas la raison de Rabbi Éléazar.
וכי תימא הכי נמי והתניא משום רבי אלעזר אמרו חולצת אלא אמר עיפה ר' אלעזר לא ידענא מאי טעמא
Abayé a dit : voici la raison de Rabbi Éléazar : il est dans le doute pour savoir si c’est la mort [du mari] qui la fait échoir [au yavam], ou si c’est le premier mariage qui la fait échoir. Si c’est la mort qui la fait échoir, elle se trouve devant lui [apte] au lévirat ; si c’est le premier mariage qui la fait échoir, elle a été pendant un moment interdite à son égard.
אמר אביי היינו טעמא דרבי אלעזר מספקא ליה אי מיתה מפלת אי נשואין הראשונים מפילים אי מיתה מפלת הא רמיא קמיה לייבום אי נשואין הראשונים מפילים הא עמדה עליו שעה אחת באיסור
Rava a dit : en réalité, il est évident pour Rabbi Éléazar que c’est la mort qui la fait échoir ; seulement, tout le monde est au courant du divorce, mais tout le monde n’est pas au courant de la reprise.
רבא אמר לעולם פשיטא לרבי אלעזר דמיתה מפלת ומיהו הכל בקיאין בגירושין ואין הכל בקיאין בחזרה
Au contraire ! Pour la reprise, puisqu’elle vit sous son toit, cela se sait ! — Ne traitons-nous pas [aussi] du cas où il l’a reprise le soir et est mort le matin ?
אדרבה חזרה כיון דיתבא תותיה אית ליה קלא מי לא עסקינן דאהדרה באורתא ושכיב בצפרא
Rav Achi a dit : voici la raison de Rabbi Éléazar : il a décrété [l’interdit] pour ces cas-là à cause de [l’orpheline] du vivant de son père qui a été reprise. C’est aussi ce qui paraît logique, puisque la fin [de la Michna] enseigne : une mineure que son père a donnée en mariage et qui a été répudiée — elle est comme une orpheline du vivant de son père — et que [son mari] a reprise : de l’avis de tous, elle est interdite au yavam.
רב אשי אמר היינו טעמא דרבי אלעזר דגזר הני משום יתומה בחיי האב והחזירה הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה כיתומה בחיי האב והחזירה דברי הכל שאסורה ליבם
Qu’est-ce que cela vient dire ? C’est évident ! N’est-ce pas plutôt qu’il nous apprend que la raison de Rabbi Éléazar est qu’il a décrété pour ces cas-là à cause de celui-ci ? Déduis-en [que c’est bien cela].
האי מאי למימרא פשיטא אלא לאו הא קמ"ל טעמא דר' אלעזר דגזר הנך משום האי שמע מינה
Il a été enseigné conformément à Rav Achi : les Sages reconnaissent à Rabbi Éléazar, dans le cas d’une mineure que son père a donnée en mariage et qui a été répudiée — elle est comme une orpheline du vivant de son père — et que [son mari] a reprise, qu’elle est interdite au yavam, car son divorce est un divorce complet, et sa reprise n’est pas une reprise complète.
תניא כוותיה דרב אשי מודים חכמים לר' אלעזר בקטנה שהשיאה אביה ונתגרשה הרי היא כיתומה בחיי האב והחזירה שאסורה ליבם מפני שגירושיה גירושין גמורין ואין חזרתה חזרה גמורה
De quoi s’agit-il ? Lorsqu’il l’a répudiée mineure et reprise mineure. Mais s’il l’a répudiée mineure et reprise adulte, ou encore s’il l’a reprise mineure et qu’elle a grandi chez lui, puis qu’il est mort, elle accomplit soit la ’halitsa, soit le lévirat. On a dit au nom de Rabbi Éléazar : elle accomplit la ’halitsa, mais non le lévirat.
בד"א שגירשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא קטנה אבל גירשה כשהיא קטנה והחזירה כשהיא גדולה אי נמי החזירה כשהיא קטנה וגדלה אצלו ומת או חולצת או מתייבמת משום רבי אלעזר אמרו חולצת ולא מתייבמת
Rava a demandé à Rav Na’hman : qu’en est-il de sa coépouse ? Il lui a répondu : elle-même relève d’un décret, et nous irions décréter un décret pour [protéger] un décret ?
בעא מיניה רבא מרב נחמן צרתה מהו אמר ליה היא גופה גזירה ואנן ניקום וניגזור גזירה לגזירה
Pourtant il a été enseigné : on a dit au nom de Rabbi Éléazar : elle et sa coépouse accomplissent la ’halitsa. — « Elle et sa coépouse », peux-tu l’imaginer ? N’est-ce pas plutôt : soit elle, soit sa coépouse accomplit la ’halitsa ? — Cette [baraïta] est donc corrompue ; corrige-la ainsi : elle accomplit la ’halitsa ; sa coépouse accomplit soit la ’halitsa, soit le lévirat.
והא תניא משום רבי אלעזר אמרו היא וצרתה חולצת היא וצרתה סלקא דעתך אלא לאו או היא או צרתה חולצת לאו תרוצי קמתרצת תריץ הכי היא חולצת צרתה או חולצת או מתייבמת:
MICHNA: Deux frères mariés à deux sœurs mineures, et le mari de l’une d’elles est mort : celle-ci sort [sans ’halitsa ni lévirat] parce qu’elle est la sœur de l’épouse. De même pour deux sourdes-muettes. Une adulte et une mineure : si le mari de la mineure est mort, la mineure sort parce qu’elle est la sœur de l’épouse.
מתני׳ שני אחין נשואין לשתי אחיות קטנות ומת בעלה של אחת מהן הלזו תצא משום אחות אשה וכן שתי חרשות גדולה וקטנה מת בעלה של קטנה תצא הקטנה משום אחות אשה
Rabban Gamliel dit : si elle a refusé, elle a refusé ; sinon, [l’adulte] attendra que [la mineure] grandisse, et celle-ci sortira parce qu’elle est la sœur de l’épouse.
רבן גמליאל אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה
Rabbi Yehochoua dit : malheur à lui à cause de sa femme, malheur à lui à cause de la femme de son frère ! Il renvoie sa femme par un acte de divorce et la femme de son frère par la ’halitsa.
רבי יהושע אומר אי לו על אשתו אי לו על אשת אחיו מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה:
GUEMARA: Est-ce donc permis ? Bar Kappara n’a-t-il pas enseigné : un homme doit toujours s’attacher à trois choses et se tenir éloigné de trois choses. S’attacher à trois choses : à la ’halitsa, à l’établissement de la paix et à l’annulation des vœux ; et se tenir éloigné de trois choses : du refus, des dépôts et des cautionnements. — Le refus [accompli pour] une mitsva est différent.
גמ׳ ומי שרי והתני בר קפרא לעולם ידבק אדם בשלשה דברים ויתרחק משלשה דברים ידבק בשלשה דברים בחליצה ובהבאת שלום ובהפרת נדרים ויתרחק משלשה דברים מן המיאון ומן הפקדונות ומן הערבונות מיאון דמצוה שאני:
Revenons au texte même : Bar Kappara a enseigné : un homme doit toujours s’attacher à trois choses. À la ’halitsa, selon Abba Chaoul, car il a été enseigné : Abba Chaoul dit : celui qui épouse sa yevama pour sa beauté, pour [le plaisir de] la vie conjugale ou pour quelque autre motif, c’est comme s’il touchait à une union interdite, et je suis porté à penser que l’enfant est un mamzer.
גופא תני בר קפרא לעולם ידבק אדם בשלשה דברים בחליצה כאבא שאול דתניא אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי לשם אישות לשם דבר אחר כאילו פוגע בערוה וקרוב בעיני להיות הולד ממזר
À l’établissement de la paix, car il est écrit : « Recherche la paix et poursuis-la » (Ps 34, 15),
בהבאת שלום דכתיב (תהלים לד, טו) בקש שלום ורדפהו
Original : Yevamot 109a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.