Si sa mère avait été violée par son père, puis s’est mariée à son frère de père, et que celui-ci est mort, c’est sa mère qui dispense sa co-épouse.
היתה אמו אנוסת אביו ונשאת לאחיו מאביו ומת זו היא אמו שפוטרת צרתה
Yevamot 10b יבמות
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et bien que les Sages aient enseigné quinze dans notre Michna, nous avons à ajouter une seizième comme celle-ci. Rech Lakich dit à Rabbi Yo’hanan : Selon Lévi, qui dit que [la Michna] enseigne aussi le cas de transgression, qu’elle enseigne [le cas de] celui qui a fait la ’halitsa à sa yevama, puis l’a de nouveau consacrée, et est mort sans enfants : puisqu’elle-même est interdite, sa co-épouse est interdite aussi !
ואע"פ ששנו חכמים במשנתנו חמש עשרה יש לנו להוסיף שש עשרה כגון זו א"ל ר"ל לרבי יוחנן ללוי דאמר דאי נמי קתני לתני החולץ ליבמתו וחזר וקדשה ומת בלא בנים דמגו דאיהי אסורה צרתה נמי אסירא
Il lui dit : Parce qu’elle ne s’applique pas à la co-épouse d’une co-épouse.
א"ל לפי שאינה בצרת צרה
— Qu’il lui dise [plutôt] : c’est une femme interdite par un simple interdit, et les femmes interdites par un simple interdit sont soumises à la ’halitsa et au lévirat !
ולימא ליה חייבי לאוין היא וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו
— Il lui parlait selon ses propres paroles : selon moi, ce sont des femmes interdites par un simple interdit, et les femmes interdites par un simple interdit sont soumises à la ’halitsa et au lévirat ; mais selon toi, ce sont des femmes passibles de retranchement : [la raison est donc] qu’elles ne s’appliquent pas à la co-épouse d’une co-épouse.
לדבריו קאמר ליה לדידי חייבי לאוין הם וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו אלא לדידך חייבי כריתות נינהו לפי שאינן בצרת צרה
Il a été dit : Celui qui a fait la ’halitsa à sa yevama puis l’a de nouveau consacrée — Rech Lakich a dit : lui, il n’encourt pas le retranchement pour la femme déchaussée,
איתמר החולץ ליבמתו וחזר וקדשה אמר ר"ל הוא אין חייב על החלוצה כרת
mais les frères encourent le retranchement pour la femme déchaussée ; pour la co-épouse, aussi bien lui que les frères encourent le retranchement pour la co-épouse.
והאחין חייבין על החלוצה כרת על הצרה בין הוא ובין האחים חייבין על הצרה כרת
Et Rabbi Yo’hanan a dit : Aussi bien lui que les frères n’encourent le retranchement ni pour la femme déchaussée ni pour la co-épouse. Quelle est la raison de Rech Lakich ? Le verset dit : « [l’homme] qui ne bâtit pas » (Dt 25, 9) : puisqu’il n’a pas bâti, il ne bâtira plus.
ורבי יוחנן אמר בין הוא ובין האחין אינן חייבין לא על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת מ"ט דר"ל אמר קרא (דברים כה, ט) אשר לא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה
C’est lui qui est sous [le coup de] « il ne bâtira plus » ; mais ses frères restent dans leur état [antérieur].
איהו הוא דקאי בלא יבנה אבל אחיו כדקיימי קיימי
Et c’est à son égard à elle qu’il est sous [le coup de] « il ne bâtira plus » ; mais la co-épouse reste dans son état [antérieur].
ועלה דידה הוא דקאי בלא יבנה הא צרה כדקיימי קיימי
Et Rabbi Yo’hanan ? Y a-t-il une chose telle qu’au début, si l’un le voulait il faisait la ’halitsa, et si l’autre le voulait il faisait la ’halitsa, et s’il le voulait il la faisait à celle-ci, et s’il le voulait il la faisait à celle-là, et que maintenant elle soit pour lui passible de retranchement ?
ורבי יוחנן מי איכא מידי דמעיקרא אי בעי האי חליץ ואי בעי האי חליץ ואי בעי להאי חליץ ואי בעי להאי חליץ והשתא קאי עלה בכרת
C’est plutôt que lui a agi en mandataire des frères, et qu’elle a agi en mandataire de la co-épouse.
אלא איהו שליחותא דאחים קעביד איהי שליחותא דצרה קעבדה
Rabbi Yo’hanan objecta à Rech Lakich : Celui qui a fait la ’halitsa à sa yevama, puis l’a de nouveau consacrée, et est mort, elle doit recevoir la ’halitsa des frères. Cela va bien selon moi, qui dis que ce sont des femmes interdites par un simple interdit : c’est pourquoi elle doit recevoir la ’halitsa des frères.
איתיביה ר' יוחנן לר"ל החולץ ליבמתו וחזר וקדשה ומת צריכה חליצה מן האחין בשלמא לדידי דאמינא חייבי לאוין נינהו היינו דצריכה חליצה מן האחין
Mais selon toi, pourquoi a-t-elle besoin de la ’halitsa ?
אלא לדידך אמאי צריכה חליצה
— Et selon ton raisonnement, dis la fin : « Si l’un des frères s’est levé et l’a consacrée, elle n’a sur lui aucun droit. » Or, si ce sont des femmes interdites par un simple interdit, pourquoi n’a-t-elle sur lui aucun droit ?
ולטעמיך אימא סיפא עמד אחד מן האחין וקדשה אין לה עליו כלום ואי חייבי לאוין נינהו אמאי אין לה עליו כלום
Rav Chéchet a dit : La fin nous amène à Rabbi Akiva, qui dit que la consécration ne prend pas effet chez les femmes interdites par un simple interdit. — Qu’il enseigne alors : « Selon les paroles de Rabbi Akiva, il n’a sur lui aucun droit » !
אמר רב ששת סיפא אתאן לר"ע דאמר אין קידושין תופסין בחייבי לאוין וליתני לדברי ר"ע אין לו עליו כלום
Original : Yevamot 10b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.