Structure du débat :Question 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
ou non une intelligence claire, [tout en considérant] qu’en réalité c’est une intelligence constante ? Ou bien est-il évident pour lui que son intelligence est faible et n’est pas une intelligence claire, et la raison ici est que tantôt il est sain d’esprit et tantôt dément ?
אי לאו דעתא צילותא ולעולם חדא דעתא הוא או דלמא פשיטא ליה דדעתיה קלישתא ולאו דעתא צילותא הוא והכא היינו טעמא כיון דעתים חלים ועתים שוטה
Quelle en est la conséquence pratique ? Pour renvoyer sa femme par un acte de divorce. Si tu dis que c’est une intelligence constante, il en va du divorce comme des fiançailles.
למאי נפקא מינה להוציא אשתו בגט אי אמרת חדא דעתא הוא כקדושין כך גירושין
Et si tu dis que tantôt il est sain d’esprit et tantôt dément, il peut contracter des fiançailles, mais il ne peut pas divorcer. Qu’en est-il ? La question reste en suspens.
ואי אמרת עתים חלים ועתים שוטה קדושי מצי מקדש גרושי לא מצי מגרש מאי תיקו:
Si elle est devenue démente, etc. Rabbi Yits’hak a dit : selon la Torah, une démente peut être divorcée, de même qu’une femme saine d’esprit [est divorcée] contre son gré. Pourquoi ont-ils dit qu’elle n’est pas divorcée ? Pour qu’on ne la traite pas comme un bien abandonné.
נשתטית וכו': א"ר יצחק דבר תורה שוטה מתגרשת מידי דהוה אפקחת בעל כרחה ומה טעם אמרו אינה מגורשת שלא ינהגו בה מנהג הפקר
Comment est-ce ? Si tu dis qu’elle sait garder son acte de divorce et sait se garder elle-même, la traiterait-on comme un bien abandonné ? Il s’agit plutôt de celle qui ne sait garder ni son acte de divorce ni elle-même.
היכי דמי אילימא דיודעת לשמור גיטה ויודעת לשמור עצמה מי נהגי בה מנהג הפקר אלא דאין יודעת לשמור לא גיטה ולא עצמה
Selon la Torah, une démente peut être divorcée ? Pourtant l’école de Rabbi Yannaï a dit : « et il le lui remettra en main » (Dt 24, 1) — celle qui a une main [capable] de se divorcer elle-même ; cela exclut celle qui n’a pas de main [capable] de se divorcer elle-même.
דבר תורה שוטה מתגרשת והא אמר דבי רבי ינאי (דברים כד, א) ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש עצמה יצתה זו שאין לה יד לגרש עצמה
Et l’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : « et il la renverra de sa maison » (Dt 24, 1) — celle qu’il renvoie et qui ne revient pas ; cela exclut celle qu’il renvoie et qui revient.
ותנא דבי רבי ישמעאל (דברים כד, א) ושלחה מביתו מי שמשלחה ואינה חוזרת יצתה זו שמשלחה וחוזרת
Il fallait [le dire] pour celle qui sait garder son acte de divorce mais ne sait pas se garder elle-même. Selon la Torah, une démente peut être divorcée, puisqu’elle sait garder son acte de divorce ; mais les Sages ont dit qu’elle ne doit pas sortir, pour qu’on ne la traite pas comme un bien abandonné.
לא צריכא דיודעת לשמור גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה דבר תורה שוטה מתגרשת דהא יודעת לשמור גיטה ואמור רבנן לא ליפקא שלא ינהגו בה מנהג הפקר
Abayé a dit : c’est aussi ce qui ressort du texte, puisqu’il est enseigné à son sujet à elle : « si elle est devenue démente, il ne la renvoie pas », et à son sujet à lui : « il ne la renvoie jamais ». Pourquoi enseigne-t-il ici « jamais », et pourquoi n’enseigne-t-il pas là « jamais » ? Déduis-en plutôt que ceci est d’ordre toranique et cela d’ordre rabbinique.
אמר אביי דיקא נמי דקתני גבי דידה נשתטית לא יוציא וגבי דידיה לא יוציא עולמית מאי שנא הכא דקתני עולמית ומאי שנא התם דלא קתני עולמית אלא שמע מינה הא דאורייתא הא דרבנן:
Rabbi Yo’hanan ben Nouri a dit, etc. Ils ont demandé : pour Rabbi Yo’hanan ben Nouri, le cas de l’homme est-il évident et celui de la femme fait-il question pour lui, ou bien le cas de la femme est-il évident et celui de l’homme fait-il question pour lui ?
א"ר יוחנן בן נורי וכו': איבעיא להו רבי יוחנן בן נורי איש פשיטא ליה ואשה קמיבעיא ליה או דלמא אשה פשיטא ליה ואיש קמיבעיא ליה
Viens et entends : puisqu’ils lui ont dit : « l’homme qui divorce n’est pas comparable à la femme qui est divorcée, car la femme sort de son plein gré ou contre son gré, alors que l’homme ne renvoie [sa femme] que de son plein gré », déduis-en que c’est le cas de l’homme qui faisait question pour lui. — Au contraire ! Puisqu’ils lui ont dit : « celle-ci aussi est dans le même cas », déduis-en que c’est le cas de la femme qui faisait question pour lui !
ת"ש מדקאמרו ליה אינו דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת שהאשה יוצאת לרצונה ושלא לרצונה והאיש אינו מוציא אלא לרצונו ש"מ איש קמיבעיא ליה אדרבה מדקא"ל אף זו כיוצא בה ש"מ אשה קמיבעיא ליה
Rabbi Yo’hanan ben Nouri leur parlait plutôt selon leurs propres paroles : selon moi, de même que l’homme ne peut pas divorcer, la femme non plus ne peut pas être divorcée ; mais selon vous, pourquoi la femme est-elle différente et pourquoi l’homme est-il différent ? Ils lui ont répondu : l’homme qui divorce n’est pas comparable à la femme qui est divorcée.
אלא ' ר' יוחנן בן נורי לדבריהם קאמר להו לדידי כי היכי דאיש לא מצי מגרש אשה נמי לא מיגרשא אלא לדידכו מאי שנא אשה ומאי שנא איש אמרו ליה אינו דומה האיש המגרש לאשה המתגרשת:
Rabbi Yo’hanan a témoigné, etc. Rava a dit : du témoignage de Rabbi Yo’hanan ben Goudgueda[on déduit que] si [un homme] a dit aux témoins : « Voyez cet acte de divorce que je donne », et lui a dit [à elle] : « Prends cette reconnaissance de dette », elle est divorcée.
העיד רבי יוחנן וכו': אמר רבא מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא אמר לעדים ראו גט זה שאני נותן ואמר לה כנסי שטר חוב זה הרי זו מגורשת
Rabbi Yo’hanan ben Goudgueda n’a-t-il pas dit que nous n’avons pas besoin de son consentement à elle ? Ici aussi, nous n’avons pas besoin de son consentement. — C’est évident !
מי לא אמר רבי יוחנן בן גודגדא לא בעינן דעתה הכא נמי לא בעינן דעתה פשיטא
Tu aurais pu dire : puisqu’il lui a dit : « Prends cette reconnaissance de dette », il l’a annulé ; il nous apprend [que non]. S’il l’avait annulé, il l’aurait dit aux témoins ; puisqu’il ne l’a pas dit aux témoins, il n’a rien annulé du tout, et s’il a parlé ainsi [à elle], c’est par gêne qu’il l’a dit.
מהו דתימא מדא"ל כנסי שטר חוב זה בטולי בטליה קמ"ל אי איתא דבטליה לעדים הוה קאמר להו ומדלא אמר לעדים לא בטליה ולא מידי והאי דקאמר הכי מחמת כיסופא הוא דקאמר להו
Rav Yits’hak bar Bisna perdit les clés de la maison d’étude dans le domaine public, un Chabbat. Il vint devant Rabbi Pedat, qui lui dit : va,
רב יצחק בר ביסנא אירכסו ליה מפתחי דבי מדרשא ברשות הרבים בשבתא אתא לקמיה דרבי פדת אמר ליה זיל
Original : Yevamot 113b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.