Rabbi Chimon dit : L’union ou la ’halitsa de l’une d’elles dispense sa coépouse. [S’]il a accompli la ’halitsa avec celle qui a reçu le maamar, la coépouse n’est pas dispensée. [S’]il l’a épousée [par lévirat] et est mort, et qu’ensuite un frère lui est né, ou qu’un frère lui est né et qu’ensuite il l’a épousée et est mort, toutes deux sont dispensées de la ’halitsa et du lévirat.
ר' שמעון אומר ביאתה או חליצתה של אחת מהם פוטרת צרתה חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה כנסה ומת ואח"כ נולד לו אח או שנולד לו אח ואח"כ כנסה ומת שתיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום
[S’]il l’a épousée, qu’un frère lui est né et qu’ensuite il est mort, toutes deux sont dispensées de la ’halitsa et du lévirat : telles sont les paroles de Rabbi Meïr. Et Rabbi Chimon dit : Puisqu’il est venu et l’a trouvée en état de permission, et qu’elle ne s’est pas trouvée un seul instant en état d’interdit à son égard, il épouse par lévirat celle d’entre elles qu’il veut, ou accomplit la ’halitsa avec celle d’entre elles qu’il veut.
כנסה ונולד לו אח ואח"כ מת שתיהן פטורות מן החליצה ומן הייבום דברי ר"מ ור' שמעון אומר הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור מייבם לאיזו מהן שירצה או חולץ לאיזו מהן שירצה
Ce dernier paragraphe, selon qui l’enseigne-t-on ? Si l’on dit qu’on l’enseigne selon Rabbi Meïr — puisque Rabbi Meïr ne fait pas de différence entre [le cas où] il a épousé par lévirat et qu’ensuite [le frère] est né, et [celui où] il est né et qu’ensuite il a épousé par lévirat, qu’on les réunisse et qu’on les enseigne ensemble !
הא בבא דסיפא למאן קתני לה אילימא לר' מאיר קתני לה מכדי לא שני ליה לרבי מאיר בין ייבם ואח"כ נולד בין נולד ואח"כ ייבם לערבינהו ולתנינהו
N’est-ce donc pas Rabbi Chimon, et lorsqu’il a épousé par lévirat et qu’ensuite [le frère] est né, il est en désaccord, mais lorsqu’il est né et qu’ensuite il a épousé par lévirat, il n’est pas en désaccord ? Déduis-en cela.
אלא לאו רבי שמעון ובייבם ואח"כ נולד פליג בנולד ואחר כך ייבם לא פליג ש"מ
Le maître a dit : Le second se disposa à faire un maamar à sa yevama, mais il n’eut pas le temps de faire le maamar à sa yevama qu’un frère lui naquit, puis il mourut ; la première est libérée en tant que femme de son frère qui n’a pas été son contemporain, et la seconde accomplit soit la ’halitsa, soit le lévirat. Que signifie « se disposa », et que signifie « n’eut pas le temps » ? S’il l’a fait, il l’a fait ; et s’il ne l’a pas fait, il ne l’a pas fait !
אמר מר עמד השני לעשות מאמר ביבמתו ולא הספיק לעשות מאמר ביבמתו עד שנולד לו אח ומת ראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושניה או חולצת או מתייבמת מאי עמד ומאי לא הספיק אי עבד עבד ואי לא עבד לא עבד
Il faut comprendre : il se disposa [à le faire] avec son consentement, et n’eut pas le temps [de le faire] avec son consentement, mais [le fit] contre son gré ; et ce n’est pas conforme à Rabbi, car il est enseigné : Celui qui fait un maamar à sa yevama sans son consentement, Rabbi dit : il a acquis ; et les Sages disent : il n’a pas acquis.
אלא עמד מדעתה ולא הספיק מדעתה אלא בעל כרחה ודלא כרבי דתניא העושה מאמר ביבמתו שלא מדעתה ר' אומר קנה וחכ"א לא קנה
Quelle est la raison de Rabbi ? Il l’apprend de l’union avec la yevama : de même que l’union avec la yevama [est valide même] contre son gré, de même la consécration de la yevama [est valide même] contre son gré. Et les Sages l’apprennent des consécrations ordinaires : de même que les consécrations ordinaires [se font] avec son consentement, de même la consécration de la yevama [se fait] avec son consentement.
מ"ט דר' גמר מביאה דיבמה מה ביאה דיבמה בעל כרחה אף קדושין דיבמה בעל כרחה ורבנן גמרי מקדושין דעלמא מה קדושין דעלמא מדעתה אף קדושין דיבמה מדעתה
Sur quoi portent-ils leur désaccord ? Celui-ci pense qu’il fallait apprendre les règles de la yevama des règles de la yevama, et celui-là pense qu’il fallait apprendre les règles des consécrations des règles des consécrations.
במאי קמיפלגי מר סבר מילי דיבמה ממילי דיבמה הוה ליה למילף ומר סבר מילי דקדושין ממילי דקדושין הוה ליה למילף
[Si] il lui a fait un maamar et qu’ensuite un frère lui est né, ou qu’un frère lui est né et qu’ensuite il lui a fait un maamar, puis il meurt, la première est libérée en tant que femme de son frère qui n’a pas été son contemporain, et la seconde accomplit la ’halitsa mais n’est pas épousée par lévirat. Rabbi Chimon dit : L’union ou la ’halitsa de l’une d’elles dispense sa coépouse.
עשה בה מאמר ואח"כ נולד לו אח או שנולד לו אח ואח"כ עשה בה מאמר ומת ראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושניה חולצת ולא מתייבמת ר"ש אומר ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה
Rabbi Chimon, à quoi se rapporte-t-il ? Si l’on dit : au cas où un frère lui est né et qu’ensuite il lui a fait un maamar — tu as pourtant dit que lorsqu’il est né et qu’ensuite il a épousé par lévirat, Rabbi Chimon n’est pas en désaccord ! C’est donc au cas où il lui a fait un maamar et qu’ensuite un frère lui est né.
ר"ש אהייא קאי אילימא אנולד לו אח ואח"כ עשה בה מאמר הא אמרת בנולד ולבסוף ייבם לא פליג ר"ש אלא אעשה בה מאמר ואח"כ נולד לו אח
« [S’]il a accompli la ’halitsa avec celle qui a reçu le maamar, la coépouse n’est pas dispensée. » Quelle en est la raison ? Parce que [l’autre] est certainement coépouse, alors que celle qui a reçu le maamar ne l’est que par doute, et un doute ne fait pas sortir d’une certitude.
חלץ לבעלת מאמר לא נפטרה צרה מ"ט משום דהואי צרה ודאי ובעלת מאמר ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי
Rav Menaché bar Zevid était assis devant Rav Houna, et il était assis et disait : Quelle est la raison de Rabbi Chimon ? Quelle est la raison de Rabbi Chimon ? Il a lui-même donné la raison : puisqu’il est venu et l’a trouvée en état de permission, et qu’elle ne s’est pas trouvée un seul instant en état d’interdit à son égard.
יתיב רב מנשה בר זביד קמיה דרב הונא ויתיב וקאמר מאי טעמא דר"ש מ"ט דר"ש כדאמר טעמא הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור
[Il voulait dire :] quelle est donc la raison des Sages ? Le verset dit : « Et il la prendra pour femme et l’épousera par lévirat » (Dt 25, 5) : le lévirat initial pèse encore sur elle. Mais alors, ce que nous avons appris : [S’]il l’a épousée, elle est comme sa femme en toute chose — et Rabbi Yossé bar ’Hanina a dit : Cela enseigne
אלא מאי טעמא דרבנן אמר קרא ולקחה לו לאשה ויבמה עדיין יבומים הראשונים עליה אלא הא דתנן כנסה הרי היא כאשתו לכל דבר ואמר רבי יוסי בר חנינא מלמד
Original : Yevamot 19b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.