Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
qu’il la répudie par un acte de divorce et peut la reprendre — là aussi, qu’on dise : « et l’épousera par lévirat » : le lévirat initial pèse encore sur elle, et elle devrait avoir besoin de la ’halitsa !
שמגרשה בגט ומחזירה התם נמי לימא ויבמה עדיין יבומין הראשונים עליה ותיבעי חליצה
Là-bas, c’est différent, car le verset dit : « Et il la prendra pour femme » (Dt 25, 5) : dès qu’il l’a prise, elle devient comme sa femme en toute chose. S’il en est ainsi, ici aussi [il devrait en être de même] ! Mais le Miséricordieux a écrit : « et il l’épousera par lévirat » (Dt 25, 5).
שאני התם דאמר קרא (דברים כה, ה) ולקחה לו לאשה כיון שלקחה נעשית כאשתו לכל דבר אי הכי הכא נמי הא כתב רחמנא (דברים כה, ה) ויבמה
Et qu’as-tu vu [pour appliquer ainsi les versets] ? C’est logique : on applique [le verset] qui permet à un cas de permission, et [celui] qui interdit à un cas d’interdit.
Et selon Rabbi Chimon, qui dit : puisqu’il est venu et l’a trouvée en état de permission, et qu’elle ne s’est pas trouvée un seul instant en état d’interdit à son égard — mais alors, [si] sa sœur par sa mère a été épousée par son frère de père, et qu’ensuite un frère est né et [le mari] est mort, qu’elle soit épousée par lévirat, puisqu’il est venu et l’a trouvée en état de permission !
ולר' שמעון דאמר הואיל ובא ומצאה בהיתר ולא עמדה עליו שעה אחת באיסור אלא מעתה אחותו מאמו שנשאה אחיו מאביו ואחר כך נולד אח ומת תתייבם הואיל ובא ומצאה בהיתר
L’interdit de sa sœur, où est-il donc passé ? — Ici aussi, l’interdit de [la femme de] son frère qui n’a pas été son contemporain, où est-il passé ? — Cet interdit-là n’a pas de permission, alors que cet interdit-ci comporte une permission.
איסור אחותו להיכן אזל הכא נמי איסור אחיו שלא היה בעולם להיכן אזל האי איסורא דלית ליה היתירא האי איסורא דאית ליה היתירא:
MICHNA: On a énoncé une règle générale au sujet de la yevama : Toute [femme] qui est [pour le lévir] un interdit d’inceste n’accomplit ni la ’halitsa ni le lévirat. [Si elle relève] d’un interdit de commandement ou d’un interdit de sainteté, elle accomplit la ’halitsa mais n’est pas épousée par lévirat.
מתני׳ כלל אמרו ביבמה כל שהיא איסור ערוה לא חולצת ולא מתייבמת איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמת
L’interdit de commandement, ce sont les [unions] secondaires [interdites] par les paroles des Scribes. L’interdit de sainteté, c’est la veuve pour le grand prêtre, la divorcée et la ’haloutsa pour un simple cohen, la mamzéret et la netina pour un Israélite, et la fille d’Israël pour un natin ou un mamzer.
איסור מצוה שניות מדברי סופרים איסור קדושה אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל ובת ישראל לנתין וממזר:
Et il y en a qui disent : Celle dont l’interdit est un interdit d’inceste, sa coépouse est interdite ; mais celle dont l’interdit n’est pas un interdit d’inceste, sa coépouse n’est pas interdite. Pour exclure quoi ? Rafram dit : Pour exclure la coépouse d’une aïlonit, et ce n’est pas conforme à Rav Assi.
ואיכא דאמרי כל שאיסורה איסור ערוה הוא דאסירא צרתה הא לא איסורה איסור ערוה צרתה לא אסירא למעוטי מאי אמר רפרם למעוטי צרת אילונית ודלא כרב אסי:
« Sa sœur qui est sa yevama. » La sœur de qui ? Si l’on dit : [la sœur] de celle qui relève d’un interdit de commandement — puisque selon la Torah [cette dernière] lui échoit, il touche à la sœur de celle à laquelle il est lié ! C’est donc la sœur de celle qui relève d’un interdit d’inceste.
אחותה שהיא יבמתה: אחותה דמאן אילימא דאיסור מצוה כיון דמדאורייתא רמיא קמיה פגע באחות זקוקתו אלא אחותה דאיסור ערוה:
« L’interdit de commandement, ce sont les [unions] secondaires. » Pourquoi l’appelle-t-on interdit de commandement ? Abayé dit : C’est un commandement d’écouter les paroles des Sages.
איסור מצוה שניות: אמאי קרי ליה איסור מצוה אמר אביי מצוה לשמוע דברי חכמים:
« L’interdit de sainteté, c’est la veuve pour le grand prêtre, la divorcée et la ’haloutsa pour un simple cohen. » Et pourquoi les appelle-t-on interdit de sainteté ? Parce qu’il est écrit : « Ils seront saints pour leur Dieu » (Lv 21, 6).
איסור קדושה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט: ואמאי קרי להו איסור קדושה דכתיב (ויקרא כא, ו) קדושים יהיו לאלהיהם
Il est enseigné : Rabbi Yehouda intervertit : L’interdit de commandement, c’est la veuve pour le grand prêtre, la divorcée et la ’haloutsa pour un simple cohen. Et pourquoi l’appelle-t-on interdit de commandement ? Parce qu’il est écrit : « Tels sont les commandements » (Lv 27, 34).
תניא רבי יהודה מחליף איסור מצוה אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ואמאי קרי ליה איסור מצוה דכתי' (ויקרא כז, לד) אלה המצות
L’interdit de sainteté, ce sont les [unions] secondaires [interdites] par les paroles des Scribes. Et pourquoi l’appelle-t-on interdit de sainteté ? Abayé dit : Quiconque accomplit les paroles des Sages est appelé saint. Rava lui dit : Et quiconque n’accomplit pas les paroles des Sages n’est certes pas appelé saint, mais il n’est pas non plus appelé méchant ! Rava dit donc : Sanctifie-toi dans ce qui t’est permis.
איסור קדושה שניות מדברי סופרים ואמאי קרי ליה איסור קדוש' אמר אביי כל המקיים דברי חכמים נקרא קדוש א"ל רבא וכל שאינו מקיים דברי חכמים קדוש הוא דלא מיקרי רשע נמי לא מיקרי אלא אמר רבא קדש עצמך במותר לך:
On comprend [qu’elle ne soit pas épousée par lévirat] après le mariage : il y a [contre elle] un commandement positif et un interdit, et un commandement positif ne repousse pas [à la fois] un interdit et un commandement positif. Mais après les fiançailles, c’est un simple interdit : que vienne le commandement positif [du lévirat] et qu’il repousse l’interdit !
בשלמא מן הנשואין עשה ולא תעשה ואין עשה דוחה לא תעשה ועשה אלא מן האירוסין לא תעשה גרידא הוא יבא עשה וידחה לא תעשה
Rav Guidel dit au nom de Rav : Le verset dit : « Sa yevama montera à la porte » (Dt 25, 7). Il n’y avait pas besoin de dire « sa yevama » ; pourquoi dire « sa yevama » ? [Pour enseigner qu’]il y a une yevama qui monte à la ’halitsa mais ne monte pas au lévirat. Et laquelle est-ce ? Celles qui relèvent d’interdits simples.
אמר רב גידל אמר רב אמר קרא (דברים כה, ז) ועלתה יבמתו השערה שאין ת"ל יבמתו מה תלמוד לומר יבמתו יש לך יבמה אחת שעולה לחליצה ואינה עולה לייבום ואיזו זו חייבי לאוין
Mais dis [plutôt] : celles qui relèvent du retranchement [karet] ! Le verset dit : « Si l’homme ne désire pas prendre » (Dt 25, 7) : donc, s’il le désire, il épouse par lévirat. Toute [femme] qui monte au lévirat monte à la ’halitsa, et toute [femme] qui ne monte pas au lévirat ne monte pas à la ’halitsa.
ואימא חייבי כריתות אמר קרא (דברים כה, ז) אם לא יחפוץ האיש לקחת הא חפץ מייבם כל העולה לייבום עולה לחליצה וכל שאין עולה לייבום אינו עולה לחליצה
S’il en est ainsi, [pour] celles qui relèvent d’interdits simples aussi [il en irait de même] ! Mais le Miséricordieux a inclus [un cas par] « sa yevama ». Et qu’as-tu vu [pour choisir celles-ci] ?
א"ה חייבי לאוין נמי הא רבי רחמנא יבמתו ומה ראית
Original : Yevamot 20a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.