וקסבר אביי ידו כידה
Yevamot 39a יבמות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava lui dit : s’ils lui sont échus alors qu’elle était sous [l’autorité du] mari, tout le monde est d’accord que la main [du mari] l’emporte sur la sienne.
א"ל רבא אי דנפלי לה כשהיא תחתיו דבעל דכ"ע לא פליגי דידו עדיפא מידה
Plutôt : dans l’un et l’autre cas, ils lui sont échus alors qu’elle attendait le lévir ; dans la première partie, il n’a pas fait de maamar ; dans la fin, il a fait un maamar.
אלא אידי ואידי דנפלו לה כשהיא שומרת יבם רישא דלא עבד בה מאמר סיפא דעבד בה מאמר
Et Rava pense : le maamar, selon Beit Chammaï, en fait une fiancée certaine et une femme mariée douteuse : fiancée certaine pour repousser la coépouse, femme mariée douteuse pour partager les biens.
וקסבר רבא מאמר לב"ש עושה ודאי ארוסה וספק נשואה ודאי ארוסה לדחות בצרה וספק נשואה לחלוק בנכסים
On a rapporté au nom de Rabbi Éléazar [un enseignement] conforme à Rava, et on a rapporté au nom de Rabbi Yossé bar ’Hanina [un enseignement] conforme à Abayé.
איתמר משמיה דר' אלעזר כוותיה דרבא ואיתמר משמיה דרבי יוסי ברבי חנינא כוותיה דאביי
Et Rabbi Éléazar a-t-il dit cela ? Rabbi Éléazar n’a-t-il pas dit : le maamar, selon Beit Chammaï, n’acquiert que pour repousser la coépouse seulement ?
ומי אמר רבי אלעזר הכי והא אמר רבי אלעזר מאמר לב"ש אינה קונה אלא לדחות בצרה בלבד
Inverse [les attributions]. Et si tu veux, dis : en réalité, n’inverse pas. Rabbi Éléazar te dira : quand je dis [qu’il n’acquiert pas], c’est qu’un acte de divorce ne lui suffit pas, mais qu’elle a besoin aussi de ’halitsa ; mais [qu’il] n’acquiert pas pour partager les biens, l’ai-je dit ?
איפוך ואי בעית אימא לעולם לא תיפוך אמר לך רבי אלעזר כי אמרי אנא דלא סגי לה בגט אלא דבעי נמי חליצה לחלוק בנכסים דלא קני מי אמרי
Rav Papa dit : la lecture précise de la michna est conforme à Abayé, bien que « si elle meurt » soit difficile.
אמר רב פפא דיוקא דמתניתין כוותיה דאביי ואע"ג דקשיא מתה
Car il enseigne : « les biens qui entrent et sortent avec elle ». Que signifie « entrent » et que signifie « sortent » ? N’est-ce pas : qui entrent dans le domaine du mari et sortent du domaine du mari vers le domaine du père ?
דקתני נכסים הנכנסים ויוצאים עמה מאי נכנסין ומאי יוצאין לאו נכנסין לרשות הבעל ויוצאים מרשות הבעל לרשות האב
Et bien que « si elle meurt » soit difficile : au lieu d’être en désaccord sur le fonds même et après la mort, qu’ils soient en désaccord de son vivant et sur les fruits !
ואע"ג דקשיא מתה אדמפלגי בגופה ולאחר מיתה לפלגו בחייה ולפירות
Et rien de plus.
ותו לא מידי:
« Si [le lévir] l’a épousée, elle est », etc. Pour quelle règle ? Rabbi Yossé bar ’Hanina dit : pour dire qu’il la divorce par un acte de divorce et qu’il la reprend.
כנסה הרי היא כו': למאי הלכתא א"ר יוסי בר חנינא לומר שמגרשה בגט ומחזירה
Qu’il la divorce par un acte de divorce, c’est évident ! – Il te viendrait à l’esprit de dire : puisqu’il est écrit : « il la prendra pour femme et l’épousera en lévirat » (Dt 25, 5), le Miséricordieux a dit [qu’elle reste soumise au lévirat] et le lévirat du premier pèse encore sur elle : par la ’halitsa, oui ; par un acte de divorce, non. Il nous apprend [le contraire].
מגרשה בגט פשיטא סד"א הואיל וכתיב (דברים כה, ה) ולקחה לו לאשה ויבמה אמר רחמנא ועדיין יבומי הראשון עליה בחליצה אין בגט לא קמ"ל
Qu’il la reprenne, c’est évident ! – Il te viendrait à l’esprit de dire : la mitsva que le Miséricordieux lui avait imposée, il l’a accomplie ; maintenant, qu’elle retombe pour lui sous l’interdit de la femme du frère. Il nous apprend [le contraire].
מחזירה פשיטא סד"א מצוה דרמיא רחמנא עליה עבדה השתא תיקום עליה באיסור אשת אח קמ"ל
Et dis qu’il en est bien ainsi ! – Le verset dit : « il la prendra pour femme » : dès qu’il l’a prise, elle est comme sa femme en toute chose.
ואימא הכי נמי אמר קרא ולקחה לו לאשה כיון שלקחה הרי היא כאשתו לכל דבר:
« À condition que sa ketouba », etc. Quelle en est la raison ? C’est le Ciel qui lui a fait acquérir la femme.
ובלבד שתהא כתובתה כו': מ"ט אשה הקנו לו מן השמים
Et si elle n’a rien [à percevoir] du premier, on lui a institué [une ketouba] du second, afin qu’il ne lui soit pas facile de la renvoyer.
ואי לית לה מן הראשון תקינו לה משני כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה:
MICHNA: La mitsva [incombe] à l’aîné d’épouser en lévirat. S’il ne veut pas, on va trouver tous les frères. S’ils ne veulent pas, on revient vers l’aîné et on lui dit : la mitsva t’incombe : ou bien accomplis la ’halitsa, ou bien épouse en lévirat.
מתני׳ מצוה בגדול לייבם לא רצה מהלכין על כל האחין לא רצו חוזרין אצל גדול ואומרים לו עליך מצוה או חלוץ או ייבם
S’il [veut] s’en remettre au cadet jusqu’à ce qu’il grandisse, ou à un aîné jusqu’à ce qu’il revienne d’outre-mer, ou à un sourd-muet ou à un dément, on ne l’écoute pas, mais on lui dit : la mitsva t’incombe : ou bien accomplis la ’halitsa, ou bien épouse en lévirat.
תלה בקטן עד שיגדיל או בגדול עד שיבא ממדינת הים או חרש או שוטה אין שומעין לו אלא אומרים לו עליך מצוה או חלוץ או ייבם:
GUEMARA: On a rapporté : le rapport du cadet et la ’halitsa de l’aîné – Rabbi Yo’hanan et Rabbi Yehochoua ben Lévi sont en désaccord à ce sujet : l’un dit que le rapport du cadet est préférable, et l’autre dit que la ’halitsa de l’aîné est préférable.
גמ׳ איתמר ביאת קטן וחליצת גדול פליגי בה ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי חד אמר ביאת קטן עדיפא וחד אמר חליצת גדול עדיפא
Celui qui dit que le rapport du cadet est préférable [le dit] parce que la mitsva est dans le lévirat. Et celui qui dit que la ’halitsa de l’aîné est préférable [pense qu’]en présence de l’aîné, le rapport du cadet n’est rien.
מאן דאמר ביאת קטן עדיפא דהא מצוה בייבום ומאן דאמר חליצת גדול עדיפא במקום גדול ביאת קטן לאו כלום היא
Nous avons appris : s’il ne veut pas, on va trouver tous les frères. N’est-ce pas : s’il ne veut pas épouser en lévirat mais [seulement] accomplir la ’halitsa ? Et il enseigne : on va trouver les frères. Déduis-en que le rapport du cadet est préférable.
תנן לא רצה מחזירין על כל האחין מאי לאו לא רצה לייבם אלא לחלוץ וקתני מהלכין אצל האחין שמע מינה ביאת קטן עדיפא
Non : s’il ne veut ni accomplir la ’halitsa ni épouser en lévirat. De même pour les frères : s’ils ne veulent ni accomplir la ’halitsa ni épouser en lévirat. Pourquoi revient-on vers l’aîné ? Pour le contraindre. Qu’on les contraigne, eux ! – Puisque la mitsva lui incombe à lui, c’est lui que nous contraignons.
לא לא רצה לחלוץ ולא לייבם דכוותה גבי האחין לא רצו לא לחלוץ ולא לייבם אמאי חוזרים אצל הגדול למיכפייה לכפייה לדידהו כיון דמצוה עליה דידיה רמיא לדידיה כייפינן
Nous avons appris : s’il [veut] s’en remettre au cadet jusqu’à ce qu’il grandisse, on ne l’écoute pas. Si le rapport du cadet est préférable, pourquoi ne l’écoute-t-on pas ? Attendons ! Peut-être grandira-t-il et épousera-t-il en lévirat.
תנן תלה בקטן עד שיגדיל אין שומעין לו ואי ביאת קטן עדיפא אמאי אין שומעין לו נינטר דלמא גדיל ומייבם
Et selon ton raisonnement : à un aîné jusqu’à ce qu’il revienne d’outre-mer, on ne l’écoute pas – pourquoi ? Attendons ! Peut-être viendra-t-il et accomplira-t-il la ’halitsa. C’est plutôt que nous ne retardons pas une mitsva.
וליטעמיך ובגדול עד שיבא ממדינת הים אין שומעין לו אמאי נינטר דלמא אתי וחליץ אלא כל שהויי מצוה לא משהינן
Original : Yevamot 39a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.