Certains disent : sur le rapport, tout le monde est d’accord que le rapport du cadet est préférable ; ils ne sont en désaccord que sur la ’halitsa du cadet.
אית דאמרי בביאה כולי עלמא לא פליגי דביאת קטן עדיפא כי פליגי בחליצת קטן
Yevamot 39b יבמות
Structure du débat :Baraïta 1Question 3Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et voici ce qu’on a rapporté : la ’halitsa du cadet et la ’halitsa de l’aîné – Rabbi Yo’hanan et Rabbi Yehochoua ben Lévi sont en désaccord à ce sujet : l’un dit que la ’halitsa de l’aîné est préférable, et l’autre dit qu’elles sont équivalentes.
והכי איתמר חליצת קטן וחליצת גדול פליגי בה ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי חד אמר חליצת גדול עדיפא וחד אמר כי הדדי נינהו
Celui qui dit que la ’halitsa de l’aîné est préférable [le dit] parce que la mitsva incombe à l’aîné. Et l’autre : quand nous disons que la mitsva incombe à l’aîné, c’est pour le lévirat ; mais pour la ’halitsa, elles sont équivalentes.
מאן דאמר חליצת גדול עדיפא דהא מצוה בגדול ואידך כי אמרינן מצוה בגדול לענין יבום אבל לענין חליצה כהדדי נינהו
Nous avons appris : s’ils ne veulent pas, on revient vers l’aîné. N’est-ce pas : s’ils ne veulent pas épouser en lévirat mais [seulement] accomplir la ’halitsa ? Et il enseigne : on revient vers l’aîné. Déduis-en donc que la ’halitsa de l’aîné est préférable.
תנן לא רצו חוזרין אצל גדול מאי לאו לא רצו לייבם אלא לחלוץ וקתני חוזרין אצל גדול וש"מ חליצת גדול עדיפא
Non : s’ils ne veulent ni accomplir la ’halitsa ni épouser en lévirat. De même pour l’aîné : s’il ne veut ni accomplir la ’halitsa ni épouser en lévirat. Mais pourquoi revient-on vers l’aîné ? Pour le contraindre. Qu’on les contraigne, eux ! – Puisque la mitsva lui incombe à lui, c’est lui que nous contraignons.
לא לא רצו לא לחלוץ ולא לייבם דכוותיה גבי גדול לא רצה לא לחלוץ ולא לייבם אלא אמאי חוזרין אצל גדול למכפייה לכפייהו לדידהו כיון דמצוה עליה דידיה רמיא לדידיה כייפינן
Viens et écoute : s’il [veut] s’en remettre à un aîné jusqu’à ce qu’il revienne d’outre-mer, on ne l’écoute pas. S’il te vient à l’esprit que la ’halitsa de l’aîné est préférable, pourquoi ne l’écoute-t-on pas ? Attendons ! Peut-être viendra-t-il et accomplira-t-il la ’halitsa.
ת"ש תלה בגדול עד שיבא ממדינת הים אין שומעין לו ואי ס"ד חליצת גדול עדיפא אמאי אין שומעין לו נינטר דלמא אתי וחליץ
Et selon ton raisonnement : au cadet jusqu’à ce qu’il grandisse, on ne l’écoute pas – pourquoi ? Attendons ! Peut-être grandira-t-il et épousera-t-il en lévirat (ou bien viendra-t-il lui-même et l’épousera-t-il en lévirat). C’est plutôt que nous ne retardons pas une mitsva.
ולטעמיך בקטן עד שיגדיל אין שומעין לו אמאי נינטר דלמא גדיל ומייבם (אי נמי אתי איהו ומייבמה) אלא כל שהויי מצוה לא שהינן
Nous avons appris là : la mitsva du lévirat précède la mitsva de la ’halitsa. Autrefois, quand on avait l’intention [d’agir] pour la mitsva [, c’était ainsi] ; maintenant qu’on n’a pas l’intention [d’agir] pour la mitsva, on a dit : la mitsva de la ’halitsa précède la mitsva du lévirat.
תנן התם מצות יבום קודמת למצות חליצה בראשונה שהיו מתכוונין לשם מצוה עכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת למצות יבום
Rav dit : on ne contraint pas. Quand [des lévirs] venaient devant Rav, il leur disait : si tu veux, accomplis la ’halitsa ; si tu veux, épouse en lévirat. Le Miséricordieux s’en est remis à toi : « Et si l’homme ne désire pas » (Dt 25, 7) – il s’ensuit que s’il le désire, s’il le veut il accomplit la ’halitsa, s’il le veut il épouse en lévirat.
אמר רב אין כופין כי אתו לקמיה דרב אמר להו אי בעית חלוץ אי בעית ייבם בדידך תלא רחמנא (דברים כה, ז) ואם לא יחפוץ האיש הא אם חפץ אי בעי חליץ אי בעי ייבם
Rav Yehouda pense lui aussi qu’on ne contraint pas, puisque Rav Yehouda a rédigé l’acte de ’halitsa [ainsi] : « Comment Unetelle, fille d’Untel, a fait comparaître Untel, son lévir, devant nous au tribunal, et nous avons reconnu qu’il est le frère du défunt du côté du père, et nous lui avons dit : si tu désires épouser en lévirat, épouse en lévirat ; sinon, présente-lui ton pied droit.
ואף רב יהודה סבר אין כופין מדאתקין רב יהודה בגיטא דחליצה איך פלונית בת פלוני אקרבת ית פלוני יבמה קדמנא לבי דינא ואשתמודעינהו דאחוה דמיתנא מאבא ניהו ואמרי ליה אי צבית ליבם יבם ואי לא איטלע לה רגליך דימינא
Et il lui a présenté le pied droit, et elle a délié sa sandale de dessus son pied, et elle a craché devant lui un crachat qui était visible pour le tribunal sur le sol ».
ואיטלע לה רגלא דימינא ושרת סיניה מעל רגלוהי וירקת באנפוהי רוקא דמתחזיא לבי דינא על ארעא
Et Rabbi ’Hiya bar Avia termine [cet acte] au nom de Rav Yehouda : « et nous leur avons fait lire ce qui est écrit dans le livre de la Torah de Moïse ».
ורבי חייא בר אויא מסיים בה משמיה דרב יהודה ואקרינהו מה דכתיב בספר אורייתא דמשה
« Nous avons reconnu » : Rav A’ha et Ravina sont en désaccord à ce sujet : l’un dit : par des témoins ; et l’autre dit : même un parent, même une femme. Et la halakha : ce n’est qu’une simple révélation de fait, et même un parent, même une femme [suffisent].
אשתמודעינהו פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בעדים וחד אמר אפילו קרוב אפילו אשה והלכתא גלויי מילתא בעלמא הוא ואפילו קרוב ואפילו אשה:
Autrefois, quand on avait l’intention [d’agir] pour la mitsva, la mitsva du lévirat précédait la mitsva de la ’halitsa ; et maintenant qu’on n’a pas l’intention [d’agir] pour la mitsva, on a dit : la mitsva de la ’halitsa précède la mitsva du lévirat.
בראשונה שהיו מתכוונין לשם מצוה מצות יבום קודמת למצות חליצה ועכשיו שאין מתכוונין לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת למצות יבום
Rami bar ’Hama dit au nom de Rabbi Yits’hak : on est revenu à dire que la mitsva du lévirat précède la mitsva de la ’halitsa. Rav Na’hman bar Yits’hak lui dit : les générations se sont-elles améliorées ?
אמר רמי בר חמא א"ר יצחק חזרו לומר מצות יבום קודמת למצות חליצה א"ל רב נחמן בר יצחק אכשור דרי
Au début, ils pensaient comme Abba Chaoul, et à la fin ils ont pensé comme les rabbins,
מעיקרא סברי לה כאבא שאול ולבסוף סברי לה כרבנן
comme on l’a enseigné : Abba Chaoul dit : celui qui épouse sa yevama pour sa beauté, pour [le plaisir de] la vie conjugale ou pour une autre raison, c’est comme s’il touchait à une relation interdite, et je suis près de penser que l’enfant est un mamzer. Et les Sages disent : « son lévir viendra sur elle » (Dt 25, 5), de toute façon.
דתניא אבא שאול אומר הכונס את יבמתו לשם נוי ולשום אישות ולשום דבר אחר כאילו פוגע בערוה וקרוב אני בעיני להיות הולד ממזר וחכמים אומרים (דברים כה, ה) יבמה יבא עליה מכל מקום
Qui a enseigné ce qu’ont enseigné nos maîtres : « son lévir viendra sur elle » : [c’est] une mitsva. Au début, elle était pour lui dans la catégorie du permis ; elle a été interdite, puis de nouveau permise ; on pourrait croire qu’elle revient à sa permission première : le verset dit « son lévir viendra sur elle » : [c’est] une mitsva.
מאן תנא להא דתנו רבנן יבמה יבא עליה מצוה שבתחלה היתה עליו בכלל היתר נאסרה וחזרה והותרה יכול תחזור להתירה הראשון ת"ל יבמה יבא עליה מצוה
Qui l’a enseigné ? Rabbi Yits’hak bar Avdimi dit : c’est Abba Chaoul, et voici ce qu’il dit : « son lévir viendra sur elle » : [c’est] une mitsva. Au début, elle était pour lui dans la catégorie du permis : s’il le voulait, il l’épousait pour sa beauté ; s’il le voulait, il l’épousait pour la vie conjugale.
מאן תנא אמר רבי יצחק בר אבדימי אבא שאול היא וה"ק יבמה יבא עליה מצוה שבתחלה היתה עליו בכלל היתר רצה לשם נוי כונסה רצה לשום אישות כונסה
Elle a été interdite, puis de nouveau permise ; on pourrait croire qu’elle revient à sa permission première : le verset dit « son lévir viendra sur elle » : pour la mitsva.
נאסרה חזרה והותרה יכול תחזור להתירה הראשון ת"ל יבמה יבא עליה למצוה
Rava dit : tu peux même dire [que ce sont] les rabbins, et voici ce qu’il dit : « son lévir viendra sur elle » : [c’est] une mitsva. Au début, elle était dans la catégorie du permis : s’il le voulait, il l’épousait ; s’il le voulait, il ne l’épousait pas.
רבא אמר אפי' תימא רבנן והכי קאמר יבמה יבא עליה מצוה שבתחלה היתה בכלל היתר רצה כונסה רצה אינו כונסה
Elle a été interdite, puis de nouveau permise ; on pourrait croire qu’elle revient à sa permission première : s’il le veut, il l’épouse ; s’il le veut, il ne l’épouse pas. – S’il le veut, il ne l’épouse pas ?
נאסרה חזרה והותרה יכול תחזור להתירה הראשון רצה כונסה רצה אינו כונסה רצה אינו כונסה
Mais elle lui est liée ! Sortirait-elle pour rien ? Dis plutôt : s’il le veut, il l’épouse ; s’il le veut, il lui accorde la ’halitsa. Le verset dit : « son lévir viendra sur elle » : [c’est] une mitsva.
הא אגידה ביה בכדי תיפוק אלא אימא רצה כונסה רצה חולץ לה ת"ל יבמה יבא עליה מצוה
Dis la première partie : « elle sera mangée en pains azymes [matsot] dans un lieu saint » (Lv 6, 9) : [c’est] une mitsva.
אימא רישא (ויקרא ו, ט) מצות תאכל במקום קדוש מצוה
Original : Yevamot 39b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.