L’idolâtre n’acquiert pas sa personne même ; ce qu’il a acquis, [à savoir ses services,] c’est cela qu’il transmet à l’Israélite. Et puisqu’il l’a devancé et s’est immergé en tant qu’affranchi, il a annulé son assujettissement.
עובד כוכבים גופא לא קני ליה מאי דקני ליה הוא דמקני ליה לישראל וכיון דקדם וטבל לשם בן חורין אפקעיה לשעבודיה
Rav ’Hisda objecta : il arriva que les esclaves de Belouria la convertie la devancèrent et s’immergèrent avant elle ; l’affaire vint devant les Sages, qui dirent : ils se sont acquis eux-mêmes [et sont] affranchis. Avant elle, oui ; après elle, non.
מתיב רב חסדא מעשה בבלוריא הגיורת שקדמו עבדיה וטבלו לפניה ובא מעשה לפני חכמים ואמרו קנו עצמן בני חורין לפניה אין לאחריה לא
Car il est écrit : « Et aussi parmi les fils des résidents qui séjournent chez vous, c’est d’eux que vous achèterez » (Lv 25, 45) — vous achetez d’eux, mais eux n’achètent pas de vous, et eux n’achètent pas les uns des autres.
דכתיב (ויקרא כה, מה) וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו אתם קונים מהם ולא הם קונים מכם ולא הם קונים זה מזה
« Eux n’achètent pas de vous » — pour quoi ? Si l’on dit : pour le produit de son travail, l’idolâtre n’acquiert-il donc pas l’Israélite pour le produit de son travail ? N’est-il pas écrit : « ou à un rejeton de la famille d’un étranger » (Lv 25, 47), et le maître a dit : « la famille d’un étranger », c’est l’idolâtre ? N’est-ce pas plutôt pour sa personne même ? Et le Miséricordieux dit : vous achetez d’eux, même leur personne.
ולא הם קונים מכם למאי אילימא למעשה ידיו אטו עובד כוכבים לא קני ליה לישראל למעשה ידיו והכתיב (ויקרא כה, מז) או לעקר משפחת גר ואמר מר משפחת גר זה העובד כוכבים אלא לאו לגופיה וקאמר רחמנא אתם קונין מהם אפילו גופיה
Comme dans le cas de Minyamin, l’esclave de Rav Achi, qu’on voulait faire immerger. [Rav Achi] le confia à Ravina et à Rav A’ha, fils de Rava, et leur dit : voyez, c’est de vous que je le réclamerai. Ils lui mirent une chaîne au cou, la relâchèrent, puis la serrèrent.
כי האי דמנימין עבדיה דרב אשי בעא לאטבולי מסריה ניהלייהו לרבינא ולרב אחא ברי' דרבא אמר להו חזו דמינייכו קבעית ליה רמו ליה ארויסא בצואריה ארפו ליה וצמצמו ליה
Ils la relâchèrent pour qu’il n’y ait pas d’interposition ; ils la serrèrent pour qu’il ne les devance pas en leur disant : je m’immerge en tant qu’affranchi. Au moment où il leva la tête hors de l’eau, ils lui posèrent sur la tête un seau d’argile et lui dirent : va, porte-le à la maison de ton maître.
ארפו ליה כי היכי דלא להוי חציצה צמצמו ליה כי היכי דלא לקדים ולימא להו לשם בן חורין אני טובל בהדי דדלי רישיה ממיא אנחו ליה זולטא דטינא ארישיה ואמרו ליה זיל אמטי לבי מרך
Rav Papa dit à Rava : que le maître voie ces gens de la maison de Papa bar Abba, qui donnent de l’argent pour [payer] la capitation des gens et les asservissent : lorsqu’ils sortent [libres], ont-ils besoin d’un acte d’affranchissement ou non ?
א"ל רב פפא לרבא חזי מר הני דבי פפא בר אבא דיהבי זוזי לאינשי לכרגייהו ומשעבדי בהו כי נפקי צריכי גיטא דחירותא או לא
Il lui dit : si j’étais mort, je ne vous aurais pas dit cette chose. Ainsi a dit Rav Chéchet : leur acte de servitude est déposé dans le coffre du roi, et le roi a dit : celui qui ne paie pas la capitation est asservi à celui qui paie la capitation.
א"ל איכו שכיבי לא אמרי לכו הא מילתא הכי א"ר ששת מוהרקייהו דהני בטפסא דמלכא מנח ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא משתעבד למאן דיהיב כרגא
Rabbi ’Hiya bar Abba vint à Gavla. Il vit des filles d’Israël enceintes de convertis qui avaient été circoncis mais ne s’étaient pas immergés ; il vit du vin d’Israélites que des idolâtres coupaient [d’eau] et que des Israélites buvaient ; et il vit des lupins que des idolâtres faisaient cuire et que des Israélites mangeaient. Et il ne leur dit rien du tout.
ר' חייא בר אבא איקלע לגבלא חזא בנות ישראל דמעברן מגרים שמלו ולא טבלו וחזא חמרא דישראל דמזגי עובדי כוכבים ושתו ישראל וחזא תורמוסין דשלקי עובדי כוכבים ואכלי ישראל ולא אמר להו ולא מידי
Il vint devant Rabbi Yo’hanan, qui lui dit : va et proclame au sujet de leurs enfants qu’ils sont mamzerim, au sujet de leur vin [qu’il est interdit] en tant que vin de libation, et au sujet de leurs lupins [qu’ils sont interdits] en tant que mets cuits par des idolâtres, car ils ne sont pas versés dans la Torah.
אתא לקמיה דר' יוחנן א"ל צא והכרז על בניהם שהם ממזרים ועל יינם משום יין נסך ועל תורמוסן משום בישולי עובדי כוכבים לפי שאינן בני תורה
« Au sujet de leurs enfants qu’ils sont mamzerim » : Rabbi Yo’hanan suit son raisonnement, car Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : on n’est jamais converti tant qu’on n’a pas été circoncis et qu’on ne s’est pas immergé ; et puisqu’il ne s’est pas immergé, c’est un idolâtre. Et Rabba bar bar ’Hanna a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : un idolâtre ou un esclave qui a eu des rapports avec une fille d’Israël, l’enfant est mamzer.
על בניהן שהם ממזרים ר' יוחנן לטעמיה דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן לעולם אין גר עד שימול ויטבול וכיון דלא טביל עובד כוכבים הוא ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד ממזר
« Et au sujet de leur vin, en tant que vin de libation » : à cause de [l’adage] « Va, va, disent-ils au naziréen, fais le tour, fais le tour, ne t’approche pas de la vigne ».
ועל יינם משום יין נסך משום לך לך אמרין נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב
« Et au sujet de leurs lupins, en tant que mets cuits par des idolâtres, car ils ne sont pas versés dans la Torah » : donc pour ceux qui sont versés dans la Torah, c’est permis ? Mais Rav Chmouel bar Rav Its’hak n’a-t-il pas dit au nom de Rav : tout ce qui se mange cru tel quel n’est pas soumis [à l’interdit] des mets cuits par des idolâtres ; or le lupin ne se mange pas cru tel quel, et il est soumis [à l’interdit] des mets cuits par des idolâtres ?
ועל תורמוסן משום בשולי עובדי כוכבים לפי שאינן בני תורה הא בני תורה שרי והאמר רב שמואל בר רב יצחק משמי' דרב כל הנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בשולי עובדי כוכבים והא תורמוס אינו נאכל כמות שהוא חי ויש בו משום בשולי עובדי כוכבים
Rabbi Yo’hanan est d’avis comme l’autre version, car Rav Chmouel bar Rav Its’hak a dit au nom de Rav : tout ce qui ne monte pas sur la table des rois pour qu’on mange du pain avec n’est pas soumis [à l’interdit] des mets cuits par des idolâtres. Et la raison est qu’ils ne sont pas versés dans la Torah ; mais pour ceux qui sont versés dans la Torah, c’est permis.
ר' יוחנן כאידך לישנא סבירא ליה דאמר רב שמואל בר רב יצחק משמי' דרב כל שאין עולה על שולחן מלכים לאכול בו את הפת אין בו משום בשולי עובדי כוכבים וטעמא דאינן בני תורה הא בני תורה שרי
Nos maîtres ont enseigné : un converti qui a été circoncis mais ne s’est pas immergé, Rabbi Eliézer dit : il est converti, car nous trouvons chez nos pères qu’ils ont été circoncis et ne se sont pas immergés. [S’il s’est] immergé mais n’a pas été circoncis, Rabbi Yehochoua dit : il est converti, car nous trouvons chez les matriarches qu’elles se sont immergées et n’ont pas été circoncises. Et les Sages disent : immergé mais non circoncis, circoncis mais non immergé, il n’est pas converti tant qu’il n’a pas été circoncis et ne s’est pas immergé.
ת"ר גר שמל ולא טבל ר"א אומר הרי זה גר שכן מצינו באבותינו שמלו ולא טבלו טבל ולא מל ר' יהושע אומר הרי זה גר שכן מצינו באמהות שטבלו ולא מלו וחכמים אומרים טבל ולא מל מל ולא טבל אין גר עד שימול ויטבול
Que Rabbi Yehochoua aussi déduise des patriarches, et que Rabbi Eliézer aussi déduise des matriarches ! Et si tu dis : on ne déduit pas le possible de l’impossible —
ורבי יהושע נמי נילף מאבות ור"א נמי נילף מאמהות וכי תימא אין דנין אפשר משאי אפשר
n’a-t-on pas enseigné : Rabbi Eliézer dit : d’où sait-on que le [sacrifice de] Pessa’h des générations [suivantes] ne provient que de biens profanes ? Il est dit « Pessa’h » en Égypte et il est dit « Pessa’h » pour les générations : de même que le Pessa’h dont il est question en Égypte ne provenait que de biens profanes, de même le Pessa’h dont il est question pour les générations ne provient que de biens profanes.
והתניא ר"א אומר מנין לפסח דורות שאין בא אלא מן החולין נאמר פסח במצרים ונאמר פסח בדורות מה פסח האמור במצרים אין בא אלא מן החולין אף פסח האמור לדורות אין בא אלא מן החולין
Rabbi Akiva lui dit : déduit-on donc le possible de l’impossible ? Il lui dit : bien que ce fût impossible, c’est une grande preuve, et nous l’apprenons de là.
א"ל ר' עקיבא וכי דנין אפשר משאי אפשר א"ל אע"פ שאי אפשר ראיה גדולה היא ונלמד הימנה
Original : Yevamot 46a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.