en quoi est-ce différent de ce que nous avons appris : [si l’on a prélevé] d’un [pot] percé pour un non percé, son prélèvement est terouma, mais [le reste] ne sera pas mangé avant qu’il n’ait prélevé pour lui la terouma et le maasser d’un autre endroit ?
מאי שנא מהא דתנן מן הנקוב על שאין נקוב תרומתו תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשר ממקום אחר
Ici c’est différent, car selon la Torah c’est une terouma à part entière, selon Rabbi Ilaï, car Rabbi Ilaï a dit : d’où [sait-on] que celui qui prélève la terouma du mauvais pour le bon, son prélèvement est terouma ? Car il est écrit : « Vous ne porterez pas de péché à cause de cela, quand vous en aurez prélevé le meilleur » (Nb 18, 32).
שאני הכא דמדאורייתא תרומה מעלייתא היא כדרבי אלעאי דא"ר אלעאי מנין לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה דכתיב (במדבר יח, לב) ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו
Et si ce n’était pas consacré, pourquoi porter un péché ? D’ici [on apprend] que celui qui prélève du mauvais pour le bon, son prélèvement est terouma.
ואם אין קדוש נשיאות חטא למה מיכן לתורם מן הרעה על היפה שתרומתו תרומה
Rabba dit à Rav ’Hisda : selon toi, qui as dit : il n’a rien fait du tout, car même cette mesure retourne à son état de tevel, quelle en est la raison ? Une mesure préventive, de peur qu’il ne néglige et ne prélève pas. Y a-t-il une chose qui, selon la Torah, est terouma, et que les Sages ont rendue profane parce qu’il pourrait négliger ? Un tribunal peut-il stipuler de déraciner une chose de la Torah ?
א"ל רבה לרב חסדא לדידך דאמרת לא עשה ולא כלום כל עיקר דאפי' ההוא גריוא הדר לטיבליה מ"ט גזירה דלמא פשע ולא מפריש מי איכא מידי דמדאורייתא הוי תרומה ומשום דלמא פשע אפקוה רבנן לחולין וכי ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה
Il lui dit : et toi, ne le penses-tu pas ? N’avons-nous pas appris : « L’enfant est mamzer, de l’un comme de l’autre » ? Cela se comprend du second, qu’il soit mamzer ; mais du premier, pourquoi ? C’est sa femme, et c’est un Israélite à part entière, et nous lui permettons [d’épouser] une mamzeret !
א"ל ואת לא תסברא והתנן הולד ממזר מזה ומזה בשלמא משני ממזר אלא מראשון אמאי אשתו היא וישראל מעליא הוא וקא שרינן ליה בממזרת
Il lui dit : voici ce qu’a dit Chmouel : il lui est interdit [d’épouser] une mamzeret. Et de même, lorsque Ravin est venu, il a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : il lui est interdit [d’épouser] une mamzeret. Et pourquoi l’appelle-t-on mamzer ? Pour lui interdire une fille d’Israël.
א"ל הכי אמר שמואל אסור בממזרת וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן אסור בממזרת ואמאי קרי ליה ממזר לאוסרו בבת ישראל
Rav ’Hisda envoya dire à Rabba par l’intermédiaire de Rav A’ha bar Rav Houna : un tribunal ne peut-il pas stipuler de déraciner une chose de la Torah ? N’a-t-on pas enseigné : à partir de quand un homme hérite-t-il de sa femme mineure ? Beit Chammaï disent : dès qu’elle a atteint sa taille ; et Beit Hillel disent : dès qu’elle est entrée sous le dais nuptial. Rabbi Eliézer dit : dès qu’elle a eu des relations ; et [alors] il hérite d’elle, il se rend impur pour elle, et elle mange de la terouma grâce à lui.
שלח ליה רב חסדא לרבה ביד רב אחא בר רב הונא ואין ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה והתניא מאימתי אדם יורש את אשתו קטנה ב"ש אומרים משתעמוד בקומתה וב"ה אומרים משתכנס לחופה רבי אליעזר אומר משתבעל ויורשה ומיטמא לה ואוכלת בגינו תרומה
Beit Chammaï disent : dès qu’elle a atteint sa taille, même si elle n’est pas entrée sous le dais ? Dis : dès qu’elle a atteint sa taille et qu’elle est entrée sous le dais. Et voici ce que Beit Chammaï disaient à Beit Hillel : vous qui dites : dès qu’elle est entrée sous le dais, si elle a atteint sa taille, le dais lui est efficace ; et sinon, le dais ne lui est pas efficace.
ב"ש אומרים משתעמוד בקומתה אע"ג דלא נכנסה לחופה אימא משתעמוד בקומתה ותכנס לחופה והכי קאמרו ליה ב"ש לב"ה דקאמריתו משתכנס לחופה אי עמדה בקומתה מהניא לה חופה ואי לא לא מהניא לה חופה
« Rabbi Eliézer dit : dès qu’elle a eu des relations. » Mais Rabbi Eliézer n’a-t-il pas dit : l’acte d’une mineure n’est rien ? Dis : dès qu’elle a grandi et qu’elle a eu des relations.
ר' אליעזר אומר משתבעל והאמר ר' אליעזר אין מעשה קטנה כלום אימא משתגדיל ותבעל
Quoi qu’il en soit, il enseigne : « il hérite d’elle ». Or ici, selon la Torah, c’est son père qui hérite d’elle, et selon les rabbins, c’est le mari qui hérite d’elle ! Ce que le tribunal déclare sans maître est sans maître.
קתני מיהת יורשה והא הכא דמדאורייתא אבוה ירית לה ומדרבנן ירית לה בעל הפקר ב"ד היה הפקר
Car Rabbi Yits’hak a dit : d’où [sait-on] que ce que le tribunal déclare sans maître est sans maître ? Car il est dit : « Quiconque ne viendrait pas dans les trois jours, selon le conseil des chefs et des anciens, tous ses biens seraient frappés d’interdit, et lui-même serait séparé de l’assemblée de l’exil » (Esd 10, 8).
דאמר ר' יצחק מנין שהפקר ב"ד היה הפקר שנא' (עזרא י, ח) כל אשר לא יבא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה
Rabbi Éléazar a dit : d’ici : « Voici les héritages que répartirent Éléazar le cohen, Josué fils de Noun, et les chefs des pères des tribus des enfants d’Israël » (Jos 19, 51). Quel rapport y a-t-il entre les chefs et les pères ? C’est pour te dire : de même que les pères font hériter leurs fils de tout ce qu’ils veulent, de même les chefs font hériter le peuple de tout ce qu’ils veulent.
ר' אלעזר אמר מהכא (יהושע יט, נא) אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל וכי מה ענין ראשים אצל אבות אלא לומר לך מה אבות מנחילין בניהם כל מה שירצו אף ראשים מנחילין את העם כל מה שירצו
« Il se rend impur pour elle. » Or ici, selon la Torah, c’est son père qui se rend impur pour elle, et selon les rabbins, c’est le mari qui se rend impur pour elle ! C’est parce qu’elle est [considérée comme] un mort dont l’inhumation incombe à tous.
ומיטמא לה והא הכא דמדאורייתא אביה מיטמא לה ומדרבנן מיטמא לה בעל משום דהויא לה מת מצוה
Et est-elle un mort dont l’inhumation incombe à tous ? N’a-t-on pas enseigné : quel est le mort dont l’inhumation incombe à tous ? Celui qui n’a personne pour l’enterrer ; [s’il] appelle et que d’autres lui répondent, ce n’est pas un mort dont l’inhumation incombe à tous. Ici aussi, puisqu’ils n’héritent pas d’elle, elle appelle et ils ne lui répondent pas.
ומי הוי מת מצוה והתניא אי זהו מת מצוה כל שאין לו קוברין קורא ואחרים עונין אותו אין זה מת מצוה הכא נמי כיון דלא ירתי לה קריא ולא ענו לה
Original : Yevamot 89b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.