pour permettre la co-épouse hors du cadre de la mitsva. Quelle en est la raison ? Le verset dit « aleha » : c’est dans le cadre de « aleha » qu’elle est interdite ; hors du cadre de « aleha », elle est permise.
למישרי צרה שלא במקום מצוה מאי טעמא אמר קרא עליה במקום עליה הוא דאסירא שלא במקום עליה שריא
Rami bar ’Hama dit à Rava : Dis plutôt que la femme interdite elle-même soit permise hors du cadre de la mitsva ! N’est-ce pas un raisonnement a fortiori ? Dans le cadre de la mitsva elle est interdite, hors du cadre de la mitsva elle est permise.
א"ל רמי בר חמא לרבא אימא ערוה גופיה שלא במקום מצוה תישתרי ולאו קל וחומר הוא במקום מצוה אסירא שלא במקום מצוה שריא
Il lui dit : La co-épouse le prouve, car dans le cadre de la mitsva elle est interdite et hors du cadre de la mitsva elle est permise. [Rami] lui dit : [La réponse] te concerne : le verset dit « de son vivant » : tant qu’elle est en vie.
אמר ליה צרה תוכיח דבמקום מצוה אסירא ושלא במקום מצוה שריא אמר ליה עליך אמר קרא בחייה כל שבחייה
— Si [on le tirait] de « une femme en plus de sa sœur », j’aurais dit que si elle a été répudiée, [sa sœur] est permise ; l’Écriture dit « de son vivant » : tant qu’elle est en vie, même si elle a été répudiée, non.
אי מואשה אל אחותה ה"א נתגרשה שריא ת"ל בחייה כל שבחייה דאע"ג דנתגרשה לא
— C’est plutôt que Rav Houna bar Ta’halifa a dit au nom de Rava : Deux versets sont écrits. Il est écrit : « Tu ne prendras pas une femme en plus de sa sœur, pour en faire une rivale », et il est écrit : « en découvrant sa nudité », ce qui signifie d’une seule. Comment [concilier] ? Dans le cadre de la mitsva, toutes deux sont interdites ; hors du cadre de la mitsva, elle-même est interdite et sa co-épouse est permise.
אלא אמר רב הונא בר תחליפא משמיה דרבא תרי קראי כתיבי כתיב אשה אל אחותה לא תקח לצרור וכתי' לגלות ערותה דחדא משמע הא כיצד במקום מצוה שתיהן אסורות שלא במקום מצוה היא אסורה וצרתה מותרת
— J’inverse, moi : dans le cadre de la mitsva, elle-même est interdite et sa co-épouse est permise ; et hors du cadre de la mitsva, toutes deux sont interdites ! — S’il en était ainsi, [l’Écriture] n’aurait pas dit « aleha ».
איפוך אנא במקום מצוה היא אסורה וצרתה מותרת ושלא במקום מצוה שתיהן אסורות א"כ לא יאמר עליה
Rav Achi dit à Rav Kahana : D’où [sait-on] que ce « aleha » vient pour interdire ? Peut-être vient-il pour permettre, et le Miséricordieux dit ainsi : « Tu ne prendras pas une femme en plus de sa sœur, pour en faire une rivale » : ni elle-même ni sa co-épouse, hors du cadre de « aleha » ; mais dans le cadre de « aleha », toutes deux sont permises.
א"ל רב אשי לרב כהנא ממאי דהאי עליה לאיסורא דלמא להתירא וה"ק רחמנא אשה אל אחותה לא תקח לצרור לא היא ולא צרתה שלא במקום עליה אבל במקום עליה שתיהן מותרות
— S’il en était ainsi, « en découvrant la nudité » d’une seule, comment en trouves-tu [l’application] ? Si c’est dans le cadre de la mitsva, toutes deux sont permises ; si c’est hors du cadre de la mitsva, toutes deux sont interdites.
א"כ לגלות ערוה דחדא היכי משכחת לה אי במקום מצוה שתיהן מותרות אי שלא במקום מצוה שתיהן אסורות:
Revenons au texte même : « Rabbi dit : “Il la prendra” — “et la prendra”, “il l’épousera en lévirat” — “et l’épousera en lévirat” : pour interdire les co-épouses et les femmes interdites. » Est-il donc question ici de co-épouses ? Et de plus, les co-épouses se tirent de « litsror » !
גופא רבי אומר ולקח ולקחה ויבם ויבמה לאסור צרות ועריות מידי צרות כתיבא הכא ועוד צרות מלצרור נפקא
— [Mais] est-il question ici de co-épouse ? — Voici ce qu’il dit : s’il en était ainsi, que le verset dise « il prendra » ; pourquoi « et la prendra » ? Partout où il y a deux prises possibles, de sorte que s’il le veut il épouse celle-ci et s’il le veut il épouse celle-là, elle est permise ; sinon, toutes deux sont interdites.
צרה הכא כתיב ה"ק א"כ לימא קרא ולקח מאי ולקחה כל היכא דאיכא תרי לקוחין דאי בעי נסיב האי ואי בעי נסיב האי שריא ואי לא תרוייהו אסירין
« Et l’épousera en lévirat » : c’est dans le cadre du lévirat que la co-épouse est interdite ; hors du cadre du lévirat, la co-épouse est permise. — Et les Sages, ce « et la prendra », qu’en font-ils ?
ויבמה במקום ייבום הוא דאסירא צרה שלא במקום ייבום שריא צרה ורבנן האי ולקחה מאי עבדי ליה
— Ils en ont besoin pour [l’enseignement] de Rabbi Yossé bar ’Hanina, car Rabbi Yossé bar ’Hanina a dit : « Et la prendra » enseigne qu’il peut la répudier par un acte de divorce et la reprendre, et qu’il l’épouse en lévirat contre son gré.
מיבעי להו לכדרבי יוסי בר חנינא דאמר רבי יוסי בר חנינא ולקחה מלמד שמגרשה בגט ומחזירה ויבמה על כרחה
— Et Rabbi ? [L’enseignement] de Rabbi Yossé bar ’Hanina se tire de « pour femme » ; « contre son gré » se tire de « son beau-frère viendra auprès d’elle ».
ורבי דרבי יוסי בר חנינא מלאשה נפקא על כרחה מיבמה יבא עליה נפקא
— Et Rabbi, ce « aleha », qu’en fait-il ? — Il en a besoin pour ce qui a été enseigné : Le tribunal n’est passible [d’un sacrifice] que pour une chose dont la transgression volontaire entraîne le retranchement et l’involontaire un sacrifice expiatoire ; de même le [grand prêtre] oint ;
ורבי האי עליה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא אין חייבין ב"ד אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וכן המשיח
Original : Yevamot 8b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.