Structure du débat :Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
et pour l’idolâtrie, ce n’est aussi que pour une chose dont la transgression volontaire entraîne le retranchement et l’involontaire un sacrifice expiatoire. Et nous avons aussi appris : Pour tout commandement de la Torah dont la transgression volontaire entraîne le retranchement et l’involontaire un sacrifice expiatoire, le particulier apporte une brebis ou une chèvre, le prince apporte un bouc, l’oint et le tribunal apportent un taureau.
ולא בעבודת כוכבים אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת ותנן נמי כל מצוה שבתורה שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת יחיד מביא כשבה או שעירה נשיא מביא שעיר משיח וב"ד מביאין פר
Et pour l’idolâtrie, le particulier, le prince et l’oint apportent une chèvre ; la communauté apporte un taureau et un bouc : le taureau en holocauste et le bouc en sacrifice expiatoire. D’où ces paroles ?
ובעבודת כוכבים יחיד נשיא ומשיח מביאין שעירה צבור מביאים פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת מה"מ
Car nos maîtres ont enseigné : « Quand le péché qu’ils ont commis à son sujet (aleha) sera connu » (Lv 4, 14). Rabbi dit : Il est dit ici « aleha » et il est dit là-bas « aleha » : de même que là-bas il s’agit d’une chose dont la transgression volontaire entraîne le retranchement et l’involontaire un sacrifice expiatoire, de même ici il s’agit d’une chose dont la transgression volontaire entraîne le retranchement et l’involontaire un sacrifice expiatoire.
דת"ר (ויקרא ד, יד) ונודעה החטאת אשר חטאו עליה רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת
Nous l’avons trouvé pour la communauté ; pour l’oint, d’où le savons-nous ? Car il est écrit à propos de l’oint : « pour rendre le peuple coupable » (Lv 4, 3) : voici que l’oint est comme la communauté.
אשכחן צבור משיח מנלן דכתיב במשיח (ויקרא ד, ג) לאשמת העם הרי משיח כצבור
« Et pour l’idolâtrie, ce n’est aussi que pour une chose dont la transgression volontaire entraîne le retranchement et l’involontaire un sacrifice expiatoire » : pour la communauté dans [le cas de] l’idolâtrie, on le déduit [par analogie] de « des yeux », « des yeux ».
ולא בעבודת כוכבים אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת צבור בעבודת כוכבים יליף מעיני מעיני
Le particulier, le prince et l’oint : de « Et si une personne » (Nb 15, 27) : sont compris aussi bien le particulier que le prince et l’oint. Le vav [de « et si »] ajoute au sujet précédent,
יחיד נשיא ומשיח (במדבר טו, כז) מואם נפש אחת אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח במשמע וי"ו מוסיף על ענין ראשון
Et les Sages, ce raisonnement, d’où le tirent-ils ? Ils le tirent de ce que Rabbi Yehochoua enseignait à son fils : « Il y aura pour vous une seule loi pour celui qui agit par inadvertance » (Nb 15, 29) ; « et la personne qui agira la main levée » (Nb 15, 30) :
ורבנן האי סברא מנא להו נפקא להו מדמקרי ליה ר' יהושע לבריה (במדבר טו, כט) תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה (במדבר טו, ל) והנפש אשר תעשה ביד רמה
toute la Torah a été comparée à l’idolâtrie : de même que l’idolâtrie est une chose dont la transgression volontaire entraîne le retranchement et l’involontaire un sacrifice expiatoire, de même toute chose dont la transgression volontaire entraîne le retranchement et l’involontaire un sacrifice expiatoire.
הוקשה כל התורה כולה לעבודת כוכבים מה עבודת כוכבים דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת
Nous l’avons trouvé pour le particulier, le prince et l’oint, aussi bien pour l’idolâtrie que pour les autres commandements ; pour la communauté dans [le cas de] l’idolâtrie, d’où ? Le verset dit : « Et si une personne », et l’on apprend le supérieur de l’inférieur.
אשכחן יחיד ונשיא ומשיח בין בעבודת כוכבים ובין בשאר מצות צבור בעבודת כוכבים מנין אמר קרא ואם נפש וילמד עליון מתחתון
Mais pour la communauté dans les autres commandements, d’où le savons-nous ? On le déduit [par analogie] de « des yeux », « des yeux ». — Et Rabbi, cette « loi unique », qu’en fait-il ? — Il en a besoin pour ce qui a été enseigné : Puisque nous avons trouvé que l’Écriture distingue entre les individus et la multitude —
אלא צבור בשאר מצות מנלן יליף מעיני מעיני ורבי האי תורה אחת מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא לפי שמצינו שחלק הכתוב בין יחידים למרובים
les individus [d’une ville idolâtre sont punis] par la lapidation, c’est pourquoi leurs biens sont épargnés ; la multitude par l’épée, c’est pourquoi leurs biens sont perdus —
Rav ’Hilkiya de Hagrounia objecte : La raison est que le Miséricordieux a écrit « Il y aura pour vous une seule loi » ; sans cela, j’aurais dit que nous distinguions. Qu’apporteraient-ils ? Apporteraient-ils un taureau ? C’est pour les autres commandements que la communauté apporte [un taureau] !
מתקיף לה רב חלקיה מהגרוניא טעמא דכתב רחמנא תורה אחת יהיה לכם הא לאו הכי ה"א נחלק מאי לייתו לייתו פר צבור בשאר מצות הוא דמייתו
Une brebis ? C’est pour les autres commandements que le particulier l’apporte. Un bouc ? C’est pour les autres commandements que le prince l’apporte. Un taureau en holocauste et un bouc en sacrifice expiatoire ? C’est pour l’idolâtrie que la communauté les apporte. Mais quoi donc ? Une chèvre ? C’est précisément le sacrifice du particulier !
כשבה יחיד בשאר מצות הוא דמייתי שעיר נשיא בשאר מצות הוא דמייתי פר לעולה ושעיר לחטאת צבור בעבודת כוכבים הוא דמייתו ואלא מאי שעירה יחיד נמי היינו קרבנו
— Il était nécessaire : on aurait pu penser que, puisque la communauté, pour une décision [erronée du tribunal], apporte un taureau en holocauste et un bouc en sacrifice expiatoire, eux aussi l’apporteraient à l’inverse.
Lévi dit à Rabbi : Pourquoi enseigne-t-on précisément quinze ? Qu’on enseigne seize ! Il lui dit : Il me semble qu’il n’a pas de cervelle dans le crâne.
א"ל לוי לרבי מאי איריא דתני ט"ו ליתני ט"ז א"ל כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו
— [L’avis de]Beit Chammaï face à Beit Hillel n’est pas [considéré comme] Michna. — Mais voici la femme de son frère qui n’était pas né de son vivant,
בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה והרי אשת אחיו שלא היה בעולמו
Original : Yevamot 9a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.