chez lui. Il lui est permis [d’épouser] les proches parentes de la seconde, et la seconde est permise à ses proches parents ; et si la première meurt, il lui est permis [d’épouser] la seconde.
לו ומותר בקרובות שניה ושניה מותרת בקרוביו ואם מתה ראשונה מותר בשניה
On lui a dit : « Sa femme est morte », et il a épousé sa sœur ; et ensuite on lui a dit : « Elle était vivante, et elle est morte » : l’enfant premier est mamzer, et le dernier n’est pas mamzer. Rabbi Yossé dit : tout ce qui rend inapte [une femme] par l’intermédiaire d’autres, rend inapte par soi-même ; et tout ce qui ne rend pas inapte par l’intermédiaire d’autres ne rend pas inapte par soi-même.
אמרו לו מתה אשתו ונשא את אחותה ואחר כך אמרו לו קיימת היתה ומתה הולד ראשון ממזר והאחרון אין ממזר ר' יוסי אומר כל שפוסל ע"י אחרים פוסל ע"י עצמו וכל שאין פוסל ע"י אחרים אינו פוסל ע"י עצמו:
GUEMARA: Et bien que, lorsque sa femme et son beau-frère sont partis outre-mer, ce mariage-là [de la femme du beau-frère] ait eu pour effet d’interdire la femme du beau-frère à son beau-frère, malgré cela, la femme du beau-frère est interdite, mais sa femme [à lui] est permise ; et nous ne
גמ׳ ואע"ג דאזיל אשתו וגיסו למדינת הים דאהני הני נשואים דקמיתסרא אשת גיסו אגיסו אפ"ה אשת גיסו אסירא אשתו שריא ולא
disons pas : puisque la femme du beau-frère a été interdite à son beau-frère, que sa femme lui soit interdite. Dirons-nous que notre Michna n’est pas selon Rabbi Akiva ? Car si c’était Rabbi Akiva, elle serait la sœur de sa divorcée !
אמרינן מתוך שנאסרה אשת גיסו אגיסו תיאסר אשתו עליו לימא מתניתין דלא כר"ע דאי ר"ע הויא לה אחות גרושתו
Car on a enseigné : toutes les unions interdites de la Torah n’ont pas besoin d’un acte de divorce de lui, sauf la femme mariée qui s’est remariée sur la décision d’un tribunal ; et Rabbi Akiva ajoute aussi la femme du frère et la sœur de l’épouse. Et puisque Rabbi Akiva a dit qu’il faut un acte de divorce, elle lui devient d’elle-même interdite, car elle est la sœur de sa divorcée.
דתניא כל עריות שבתורה אין צריכות הימנו גט חוץ מאשת איש שנשאת על פי ב"ד ור"ע מוסיף אף אשת אח ואחות אשה וכיון דאמר ר"ע בעיא גט ממילא איתסרא עליה דהויא לה אחות גרושתו
Mais n’a-t-il pas été dit à ce sujet : Rav Guidel a dit au nom de Rav ’Hiya bar Yossef, au nom de Rav : cette femme du frère, de quel cas s’agit-il ? Par exemple, son frère s’est fiancé à une femme et est parti outre-mer, et il a entendu que son frère était mort, et il s’est levé et a épousé sa femme ; car les gens disent : le premier avait mis une condition aux fiançailles, et celui-ci a épousé à bon droit.
ולאו איתמר עלה א"ר גידל א"ר חייא בר יוסף אמר רב האי אשת אח היכי דמי כגון שקדש אחיו את האשה והלך למדינת הים ושמע שמת אחיו ועמד ונשא את אשתו דאמרי אינשי הך קמא תנאה הוה ליה בקידושין והאי שפיר נסיב
Et cette sœur de l’épouse aussi, de quel cas s’agit-il ? Par exemple, il s’est fiancé à une femme, et elle est partie outre-mer, et il a entendu qu’elle était morte ; il s’est levé et a épousé sa sœur ; car les gens disent : pour la première, il avait mis une condition à ses fiançailles, et celui-ci a épousé à bon droit. Mais [pour un] mariage, peut-on dire qu’il avait mis une condition au mariage ?
והאי אחות אשה נמי היכי דמי כגון שקידש את אשה והלכה למדינת הים ושמע שמתה עמד ונשא את אחותה דאמרי אינשי הך קמייתא תנאי הוה ליה בקדושיה והא שפיר נסיב אלא נשואין מי איכא למימר תנאה הוה ליה בנשואין
Rav Achi dit à Rav Kahana : si c’est Rabbi Akiva, qu’il enseigne aussi [le cas de] sa belle-mère, car nous avons entendu que Rabbi Akiva dit : sa belle-mère, après la mort [de sa femme], n’est pas [passible] du feu.
אמר ליה רב אשי לרב כהנא אי ר' עקיבא ליתני נמי חמותו דהא שמעינן ליה לר"ע דאמר חמותו לאחר מיתה לאו בשרפה
Car on a enseigné : « On les brûlera au feu, lui et elles » (Lv 20, 14) : lui et l’une d’elles, selon les paroles de Rabbi Yichmaël. Rabbi Akiva dit : lui et toutes les deux.
דתניא (ויקרא כ, יד) באש ישרפו אותו ואתהן אותו ואת אחת מהן דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר אותו ואת שתיהן
Cela se comprend selon Abayé, qui dit : ce qui les sépare est le sens à interpréter, car Rabbi Yichmaël pense qu’il est écrit une seule, et Rabbi Akiva pense qu’il est écrit deux : c’est bien.
Et qu’elle soit interdite par l’union [de son mari] avec sa sœur, comme pour une femme dont le mari est parti outre-mer ! Ce n’est pas comparable : sa femme [qui a eu une union avec un autre], délibérément, elle est interdite selon la Torah ; par inadvertance, les Sages ont décrété à son sujet ;
ותאסר בשכיבה דאחותה מידי דהוה אאשה שהלך בעלה למ"ה לא דמי אשתו דבמזיד אסירא מדאוריי' בשוגג גזרו בה רבנן
Original : Yevamot 94b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.