Or si tu penses que [la limite de] minuit est de la Torah, comment peut-on avancer (et comment peut-on retarder) ?
ואי סלקא דעתך מחצות דאורייתא היא היכי מקדמינן (והיכי מאחרינן)
Yoma 20b יומא
Structure du débat :Baraïta 2Question 2Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Yo’hanan dit plutôt : du fait qu’il est dit « toute la nuit », ne sais-je pas que c’est jusqu’au matin ? Que vient dire l’Écriture par « jusqu’au matin » ? Donne un matin au matin de la nuit.
אלא אמר ר' יוחנן ממשמע שנא' כל הלילה איני יודע שהוא עד הבקר ומה ת"ל עד הבקר תן בקר לבקרו של לילה
C’est pourquoi, chaque jour, il suffit de dégager l’autel au chant du coq, ou aux environs, avant ou après ; à Yom Kippour, comme il y a la faiblesse du grand prêtre, on le fait dès minuit ; et aux fêtes, où les Israélites sont nombreux et les sacrifices nombreux, on le fait dès la première veille, comme il l’enseigne : la raison en est que le chant du coq n’arrivait pas que le parvis était [déjà] plein d’Israélites.
הלכך בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו סגיא ביוה"כ דאיכא חולשא דכ"ג עבדינן מחצות וברגלים דנפישי ישראל ונפישי קרבנות עבדינן מאשמורת הראשונה כדקתני טעמא לא היתה קריאת הגבר מגעת עד שהית' עזרה מלאה מישראל
Qu’est-ce que « l’appel du gaver » ? Rav dit : l’homme appelait. Rabbi Chila dit : le coq chantait.
מאי קריאת הגבר רב אמר קרא גברא רבי שילא אמר קרא תרנגולא
Rav arriva dans la localité de Rabbi Chila. Il n’y avait pas d’interprète pour se tenir auprès de Rabbi Chila ; Rav se tint auprès de lui et expliqua : « Qu’est-ce que l’appel du gaver ? L’homme appelait. » Rabbi Chila lui dit : « Que le maître dise plutôt : le coq chantait ! » Il lui dit : « La flûte pour les nobles, la chanson pour les tisserands : ils ne l’acceptent pas d’elle. »
רב איקלע לאתריה דרבי שילא לא הוה אמורא למיקם עליה דרבי שילא קם רב עליה וקא מפרש מאי קריאת הגבר קרא גברא אמר ליה רבי שילא ולימא מר קרא תרנגולא א"ל אבוב לחרי זמר לגרדאי לא מקבלוה מיניה
« Quand je me tenais auprès de Rabbi ’Hiya et que j’expliquais : qu’est-ce que l’appel du gaver ? l’homme appelait, il ne m’a rien dit du tout ; et toi, tu me dis : dis “le coq chantait” ? » Il lui dit : « Le maître est-il Rav ? Que le maître se repose ! » Il lui dit : « Les gens disent : si tu t’es loué à quelqu’un, carde sa laine. » Certains disent qu’il lui dit ainsi : « On monte en sainteté et l’on ne descend pas. »
כי הוה קאימנא עליה דר' חייא ומפרישנא מאי קריאת הגבר קרא גברא ולא אמר לי ולא מידי ואת אמרת לי אימא קרא תרנגולא א"ל מר ניהו רב נינח מר א"ל אמרי אינשי אי תגרת ליה פוץ עמריה איכא דאמרי הכי א"ל מעלין בקדש ולא מורידין
Il a été enseigné conformément à Rav ; il a été enseigné conformément à Rabbi Chila. Il a été enseigné conformément à Rav : Guevini le héraut, que disait-il ? « Levez-vous, prêtres, à votre service, lévites à votre estrade, et Israélites à votre poste ! » Et sa voix s’entendait à trois parasanges.
תניא כותיה דרב תניא כותיה דרבי שילא תניא כותיה דרב גביני כרוז מהו אומר עמדו כהנים לעבודתכם ולוים לדוכנכם וישראל למעמדכם והיה קולו נשמע בשלש פרסאות
Il arriva que le roi Agrippa, qui était en route, entendit sa voix à trois parasanges ; et quand il arriva chez lui, il lui envoya des présents. Et malgré cela, le grand prêtre le surpasse, car le maître a dit : « Et déjà il disait : De grâce, ô Nom ! », et sa voix s’entendait à Jéricho. Et Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : de Jérusalem à Jéricho, il y a dix parasanges.
מעשה באגריפס המלך שהיה בא בדרך ושמע קולו בג' פרסאות וכשבא לביתו שיגר לו מתנות ואעפ"כ כ"ג משובח ממנו דאמר מר וכבר אמר אנא השם ונשמע קולו ביריחו ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מירושלים ליריחו י' פרסי
Et cela, bien qu’ici il y ait de la faiblesse et là pas de faiblesse, et qu’ici ce soit de jour et là de nuit.
ואע"ג דהכא איכא חולשא והכא ליכא חולשא והכא יממא והתם ליליא
Car Rabbi Lévi a dit : pourquoi la voix de l’homme ne s’entend-elle pas le jour comme elle s’entend la nuit ? À cause de la roue du soleil, qui scie dans le firmament comme un charpentier qui scie des cèdres. Et ces particules qui flottent dans le jour ne sont rien du tout ; c’est ce que dit Nabuchodonosor : « Et tous les habitants de la terre sont comptés (pour rien) » (Dn 4, 32). [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
דא"ר לוי מפני מה אין קולו של אדם נשמע ביום כדרך שנשמע בלילה מפני גלגל חמה שמנסר ברקיע כחרש המנסר בארזים והאי חירגא דיומא לא שמיה והיינו דקאמר נבוכדנצר (דניאל ד, לב) וכל דיירי ארעא (כלא) חשיבין
Les Sages ont enseigné : n’était la roue du soleil, on entendrait le bruit de la foule de Rome ; et n’était le bruit de la foule de Rome, on entendrait le bruit de la roue du soleil. Les Sages ont enseigné : trois bruits vont d’un bout du monde à l’autre, et les voici : le bruit de la roue du soleil, le bruit de la foule de Rome, et le bruit de l’âme au moment où elle sort du corps. Et certains disent : aussi l’accouchement.
ת"ר אלמלא גלגל חמה נשמע קול המונה של רומי ואלמלא קול המונה של רומי נשמע קול גלגל חמה ת"ר שלש קולות הולכין מסוף העולם ועד סופו ואלו הן קול גלגל חמה וקול המונה של רומי וקול נשמה בשעה שיוצאה מן הגוף וי"א אף לידה
Original : Yoma 20b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.