qu’au moment de l’offrande de l’encens ».
אלא בשעת הקטרה
Yoma 44b יומא
Structure du débat :Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais il y a encore cette supériorité-ci : du Sanctuaire on s’écarte aussi bien pour sa propre sainteté que pour la sainteté du Saint des saints, alors que de l’espace entre le Vestibule et l’autel on ne s’écarte que pour la sainteté du Sanctuaire ! Rava dit : C’est un seul et même concept d’écartement.
והא איכא הא מעלה דאילו מהיכל פרשי בין בקדושה דידיה בין בקדושה דלפני ולפנים ואילו מבין האולם ולמזבח לא פרשי אלא בקדושה דהיכל אמר רבא שם פרישה אחת היא
Le maître a dit : « De même on s’écarte au moment de l’aspersion [du sang] du taureau du cohen oint, du taureau de l’erreur de la communauté et des boucs de l’idolâtrie. » D’où le savons-nous ? Rabbi Pedat dit : Cela découle [de l’analogie] « expiation », « expiation », de Yom Kippour.
אמר מר כך פורשין בשעת מתן פר כהן משיח ופר העלם דבר של צבור ושעירי עבודת כוכבים מנא לן א"ר פדת אתיא כפרה כפרה מיוה"כ
Rav A’ha bar Ahava dit : Déduis-en que les degrés [de sainteté] sont d’ordre toranique, et qu’on les a ainsi reçus par tradition.
אמר רב אחא בר אהבה שמע מינה מעלות דאורייתא והכי גמירי להו
Car s’il te venait à l’esprit [qu’ils sont] d’ordre rabbinique, en quoi l’espace entre le Vestibule et l’autel est-il différent ? [Dirais-tu] : de peur qu’ils ne se trouvent [là] et entrent ? Qu’on s’écarte donc aussi de toute la cour, de peur qu’ils ne se trouvent [là] et entrent !
דאי ס"ד דרבנן מאי שנא בין האולם ולמזבח דילמא מיקרו ' ועיילי מכולה עזרה נמי נפרשו דילמא מיקרו ועיילי
Entre le Vestibule et l’autel, puisque rien ne sépare, la chose n’est pas reconnaissable ; dans la cour, puisqu’il y a l’autel extérieur qui sépare, la chose est reconnaissable.
בין האולם ולמזבח כיון דלא מפסיק מידי לא מינכרא מילתא עזרה כיון דאיכא מזבח החיצון דמפסיק מינכרא מילתא
Rava dit : Déduis-en que la sainteté du Vestibule et du Sanctuaire est une seule et même chose. Car s’il te venait à l’esprit que ce sont deux saintetés, le Vestibule lui-même est une mesure préventive ; allons-nous établir une mesure préventive pour une mesure préventive ?
אמר רבא ש"מ קדושת אולם והיכל חדא מילתא היא דאי ס"ד שתי קדושות נינהו אולם גופיה גזירה וניקום ונגזור גזירה לגזירה
Non : le Vestibule et l’espace entre le Vestibule et l’autel sont une seule sainteté ; le Sanctuaire et le Vestibule sont deux saintetés.
לא אולם ובין האולם ולמזבח חדא קדושה היא היכל ואולם שתי קדושות
Chaque jour, il prenait [les braises] avec une [pelle] d’argent, etc. Quelle en est la raison ? La Torah ménage l’argent d’Israël.
בכל יום היה חותה בשל כסף וכו' מ"ט התורה חסה על ממונן של ישראל
Et ce jour-là, il les prenait avec une d’or et c’est avec elle qu’il entrait. Quelle en est la raison ? En raison de la faiblesse du grand-prêtre.
והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס מ"ט משום חולשא דכ"ג
Chaque jour avec une de quatre qav, etc. Il a été enseigné : Si un qav de braises s’est éparpillé, il les balaie vers le canal.
בכל יום בשל ארבעת קבין וכו' תנא נתפזרו לו קב גחלים מכבדן לאמה
Il a été enseigné dans une [baraïta] : un qav ; et il a été enseigné dans une autre : deux qav. On comprend celle qui enseigne un qav : [ce sont] les Sages. Mais celle qui enseigne deux qav, de qui est-elle ? Ni des Sages, ni de Rabbi Yossé !
תני חדא קב ותניא אידך קביים בשלמא הך דתני קב רבנן אלא הך דתני קביים מני לא רבנן ולא רבי יוסי
Rav ’Hisda dit : C’est Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yo’hanan ben Beroqa, car il a été enseigné : Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yo’hanan ben Beroqa, dit : Il entrait avec une de deux qav.
אמר רב חסדא רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה היא דתניא ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר בשל קביים היה מכניס
Rav Achi dit : Tu peux même dire [que c’est] Rabbi Yossé, et voici ce qu’il dit : chaque jour, il prenait avec une d’un séa du désert et versait dans une de trois qav de Jérusalem.
רב אשי אמר אפילו תימא רבי יוסי והכי קאמר בכל יום היה חותה בשל סאה מדברית ומערה לתוך שלשת קבין ירושלמיות
Chaque jour, elle était lourde, et ce jour-là légère. Il a été enseigné : chaque jour, sa plaque était épaisse, et ce jour-là mince. Chaque jour, [son manche] était court, et ce jour-là long. Quelle en est la raison ? Pour que le bras du grand-prêtre le soutienne.
בכל יום היתה כבידה והיום קלה תנא בכל יום היתה גלדה עבה והיום רך בכל יום היתה קצרה והיום ארוכה מ"ט כדי שתהא זרועו של כ"ג מסייעתו
Il a été enseigné : chaque jour, elle n’avait pas d’anneau, et ce jour-là elle avait un anneau ; ce sont les paroles de Ben Hasségan.
תנא בכל יום לא היה לה ניאשתיק והיום היה לה ניאשתיק דברי בן הסגן
Chaque jour, son or était vert. Rav ’Hisda dit : Il y a sept [sortes d’]or : l’or, l’or bon, l’or d’Ophir, l’or épuré, l’or filé, l’or fermé et l’or de Parvaïm. L’or et l’or bon, car il est écrit : « Et l’or de ce pays est bon » (Gn 2, 12). L’or d’Ophir, qui vient d’Ophir. L’or épuré,
בכל יום היה זהבה ירוק א"ר חסדא שבעה זהבים הן זהב וזהב טוב וזהב אופיר וזהב מופז וזהב שחוט וזהב סגור וזהב פרוים זהב וזהב טוב דכתיב (בראשית ב, יב) וזהב הארץ ההוא טוב זהב אופיר דאתי מאופיר זהב מופז
Original : Yoma 44b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.