On a objecté : un étranger [non-cohen], un endeuillé, un homme ivre et un homme atteint d’un défaut, [qui ont officié] lors de la réception, du transport ou de l’aspersion, [le sacrifice] est invalide ; de même [s’il officie] assis, et de même de la gauche, il est invalide. C’est une réfutation.
מיתיבי זר ואונן שיכור ובעל מום בקבלה ובהולכה ובזריקה פסול וכן יושב וכן שמאל פסול תיובתא
Mais c’est Rav Chéchet lui-même qui a soulevé cette objection ! Car Rav Chéchet dit à l’interprète de Rav ’Hisda : demande à Rav ’Hisda : le transport par un étranger, qu’en est-il ? Il lui répondit : il est valide, et un verset me soutient : « Ils égorgèrent la Pâque, les cohanim aspergèrent [le sang reçu] de leurs mains, et les lévites dépouillaient [les bêtes] » (2 Ch 35, 11).
והא רב ששת הוא דאותבה דאמר ליה רב ששת לאמוריה דרב חסדא בעי מיניה מרב חסדא הולכה בזר מהו אמר ליה כשירה ומקרא מסייעני (דברי הימים ב לה, יא) וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים
Et Rav Chéchet objecta : un étranger, un endeuillé, un homme ivre et un homme atteint d’un défaut, lors de la réception, du transport ou de l’aspersion, [le sacrifice] est invalide ; de même assis, et de même de la gauche, il est invalide.
ומותיב רב ששת זר ואונן שיכור ובעל מום בקבלה ובהולכה ובזריקה פסול וכן יושב וכן שמאל פסול
Après l’avoir entendu [de Rav ’Hisda], il soulève [lui-même] l’objection ? Et Rav ’Hisda citait pourtant un verset ! [Dans ce verset,] ils se tenaient comme un rayonnage [se passant le sang de main en main, et les lévites ne faisaient que tenir].
בתר דשמעה הדר אותבה והא רב חסדא קרא קאמר דעבוד מעשה איצטבא
Rav Papa a demandé : si son camarade a pris à pleines mains et l’a mis dans ses mains, qu’en est-il ? Exigeons-nous « plein ses poignées », et c’est le cas ici ? Ou peut-être exigeons-nous « il prendra […] et il apportera », et ce n’est pas le cas ici ? Que la question reste en suspens.
בעי רב פפא חפן חבירו ונתן לתוך חפניו מהו מלא חפניו בעינן והא איכא או דילמא ולקח והביא בעינן והא ליכא תיקו
Rabbi Yehochoua ben Lévi a demandé : s’il a pris à pleines mains puis est mort, un autre peut-il entrer avec sa prise ? Rabbi ’Hanina a dit : viens et vois la question des anciens !
בעי רבי יהושע בן לוי חפן ומת מהו שיכנס אחר בחפינתו א"ר חנינא בא וראה שאלת הראשונים
De le boire, c’est évident, car nous avons appris : tous les aliments, un homme peut les manger comme remède, et toutes les boissons, il peut les boire !
לשתות פשיטא דתנן כל האוכלין אוכל אדם לרפואה וכל המשקין שותה
Il s’agit plutôt de broyer et de boire du cresson le Chabbat. De quel cas s’agit-il ? S’il y a un danger, c’est évidemment permis ; et s’il n’y a pas de danger, c’est évidemment interdit. En réalité, il y a un danger, et voici ce qu’il se demandait : cela guérit-il, de sorte que nous transgressions le Chabbat pour cela, ou cela ne guérit-il pas, de sorte que nous ne transgressions pas le Chabbat pour cela ?
אלא לשחוק ולשתות שחליים בשבת היכי דמי אי דאיכא סכנתא משרא שרי ואי דליכא סכנתא מיסר אסיר לעולם דאיכא סכנתא והכי קא מבעיא ליה מי מסיא דניחול עלייהו שבתא או לא מסיא ולא ניחול עלייהו שבתא
Et pourquoi précisément Rabbi ’Hanina ? Parce qu’il était expert en remèdes. Car Rabbi ’Hanina a dit : jamais personne ne m’a interrogé au sujet d’une blessure causée par une mule blanche et n’a survécu.
ומאי שנא רבי חנינא משום דבקי ברפואות הוא דאמר ר' חנינא מעולם לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה וחיה
Mais nous voyons qu’ils survivent ! Dis : « et a guéri ». Mais nous voyons qu’ils guérissent ! Nous parlons de celles qui sont rousses et dont le bas des pattes est blanc.
Voici ce qu’il dit : du fait qu’il se pose la question, cela implique qu’il estime : « avec un taureau », même avec le sang du taureau ; et selon ce qu’il pense, sa question est comme une question des anciens.
הכי קאמר מדקא מיבעיא ליה הא מכלל דקסבר בפר ואפילו בדמו של פר ולמאי דסבירא ליה שאילתו כשאילת הראשונים
Qu’en est-il donc ? Rav Papa a dit : si l’on prend à pleines mains et qu’on reprend à pleines mains [à l’intérieur], son camarade entre avec sa prise, puisque la prise est accomplie [de nouveau] ; si l’on ne prend pas puis reprend à pleines mains, la question se pose pour toi.
מאי הוי עלה אמר רב פפא אי חופן חוזר וחופן חבירו נכנס בחפינתו דהא מקיימא חפינה אי אין חופן וחוזר וחופן תבעי לך
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, dit à Rav Papa : au contraire ! Si l’on prend à pleines mains et qu’on reprend à pleines mains, un autre n’entrera pas avec sa prise, car il est impossible qu’il n’en manque pas ou qu’il n’en reste pas ; et si l’on ne reprend pas à pleines mains, la question se pose pour toi.
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא אדרבה אי חופן וחוזר וחופן לא יכנס אחר בחפינתו אי אפשר שלא יחסר ושלא יותיר ואי אין חופן חוזר וחופן תיבעי לך
Car ils se sont demandé : prend-on à pleines mains puis reprend-on à pleines mains, ou non ? Viens et entends : « telle était sa mesure ». N’est-ce pas que, de même que sa mesure à l’extérieur, ainsi est sa mesure à l’intérieur ?
דאיבעיא להו חופן חוזר וחופן או לא תא שמע כך היתה מידתה מאי לאו כשם שמדתה מבחוץ כך מדתה מבפנים
Original : Yoma 49a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.