Zeva’him 109a זבחים

Avec voyelles

Talmud de Babylone · Kodachim – Choses saintes · feuillet 109a · 14 segments

Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 5 Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.

MICHNA: Aussi bien des choses saintes valides que des choses saintes inaptes dont l’inaptitude est survenue dans le sanctuaire, s’il les a offertes à l’extérieur, il est coupable.

מתני׳ אחד קדשים כשרין ואחד קדשים פסולין שהיה פסולן בקודש והקריבן בחוץ חייב

Celui qui offre à l’extérieur le volume d’une olive de l’holocauste ou des parties à brûler est coupable.

המעלה כזית מן העולה ומן האימורין בחוץ חייב:

GUEMARA: Nos Maîtres ont enseigné : « Qui offrira un holocauste ou un sacrifice » (Lv 17, 8) : je n’ai que l’holocauste ; d’où inclure les parties à brûler du sacrifice de culpabilité, les parties à brûler du sacrifice expiatoire, les parties à brûler des choses très saintes et les parties à brûler des choses saintes légères ? Le verset dit : « sacrifice ».

גמ׳ ת"ר (ויקרא יז, ח) אשר יעלה עולה או זבח אין לי אלא עולה מנין לרבות אימורי אשם ואימורי חטאת ואימורי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ת"ל זבח

D’où inclure la poignée [de farine], l’encens, l’encens aromatique, l’offrande de farine des cohanim, l’offrande de farine du cohen oint, et celui qui verse en libation trois logs de vin et trois logs d’eau ? Le verset dit : « Et ne l’amène pas à l’entrée de la Tente de la Rencontre » (Lv 17, 9) : tout ce qui vient à l’entrée de la Tente de la Rencontre, on est coupable pour cela à l’extérieur.

מנין לרבות הקומץ והלבונה והקטורת ומנחת כהנים ומנחת כהן משיח והמנסך שלשת לוגין יין ושלשת לוגין מים ת"ל (ויקרא יז, ט) ואל פתח אהל מועד לא יביאנו כל הבא לפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ

Je n’ai que les choses saintes valides ; d’où inclure les inaptes,

ואין לי אלא קדשים כשרים מנין לרבות פסולין

tels que celui qui est resté la nuit, celui qui est sorti, l’impur, celui qui a été égorgé hors de son temps ou hors de son lieu, celui dont des inaptes ont reçu et aspergé le sang, ceux qu’on place en bas et qu’on a placés en haut, ceux qu’on place en haut et qu’on a placés en bas, ceux qu’on place à l’extérieur et qu’on a placés à l’intérieur, ceux qu’on place à l’intérieur et qu’on a placés à l’extérieur, et le Pessa’h et le sacrifice expiatoire qu’on a offerts sous une autre désignation ?

כגון הלן והיוצא והטמא ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו ושקבלו פסולין וזרקו את דמו והניתנין למטה שנתנן למעלה והניתנין למעלה שנתנן למטה והניתנין בחוץ שנתנן בפנים והניתנין בפנים שנתנן בחוץ ופסח וחטאת שנתנן שלא לשמן

D’où [l’apprend-on] ? Le verset dit : « Et ne l’amène pas pour le faire » (Lv 17, 9) : tout ce qui est accueilli à l’entrée de la Tente de la Rencontre, on est coupable pour cela à l’extérieur.

מנין ת"ל לא יביאנו לעשות כל המתקבל בפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ:

« Celui qui offre le volume d’une olive de l’holocauste, etc. » L’holocauste et ses parties à brûler, oui ; les chelamim et leurs parties à brûler, non ?

המעלה כזית מן העולה כו': עולה ואימוריה אין שלמים ואימוריהן לא

Nous avons [ainsi] appris ce qu’ont enseigné nos Maîtres : L’holocauste et ses parties à brûler se joignent pour [former] le volume d’une olive, pour [la culpabilité de] les offrir à l’extérieur et pour rendre coupable à leur sujet de pigoul, de notar et d’impureté.

תנינא להא דת"ר עולה ואימוריה מצטרפין לכזית להעלותן בחוץ ולחייב עליהן משום פיגול נותר וטמא

Pour l’offrande de l’holocauste, cela va bien, car il est entièrement [brûlé] ; les chelamim, non. Mais pour le pigoul, le notar et l’impureté, quelle en est la raison ?

בשלמא העלאת עולה דכליל אין שלמים לא אלא פיגול ונותר וטמא מ"ט

Mais nous avons appris : « Tous les pigoul se joignent, et tous les notar se joignent » ! C’est une difficulté de pigoul contre pigoul, une difficulté de notar contre notar.

והא תנן כל הפגולין מצטרפין וכל הנותרין מצטרפין קשיא פיגול אפיגול קשיא נותר אנותר

Pigoul contre pigoul, ce n’est pas difficile : ici, il s’agit du pigoul [lui-même] ; là, de l’intention de pigoul.

פיגול אפיגול לא קשיא כאן בפיגול כאן במחשבת פיגול

Notar contre notar, ce n’est pas difficile : ici, il s’agit du notar ; là, de ce qui est resté avant que le sang ne fût aspergé.

נותר אנותר לא קשיא כאן בנותר כאן בשניתותרו עד שלא נזרק הדם

Et qui est-ce ? C’est Rabbi Yehochoua. Car on a enseigné : Rabbi Yehochoua dit : Tous les sacrifices de la Torah dont il est resté le volume d’une olive de chair

ומני רבי יהושע היא דתניא ר' יהושע אומר כל הזבחים שבתורה שנשתייר בהן כזית בשר

Original : Zevachim 109a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.

Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.