Ils diffèrent sur [la question de savoir] si l’on a offert des libations dans le désert.
בקרבו נסכים במדבר פליגי
Zeva’him 111a זבחים
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ravina a dit : Ils diffèrent sur [la question de savoir] si l’on déduit la libation de l’eau de la libation du vin.
רבינא אמר בלמדין ניסוך המים מניסוך היין פליגי
Nos Maîtres ont enseigné : Celui qui verse en libation trois logs de vin à l’extérieur est coupable. Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Chimon, dit : À condition qu’il les ait consacrés dans un ustensile.
ת"ר המנסך שלשה לוגין יין בחוץ חייב ר' אלעזר בר"ש אומר והוא שקדשן בכלי
Qu’y a-t-il entre eux ? Rav Ada bar Rav Yits’hak a dit : Il y a entre eux les débordements des mesures.
מאי בינייהו אמר רב אדא בר רב יצחק בירוצי מידות איכא בינייהו
Rava, fils de Rabba, a dit : Il y a entre eux [la question de savoir] si l’on a offert des libations sur un autel privé,
רבא בריה דרבה אמר קרבו נסכים בבמה איכא בינייהו
et [ils diffèrent] sur la controverse de ces tannaïm. Car on a enseigné : L’autel privé d’un particulier n’a pas besoin de libations, telles sont les paroles de Rabbi ; et les Sages disent : Il requiert des libations.
ובפלוגתא דהני תנאי דתניא במת יחיד אינה צריכה נסכים דברי רבי וחכ"א טעונה נסכים
Et ces tannaïm sont comme ces [autres] tannaïm. Car on a enseigné : « Quand vous viendrez » (Nb 15, 2) : pour qu’il requière des libations ; le verset parle du grand autel public.
והני תנאי כהני תנאי דתניא (במדבר טו, ב) כי תבאו להטעינה נסכים בבמה גדולה הכתוב מדבר
Tu dis : du grand autel public ; ou bien n’est-ce pas même du petit autel privé ? Quand il dit : « dans le pays de vos demeures, etc., que Je vous donne » (Nb 15, 2), voici que le verset parle de l’autel qui est en usage pour vous tous, telles sont les paroles de Rabbi Yichmaël.
אתה אומר בבמה גדולה או אינו אפי' בבמה קטנה כשהוא אומר (במדבר טו, ב) אל ארץ מושבותיכם וגו' אשר אני נותן לכם הרי בבמה הנוהגת לכולכם הכתוב מדבר דברי רבי ישמעאל
Rabbi Akiva dit : « Quand vous viendrez » : pour qu’il requière des libations ; le verset parle du petit autel privé.
ר"ע אומר כי תבאו להטעינה נסכים בבמה קטנה הכתוב מדבר
Tu dis : du petit autel privé ; ou bien n’est-ce que du grand autel public ? Quand il dit : « dans le pays de vos demeures », voici que le verset parle de l’autel qui est en usage dans toutes les demeures.
אתה אומר לבמה קטנה או אינו אלא לבמה גדולה כשהוא אומר אל ארץ מושבותיכם הרי בבמה הנוהגת בכל מושבות הכתוב מדבר
Il en ressort : selon les paroles de Rabbi Yichmaël, on n’a pas offert de libations dans le désert ; et selon les paroles de Rabbi Akiva, on a offert des libations dans le désert.
כשתמצא לומר לדברי רבי ישמעאל לא קרבו נסכים במדבר ולדברי ר"ע קרבו נסכים במדבר:
« Rabbi Ne’hémia dit : Les restes du sang qu’il a offerts à l’extérieur, il est coupable. »
רבי נחמיה אומר שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב:
Rabbi Yo’hanan a dit : Rabbi Ne’hémia [l’a enseigné] selon les paroles de celui qui dit que les restes sont indispensables.
א"ר יוחנן [תנא] רבי נחמיה כדברי האומר שיריים מעכבין
On objecte : Rabbi Ne’hémia dit : Les restes du sang qu’il a offerts à l’extérieur, il est coupable. Rabbi Akiva lui dit : Les restes du sang ne sont-ils pas des restes de prescription ? Il lui dit : Que les membres et les graisses le prouvent : ce sont des restes de prescription, et celui qui les offre à l’extérieur est coupable. Il lui dit : Non ; si tu le dis des membres et des graisses, qui sont le début d’un service, le diras-tu des restes du sang, qui ne sont pas le début d’un service ?
מיתיבי רבי נחמיה אומר שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב אמר לו ר"ע והלא שירי הדם שירי מצוה הם אמר לו איברין ופדרין יוכיחו שהן שירי מצוה והמקריבן בחוץ חייב אמר לו לא אם אמרת באיברים ופדרים שהן תחלת עבודה תאמר בשירי הדם שאינן תחלת עבודה
Et s’il en était ainsi, qu’il lui dise : Ceux-ci aussi sont indispensables ! C’est une réfutation.
ואם איתא לימא ליה הני נמי מעכבי תיובתא
Et maintenant que Rav Ada bar Ahava a dit : La controverse porte sur les restes intérieurs, mais pour les restes extérieurs, selon les paroles de tous, ils ne sont pas indispensables : quand Rabbi Ne’hémia l’a dit, c’était pour les restes intérieurs ; quand on a enseigné cette [baraïta], c’était pour les restes extérieurs.
והשתא דאמר רב אדא בר אהבה מחלוקת בשיריים הפנימיים אבל בשיריים החיצונים דברי הכל לא מעכבי כי קאמר רבי נחמיה בשיריים הפנימים כי תניא ההיא בשיריים החיצונים
(Et Rabbi Akiva ne savait pas de quoi parlait Rabbi Ne’hémia : il pensait que Rabbi Ne’hémia parlait des restes extérieurs, et il lui répondait au sujet des restes extérieurs ; et Rabbi Ne’hémia) lui répondait selon ses propres paroles, [celles] de Rabbi Akiva.
(ורבי עקיבא לא ידע מאי קאמר רבי נחמיה הוא סבר רבי נחמיה שיריים חיצונים אמר וקא מהדר ליה שיריים החיצונים ורבי נחמיה) לדבריו דר' עקיבא קאמר:
MICHNA: Celui qui pratique la mélika sur un oiseau à l’intérieur et l’offre à l’extérieur est coupable. S’il a pratiqué la mélika à l’extérieur et l’a offert à l’extérieur, il est exempt. Celui qui égorge un oiseau à l’intérieur et l’offre à l’extérieur est exempt.
מתני׳ המולק את העוף בפנים והעלה בחוץ חייב מלק בחוץ והעלה בחוץ פטור השוחט את העוף בפנים והעלה בחוץ פטור
Original : Zevachim 111a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.