qu’il y a écartement pour ce qui n’a qu’une sainteté de valeur.
יש דחוי בדמים
Zeva’him 12b זבחים
Structure du débat :Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Oula a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : s’il a mangé de la graisse, a mis à part un sacrifice, a renié sa religion puis s’est repenti, puisque [le sacrifice] a été écarté, il reste écarté.
אמר עולא אמר רבי יוחנן אכל חלב והפריש קרבן והמיר דת וחזר בו הואיל ונדחה ידחה
Il a été dit aussi : Rabbi Yirmeya a dit au nom de Rabbi Abbahou, au nom de Rabbi Yo’hanan : s’il a mangé de la graisse, a mis à part un sacrifice, est devenu fou puis a recouvré la raison, puisque [le sacrifice] a été écarté, il reste écarté.
איתמר נמי אמר ר' ירמיה אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן אכל חלב והפריש קרבן ונשתטה וחזר ונשתפה הואיל ונדחה ידחה
Et ils sont nécessaires : car s’il nous avait fait entendre le premier cas, [j’aurais dit que c’est] parce qu’il s’est écarté lui-même de ses propres mains ; mais ici, où il a été écarté de lui-même, c’est comme un dormeur.
וצריכי דאי אשמעינן קמייתא משום דהוא דחי נפשיה בידים אבל הכא דממילא אידחי כישן דמי
Et s’il nous avait fait entendre ce cas-ci, [j’aurais dit que c’est] parce qu’il n’est pas en son pouvoir de revenir ; mais là, où il est en son pouvoir de revenir, dis que non. Ils sont [donc] nécessaires.
ואי אשמעינן הכא משום דאין בידו לחזור אבל הכא דיש בידו לחזור אימא לא צריכא
Rabbi Yirmeya demanda : s’il a mangé de la graisse, a mis à part un sacrifice, et que le tribunal a enseigné que la graisse est permise, puis s’est rétracté, qu’en est-il ? Est-ce un écartement ou n’est-ce pas un écartement ?
בעי רבי ירמיה אכל חלב והפריש קרבן והורו בית דין שחלב מותר וחזרו בהן מהו מי הוי דחוי או לא הוי דחוי
Un certain vieillard lui dit : quand Rabbi Yo’hanan a ouvert [le sujet] des choses écartées, c’est par ce cas-là qu’il a ouvert. Quelle en est la raison ? Là, c’est l’homme qui a été écarté, le sacrifice n’a pas été écarté ; ici, le sacrifice aussi a été écarté.
אמר ליה ההוא סבא כי פתח רבי יוחנן בדחויין מהא פתח מאי טעמא התם גברא אידחי קרבן לא אידחי הכא קרבן נמי אידחי:
« Chimon ben Azzaï a dit : j’ai reçu de la bouche de soixante-douze anciens, etc. » Pourquoi a-t-il besoin d’enseigner « soixante-douze anciens » ? Parce qu’ils se tenaient tous sur une seule et même opinion.
אמר שמעון בן עזאי מקובלני מפי שבעים ושנים זקן כו': למה לי למתנא שבעים ושנים זקן דכולהו בחדא שיטתא הוו קיימי:
« Ben Azzaï n’y a ajouté que l’holocauste. »
לא הוסיף בן עזאי אלא העולה:
Rav Houna a dit : quelle est la raison de Ben Azzaï ? « C’est un holocauste, un sacrifice par le feu, d’odeur agréable à l’Éternel » (Lv 1, 13) : « c’est » — sous sa destination, il est valide ; sous une autre destination, invalide.
אמר רב הונא מאי טעמא דבן עזאי (ויקרא א, יג) עולה הוא אשה ריח ניחוח לה' היא לשמה כשרה שלא לשמה פסולה
Pour le sacrifice de culpabilité aussi, « c’est » est écrit !
אשם נמי כתיב ביה הוא
Celui-là est écrit après la combustion des parties à brûler.
ההוא לאחר הקטרת אימורים הוא דכתיב
Celui-ci aussi est écrit après la combustion des parties à brûler !
האי נמי לאחר הקטרת אימורים הוא דכתיב
« C’est » y est écrit deux fois.
תרי הוא כתיבי
Pour le sacrifice de culpabilité aussi, « c’est » est écrit deux fois !
גבי אשם נמי תרי הוא כתיבי
C’est plutôt que Ben Azzaï le tire d’un a fortiori : si le sacrifice expiatoire, qui n’est pas entièrement [brûlé], est invalide quand on l’a abattu sous une autre destination, l’holocauste, qui est entièrement [brûlé], à plus forte raison !
אלא בן עזאי בקל וחומר מייתי לה ומה חטאת שאינה כליל שחטה שלא לשמה פסולה עולה שהיא כליל לא כל שכן
Qu’en est-il du sacrifice expiatoire, qui expie ?
מה לחטאת שכן מכפרת
Que le Pessa’h le prouve.
פסח יוכיח
Qu’en est-il du Pessa’h, dont le temps est fixe ?
מה לפסח שכן זמנו קבוע
Que le sacrifice expiatoire le prouve. Et le raisonnement revient : le trait de l’un n’est pas comme le trait de l’autre, ni le trait de l’autre comme le trait du premier ; le côté commun entre eux, c’est qu’ils sont des saintetés et que, si on les a abattus sous une autre destination, ils sont invalides ; moi aussi, j’amènerai l’holocauste, qui est une sainteté : si on l’a abattu sous une autre destination, il est invalide.
חטאת תוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שהן קדשים ושחטן שלא לשמן פסול אף אני אביא עולה שהיא קדשים ושחטה שלא לשמה פסולה
Qu’en est-il du côté commun entre eux, à savoir qu’ils comportent un aspect de retranchement ?
מה להצד השוה שבהן שיש בהן צד כרת
Ben Azzaï
בן עזאי
Original : Zevachim 12b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.