et deux versets qui viennent comme un seul n’enseignent pas [pour d’autres cas].
וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין
Zeva’him 24a זבחים
Structure du débat :Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et selon celui qui dit qu’ils enseignent, ceux qui ont bu du vin en sont un troisième, et trois, selon tous, n’enseignent pas.
ולמאן דאמר מלמדין שתויי יין הוה ליה שלישי ושלשה לד"ה אין מלמדין:
Celui qui se tient debout sur des ustensiles, sur un animal, sur les pieds de son compagnon, disqualifie : d’où le savons-nous ? Car l’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : Puisque le sol sanctifie et que les ustensiles du service sanctifient, de même que pour les ustensiles du service rien ne doit s’interposer entre lui et l’ustensile du service, de même pour le sol rien ne doit s’interposer entre lui et le sol.
עומד על גבי כלים על גבי בהמה על גבי רגלי חבירו פסול: מנלן דתנא דבי רבי ישמעאל הואיל ורצפה מקדשת וכלי שרת מקדשים מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת אף רצפה לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הרצפה
Et c’est nécessaire : si l’on nous avait fait entendre l’ustensile, [on aurait dit] c’est parce qu’il n’est pas de l’espèce de la chair, mais l’animal, qui est de l’espèce de la chair, dis que non. Et si l’on nous avait fait entendre l’animal, [on aurait dit] c’est parce qu’il n’est pas de l’espèce humaine, mais son compagnon, qui est un homme, dis que non. C’est nécessaire.
וצריכא דאי אשמעינן כלי משום דלאו מינא דבשר נינהו אבל בהמה דמינא דבשר הוא אימא לא ואי אשמעינן בהמה דלא מינא דאדם הוא אבל חבירו דאדם הוא אימא לא צריכא
Il est enseigné : Rabbi Eliézer dit : Un pied sur l’ustensile et un pied sur le sol, un pied sur la pierre et un pied sur le sol, on regarde : si, au cas où l’on enlèverait l’ustensile ou la pierre, il pourrait se tenir sur un pied, son service est valide ; sinon, son service est invalide.
תניא רבי אליעזר אומר רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה רגלו אחת על האבן ורגלו אחת על הרצפה רואין כל שאילו ינטל הכלי ותנטל האבן יכול לעמוד על רגלו אחת ויעבוד עבודתו כשירה ואם לאו עבודתו פסולה
Rabbi Ami demanda : Si la pierre s’est descellée et qu’il s’est tenu dessus, qu’en est-il ? Lorsqu’il n’a pas l’intention de la refixer, ne le demande pas, car elle s’interpose certainement. La question se pose lorsqu’il a l’intention de la refixer : qu’en est-il ? Puisqu’il a l’intention de la refixer, est-elle considérée comme fixée, ou bien, maintenant du moins, elle est détachée ?
בעי רבי אמי נדלדלה האבן ועמד עליה מהו היכא דאין דעתו לחברה לא תיבעי לך דודאי חייצא כי תיבעי לך דדעתו לחברה מאי כיון דדעתו לחברה כמה דמחבר' דמיא או דילמא השתא מיהא הא תלישא
Rabba Zouti posait la question ainsi : Rabbi Ami demanda : Si la pierre a été arrachée et qu’il s’est tenu à sa place, qu’en est-il ?
רבה זוטי בעי לה הכי בעי רבי אמי נעקרה האבן ועמד במקומה מהו
Quelle est sa question ? Lorsque David a sanctifié, a-t-il sanctifié le sol supérieur, ou bien a-t-il sanctifié jusqu’au fond de l’abîme ? Qu’il se pose donc la question pour tout le parvis !
מאי קא מיבעיא ליה כי קדיש דוד רצפה עליונה קדיש או דילמא עד לארעית דתהומא קדיש ותיבעי ליה כל העזרה כולה
En vérité, il est évident pour lui qu’il a sanctifié jusqu’au fond de l’abîme, et voici sa question : est-ce là la manière d’officier, ou n’est-ce pas là la manière d’officier ? Que cela reste en suspens.
לעולם פשיטא ליה דעד ארעית דתהומא קדיש והכי קמיבעיא ליה דרך שירות בכך או אין דרך שירות בכך תיקו:
S’il a reçu de la main gauche, il disqualifie, et Rabbi Chimon le déclare valide : Les Sages ont enseigné : « Avec son doigt… et il prendra » : cela enseigne que la réception ne se fait qu’avec la droite ; « avec son doigt… et il mettra » (Lv 4, 25) : cela enseigne que l’application ne se fait qu’avec la droite.
קיבל בשמאל פסול ור"ש מכשיר: ת"ר באצבע ולקח מלמד שלא תהא קבלה אלא בימין (ויקרא ד, כה) באצבע ונתן מלמד שלא תהא נתינה אלא בימין
Rabbi Chimon dit : La main est-elle mentionnée pour la réception ? Mais « avec son doigt… et il mettra », pour que l’application ne se fasse qu’avec la droite ; puisque la main n’est pas mentionnée pour la réception, s’il a reçu de la gauche, c’est valide.
אמר ר"ש וכי נאמרה יד בקבלה אלא באצבעו ונתן שלא תהא נתינה אלא בימין הואיל ולא נאמרה יד בקבלה קיבל בשמאל כשר
Et Rabbi Chimon, de toute façon : s’il admet l’analogie verbale, même si la main n’est pas mentionnée pour la réception, qu’importe ? Et s’il n’admet pas l’analogie verbale, même si la main était mentionnée pour la réception, qu’importerait ?
ור"ש ממה נפשך אי אית ליה גזירה שוה כי לא נאמרה יד בקבלה מאי הוי ואי לית ליה גזירה שוה כי נאמרה יד בקבלה מאי הוי
Rav Yehouda dit : En vérité, il n’admet pas l’analogie verbale, et voici ce qu’il dit : La main droite est-elle mentionnée pour la réception ? Puisque la main droite n’est pas mentionnée pour la réception, s’il a reçu de la gauche, c’est valide.
אמר רב יהודה לעולם לית ליה גזירה שוה והכי קאמר וכי נאמר יד ימין בקבלה הואיל ולא נאמר יד ימין בקבלה קבל בשמאל כשר
Rabba lui dit : S’il en est ainsi, même l’application aussi ! Et de plus, Rabbi Chimon n’admet-il pas l’analogie verbale ? Mais il est enseigné : Rabbi Chimon dit : Partout où il est dit « main », ce n’est que la droite ; « doigt », ce n’est que la droite !
א"ל רבה א"ה אפילו נתינה נמי ועוד וכי לית ליה לר"ש ג"ש והתניא ר"ש אומר כל מקום שנאמר יד אינה אלא ימין אצבע אינה אלא ימין
Mais Rava dit : En vérité, il admet l’analogie verbale, et voici ce qu’il dit : La main est-elle mentionnée pour la réception ? Puisque la main n’est pas mentionnée pour la réception, mais le doigt, et qu’il est impossible de recevoir avec le doigt, s’il a reçu de la gauche, c’est valide.
אלא אמר רבא לעולם אית ליה ג"ש והכי קאמר וכי נאמרה יד בקבלה הואיל ולא נאמר' יד בקבלה אלא אצבע ואי אפשר לקבלה באצבע קיבל בשמאל כשר
Rav Sama, fils de Rav Achi, dit à Ravina : C’est possible, en faisant une anse au bord du bassin et en recevant avec [le doigt passé dedans] !
אמר ליה רב סמא בריה דרב אשי לרבינא איפשר דעביד ליה אזן לשפת מזרק ומקבל בה
Mais Abayé dit :
אלא אמר אביי
Original : Zevachim 24a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.