Car il a été enseigné : « Les sangs qui requièrent [d’être versés au] soubassement requièrent un lavage, la pensée est efficace à leur égard, et celui qui en offre au-dehors est passible.
והתניא דמים הטעונין יסוד טעונין כיבוס ומחשבה מועלת בהן והמעלה מהן בחוץ חייב
Et les sangs qui sont versés dans le canal ne requièrent pas de lavage, la pensée n’est pas efficace à leur égard, et celui qui en offre au-dehors est exempt. »
ודמים הנשפכין לאמה אין טעונין כיבוס ואין מחשבה מועלת בהן והמעלה מהן בחוץ פטור
« Et la pensée est efficace à leur égard » ? N’a-t-il pas été enseigné : « Sont exclus les restes et la combustion des parties offertes, qui ne sont pas indispensables à l’expiation, car la pensée n’est pas efficace à leur égard »
ומחשבה מועלת בהן והתניא יצאו שירים והקטרת אימורין שאין מעכבין את הכפרה שאין מחשבה מועלת בהן
S’il en est ainsi, [dis-tu qu’elles] requièrent le soubassement ? Elles vont à la corne ! Dis : [elles sont comparées aux sangs qui] requièrent le soubassement, et la pensée est efficace à leur égard ? Mais tu as dit : elles ne permettent pas, elles ne rendent pas pigoul et elles n’entrent pas à l’intérieur : comme leur fin !
אי הכי טעונין יסוד לקרן אזלי אימא ניטענין יסוד ומחשבה מועלת בהן האמרת לא שרי' ולא מפגלא ולא עיילא לגואי כסופן
Mais pour les sangs extérieurs, quoi ? Exempt ? Au lieu d’enseigner « les sangs qui sont versés dans le canal », qu’il fasse la distinction dans le même [cas] et enseigne : « De quoi s’agit-il ? Des sangs intérieurs ; mais pour les sangs extérieurs, il est exempt » !
אבל בדמים החיצונים מאי פטור אדתני דמים הנשפכין לאמה ליפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים בדמים הפנימים אבל בדמים החיצונים פטור
De qui est-ce donc ? C’est Rabbi Ne’hémia, qui a dit : les restes du sang qu’on a offerts au-dehors, on est passible ; et il ne veut pas enseigner trois exemptions face à trois obligations.
הא מני רבי נחמיה היא דאמר שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב ולא מתני ליה תלתא פטורי לבהדי תלתא חיובי
Rav Ta’hlifa bar Guaza dit à Ravina : Dis que dans un cas comme dans l’autre, il s’agit de ce qui est apte ! — Qu’en est-il ? Si tu as dit [qu’il est exempt pour] ce qui est apte à la corne, est-il besoin [de le dire] pour ce qui est apte au soubassement ? C’est donc : « de la corne », de la corne même ; « du soubassement », de ce qui est apte au soubassement.
אמר ליה רב תחליפא בר גזא לרבינא אימא אידי ואידי ראוי הוא האי מאי השתא ראוי לקרן אמרת לא ראוי ליסוד מיבעיא אלא מן הקרן מן הקרן ממש מן היסוד מן הראוי ליסוד:
« Pour tous ceux [dont le sang] doit être mis sur l’autel intérieur, etc. » Nos maîtres ont enseigné : « “Il fera comme il a fait” (Lv 4, 20) : que vient-il enseigner ?
כל הניתנין על מזבח הפנימי כו': ת"ר (ויקרא ד, כ) ועשה כאשר עשה מה בא ללמוד
À redoubler [la prescription] concernant son aspersion, et à enseigner que s’il a omis une seule de toutes les aspersions, il n’a rien fait du tout. Je ne le sais que pour les sept aspersions, qui sont indispensables partout ; les quatre aspersions, d’où ? L’Écriture dit : “ainsi il fera”.
לכפול בהזאתו ולמד שאם חיסר אחת מכל המתנות לא עשה ולא כלום אין לי אלא מתן שבע שמעכבות בכל מקום מתן ד' מניין ת"ל כן יעשה
“Pour le taureau” : c’est le taureau de Yom Kippour.
לפר זה פר יום הכפורים
Original : Zevachim 39a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.