« Plus encore : il a écrit [un acte] pour divorcer de sa femme et s’est ravisé ; un homme de sa ville l’a trouvé et lui a dit : “Mon nom est comme ton nom et le nom de ma femme comme le nom de ta femme” ; [l’acte] est invalide pour divorcer par lui. »
יתר על כן כתב לגרש את אשתו ונמלך מצאו בן עירו ואמר לו שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך פסול לגרש בו
C’est plutôt de ceci : « Plus encore : s’il a deux femmes dont les noms sont identiques et qu’il a écrit [un acte] pour divorcer de l’aînée, il ne divorcera pas par lui de la cadette. »
אלא מהא יתר על כן יש לו שתי נשים ששמותיהן שוות כתב לגרש את הגדולה לא יגרש בו את הקטנה
C’est plutôt de ceci : « Plus encore : s’il a dit au scribe : “Écris, et je divorcerai de celle que je voudrai”, [l’acte] est invalide pour divorcer par lui. »
אלא מהא יתר על כן אמר ללבלר כתוב ולאיזה שארצה אגרש פסול לגרש בו
C’est plutôt de ceci : « Celui qui écrit des formulaires d’actes de divorce doit laisser la place de l’homme, la place de la femme, la place des témoins et la place de la date. » Et Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : il doit aussi laisser la place de [la formule] « Te voici permise à tout homme ».
אלא מהא הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום העדים ומקום הזמן ואמר רב יהודה אמר שמואל אף צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם:
[Rava] a encore opposé une autre chose : Rav Yehouda a-t-il dit au nom de Rav : un sacrifice expiatoire qu’on a abattu sous la destination d’un holocauste est invalide ; si on l’a abattu sous la destination de [viande] profane, il est valide ? Il en ressort que ce qui est de son espèce le détruit, et que ce qui n’est pas de son espèce ne le détruit pas.
תו רמי מילתא אחריתי מי אמר רב יהודה אמר רב חטאת ששחטה לשם עולה פסולה שחטה לשם חולין כשירה אלמא דמינה מחריב בה דלאו מינה לא מחריב בה
Or on lui oppose : « Tout acte de divorce qui a été écrit non au nom de la femme est invalide », et même [écrit] au nom d’une non-Juive, il est invalide.
ורמינהי כל הגט שנכתב שלא לשם אשה פסול ואפי' לשם גויה נמי פסול
Et il a concilié : pour l’acte de divorce, retire-en la non-Juive : c’est comme sans précision, et sans précision il est invalide ; pour les saintetés, retire-en le profane : c’est comme sans précision, et sans précision ils sont valides.
ושני גט דל גויה מיניה הוה ליה סתמא וסתמא פסול קדשים דל חולין מינייהו הוה ליה סתמא וסתמא כשירים
Et il a opposé une autre chose : Rav Yehouda a-t-il dit au nom de Rav : un sacrifice expiatoire qu’on a abattu sous la destination d’un holocauste est invalide ; sous la destination de profane, il est valide ? Il en ressort que ce qui est de son espèce le détruit, et que ce qui n’est pas de son espèce ne le détruit pas.
ורמא מילתא אחריתי מי אמר רב יהודה אמר רב חטאת ששחטה לשם עולה פסולה שחטה לשם חולין כשירה אלמא דמינה מחריב בה דלא מינה לא מחריב בה
Or il a été enseigné : « son intérieur » (Lv 11, 33) — et non l’intérieur de son intérieur ; et même un ustensile [qu’on purifie par] rinçage protège [ce qui est en lui].
והתניא (ויקרא יא, לג) תוכו ולא תוך תוכו ואפי' כלי שטף מציל
Et il a concilié : on a fait le profane, à l’égard des saintetés, comme une cloison à l’égard d’un four : de même qu’une cloison dans un four ne sert à rien, de même le profane à l’égard des saintetés ne sert à rien.
ושני עשו חולין אצל קדשים כמחיצה אצל תנור מה מחיצה אצל תנור לא מהניא לה כלל אף חולין אצל קדשים לא מהניא ליה כלל
« Une ruche fêlée et colmatée avec de la paille, suspendue dans l’espace du four : s’il y a un reptile à l’intérieur [de la ruche], le four est impur ; s’il y a un reptile dans le four, les aliments qui sont dans [la ruche] sont impurs ; et Rabbi Eliézer les déclare purs. »
כוורת שהיא פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר התנור שרץ בתוכה התנור טמא שרץ בתנור אוכלין שבתוכה טמאין ורבי אליעזר מטהר
Rabbi Eliézer a dit : c’est un raisonnement a fortiori : si [la ruche] protège dans le cas du mort, qui est grave, ne protégerait-elle pas dans le cas du récipient d’argile, qui est léger ?
אמר רבי אליעזר קל וחומר אם הציל במת החמור לא תציל בכלי חרס הקל
Original : Zevachim 3a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.