on ne saurait pas de quoi il a écrit ; le Miséricordieux a donc écrit « telle est la loi ». Et si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « telle est la loi », j’aurais dit qu’ils soient invalides ; le Miséricordieux a donc écrit « ce qui sort de tes lèvres ».
לא ידע במאי כתב רחמנא זאת התורה ואי כתב רחמנא זאת התורה הוה אמינא ליפסלו כתב רחמנא מוצא שפתיך
Rech Lakich se jeta sur sa face dans la maison d’étude et objecta : s’ils sont valides, qu’ils soient agréés ; et s’ils ne sont pas agréés, pourquoi viennent-ils ?
רמי ריש לקיש על מעוהי בי מדרשא ומקשי אם כשרים הם ירצו ואם אין מרצין למה באין
Rabbi Eliézer lui dit : nous trouvons [des sacrifices] qui viennent après la mort, qui sont valides et ne sont pas agréés, car nous avons appris : « La femme qui a apporté son sacrifice expiatoire et est morte, les héritiers apporteront son holocauste ; [si elle a apporté] son holocauste et est morte, les héritiers n’apporteront pas son sacrifice expiatoire. »
אמר לו ר' אליעזר מצינו בבאין לאחר מיתה שהן כשרין ואין מרצין דתנן האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשין עולתה עולתה ומתה לא יביאו יורשין חטאתה
Il lui dit : je te le concède pour l’holocauste, qui vient après la mort ; le sacrifice de culpabilité, qui ne vient pas après la mort, d’où le tirons-nous ?
א"ל מודינא לך בעולה דאתיא לאחר מיתה אשם דלא אתי לאחר מיתה מנלן
C’est plutôt que Rech Lakich a dit : j’ouvrirai moi-même une ouverture pour moi : « Ce qui sort de tes lèvres, etc. » Cette offrande volontaire, est-ce un vœu ? etc., comme ci-dessus.
אלא אמר ריש לקיש אפתח אנא פתחא לנפשאי (דברים כג, כד) מוצא שפתיך וגו' האי נדבה נדר הוא כו' כדלעיל
Rabbi Zeïra et Rabbi Yits’hak bar Abba étaient assis, et Abayé était assis auprès d’eux, et ils disaient : Rech Lakich avait la difficulté du sacrifice de culpabilité, qui ne vient pas après la mort, et l’argument lui a fourni « ce qui sort de tes lèvres » ? Dis plutôt : ce qui vient en vœu ou en offrande volontaire, qu’on l’apporte et qu’il ne soit pas agréé ; le sacrifice de culpabilité, qu’on ne l’apporte pas du tout !
יתיב רבי זירא ורבי יצחק בר אבא ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי קשיא ליה לריש לקיש אשם דלא אתי לאחר מיתה ונסיב לה תלמודא מוצא שפתיך אימא הבא בנדר ובנדבה לייתי ולא לירצי אשם לא לייתי כלל
Abayé leur dit : Rech Lakich a ouvert à partir d’ici : « Il l’abattra comme sacrifice expiatoire » (Lv 4, 33) : « l’ » — lui, sous sa destination, il est valide ; sous une autre destination, invalide. Donc les autres saintetés, sous une autre destination, sont valides. Pourrait-on penser qu’ils soient agréés ? Le verset dit : « ce qui sort de tes lèvres ».
אמר להו אביי ריש לקיש מהכא פתח (ויקרא ד, לג) ושחט אותה לחטאת אותה לשמה כשרה שלא לשמה פסולה הא שאר קדשים שלא לשמן כשירין יכול ירצו ת"ל מוצא שפתיך
Mais dis : ce qui vient en vœu ou en offrande volontaire, qu’on l’apporte et qu’il ne soit pas agréé ; le sacrifice de culpabilité, quant à être agréé, qu’il soit aussi agréé !
ואימא הבא בנדר ונדבה לייתי ולא לירצי אשם (נמי) ארצויי נמי לירצי
Abayé a dit : que le sacrifice de culpabilité soit agréé, tu ne peux pas le dire, en raison d’un a fortiori tiré de l’holocauste : si l’holocauste, qui n’expie pas, n’est pas agréé, le sacrifice de culpabilité, qui expie, n’est-il pas logique qu’il ne soit pas agréé ?
אמר אביי אשם דמירצי לא מצית אמרת קל וחומר מעולה ומה עולה שאינה מכפרת אינה מרצה אשם שמכפר אינו דין שאינו מרצה
Que l’holocauste le prouve. Et le raisonnement revient : le trait de l’un n’est pas comme le trait de l’autre, ni le trait de l’autre comme le trait du premier ; le côté commun entre eux, c’est qu’ils sont des saintetés et que, si on les a abattus sous une autre destination, ils sont valides et ne sont pas agréés ; moi aussi, j’amènerai le sacrifice de culpabilité, qui est une sainteté : si on l’a abattu sous une autre destination, il est valide et n’est pas agréé.
עולה תוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שהן קדשים ושחטן שלא לשמן כשירין ואין מרצין אף אני אביא אשם שהוא קודש ושחטו שלא לשמו כשר ואינו מרצה
Original : Zevachim 5a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.