Et bien que deux [de ces objections] ne soient pas rigoureuses, deux du moins le sont.
ואע"ג דתרתי לאו דוקא תרתי מיהא דוקא
Zeva’him 4b זבחים
Structure du débat :Question 7
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
En quoi le changement de propriétaire est-il différent, pour que son invalidation ne soit pas dans [le sacrifice] lui-même ? [Parce que c’est] une simple pensée ? Le changement de sainteté aussi est une simple pensée ! Mais puisqu’il l’a pensé, cela invalide ; ici aussi, puisqu’il l’a pensé, cela invalide.
מאי שנא שינוי בעלים דלא הוי פסולו בגופו מחשבה בעלמא שינוי קודש נמי מחשבה בעלמא הוא אלא כיון דאחשבה פסלה ה"נ כיון דאחשבה פסלה
Et selon Rav Pin’has, fils de Rav Mari, qui dit que le changement de propriétaire s’applique après la mort, il reste au moins deux [points] pour objecter.
ולרב פנחס בריה דרב מרי דאמר יש שינוי בעלים לאחר מיתה תרתי מיהא איכא למיפרך
C’est plutôt que Rav Achi a dit : le verset dit : « Et il lui sera agréé pour faire expiation pour lui » (Lv 1, 4) — et non pour son prochain.
אלא אמר רב אשי אמר קרא (ויקרא א, ד) ונרצה לו לכפר עליו ולא על חבירו
Mais est-ce pour cela qu’il vient ? Il est nécessaire pour ce qui a été enseigné : « “Et il lui sera agréé pour faire expiation pour lui” : Rabbi Chimon dit : ce qui est à sa charge, il est responsable de son remplacement ; ce qui n’est pas à sa charge, il n’est pas responsable de son remplacement. »
והאי להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא ונרצה לו לכפר עליו רבי שמעון אומר את שעליו חייב באחריותו ואת שאינו עליו אינו חייב באחריותו
Et Rav Yits’hak bar Avdimi a dit : quelle en est la raison ? Puisqu’il a dit « à ma charge », c’est comme s’il le portait sur son épaule.
ואמר רב יצחק בר אבדימי מאי טעמא כיון דאמר עלי כמאן דטעון ליה אכתפיה דמי
Rav Achi le tire de « et il lui sera agréé pour faire expiation ».
רב אשי מונרצה לו לכפר קאמר:
Nous avons trouvé l’abattage et l’aspersion ; la réception, d’où la tirons-nous ?
אשכחן זביחה וזריקה קבלה מנלן
Et si tu dis : apprenons-la de l’abattage et de l’aspersion — qu’en est-il de l’abattage et de l’aspersion, qui sont des services pour lesquels on est passible [s’ils sont accomplis] à l’extérieur ?
וכי תימא לילף מזביחה וזריקה מה לזביחה וזריקה שכן עבודה שחייבין עליה בחוץ
C’est plutôt que Rav Achi a dit : cela vient du bélier du naziréen, car il est écrit : « Et le bélier, il le fera [en] sacrifice de paix » (Nb 6, 17) : que son accomplissement soit sous la destination de sacrifice de paix. Si cela ne concerne pas le changement de sainteté, qu’il tire d’ailleurs, applique-le au changement de propriétaire.
אלא אמר רב אשי אתיא מאיל נזיר דכתיב (במדבר ו, יז) ואת האיל יעשה זבח שלמים שתהא עשייתו לשם שלמים ואם אינו ענין לשינוי קודש דנפקא ליה מהתם תנהו ענין לשינוי בעלים
Rav A’ha bar Abba dit à Rava : dis plutôt : « il fera » est une généralité, « sacrifice » (zeva’h) une particularité ; généralité et particularité : la généralité ne comprend que ce qui est dans la particularité — l’abattage, oui ; autre chose, non.
אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא
S’il était écrit « il fera chelamim zeva’h », ce serait comme tu dis ; maintenant qu’il est écrit « il fera zeva’h chelamim », c’est une généralité incomplète, et toute généralité incomplète, on ne l’interprète pas selon [la règle de] généralité et particularité.
אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט
Ravina a dit : en vérité, on l’interprète [ainsi], et « pour l’Éternel » généralise de nouveau.
רבינא אמר לעולם דנין ולה חזר וכלל
Rav A’ha de Difti dit à Ravina : mais la première généralité ne ressemble pas à la dernière ! La première généralité inclut les actes [d’accomplissement] et rien de plus ; la dernière généralité inclut tout ce qui est « pour l’Éternel », même le versement des restes [du sang] et la combustion des parties à brûler ! — L’école de Rabbi Yichmaël interprète de cette façon les généralités et les particularités.
אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא בתרא כל לה' ואפילו שפיכת שיריים והקטרת אימורין הא תנא דבי רבי ישמעאל בכללי ופרטי דריש כי האי גוונא
Généralité, particularité et généralité : tu ne juges que selon ce qui ressemble à la particularité. De même que la particularité explicite est un service, pour lequel il faut [agir] sous leur destination, de même tout service, il faut [l’accomplir] sous leur destination.
כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש עבודה ובעינן לשמן אף כל עבודה ובעינן לשמן
Ou bien : de même que la particularité explicite est un service pour lequel on est passible à l’extérieur, de même tout service pour lequel on est passible à l’extérieur : l’abattage et l’aspersion, oui ; la réception et le transport, non.
אי מה הפרט מפורש עבודה וחייבין עליה בחוץ אף כל עבודה וחייבין עליה בחוץ שחיטה וזריקה אין קבלה והולכה לא
Ou encore : de même que la particularité explicite est une chose qui requiert le nord et qui s’applique aux sacrifices expiatoires intérieurs, de même tout ce qui requiert le nord et s’applique aux sacrifices expiatoires intérieurs : l’abattage et la réception, oui ; l’aspersion, non.
אי נמי מה הפרט מפורש דבר הטעון צפון וישנו בחטאות הפנימיות אף כל הטעון צפון וישנו בחטאות הפנימיות שחיטה וקבלה אין זריקה לא
On peut dire ainsi et on peut dire ainsi ; ils s’équivalent, et que les deux viennent [s’inclure]. Autre version : et pour chacun, la question reste en suspens.
איכא למימר הכי ואיכא למימר הכי שקולין הן ויבאו שניהן לישנא אחרינא וחדא חדא תיקו במילתא
Si tu veux, dis : l’aspersion se tire de [l’argument de] Rav Achi.
איבעית אימא זריקה מדרב אשי נפקא
Nous avons trouvé le bélier du naziréen ; les autres sacrifices de paix, d’où les tirons-nous ?
אשכחן איל נזיר שאר שלמים מנלן
Et si tu dis : apprenons-les du bélier du naziréen — qu’en est-il du bélier du naziréen, avec lequel il y a d’autres sangs ?
וכי תימא נילף מאיל נזיר מה לאיל נזיר שכן יש עמהן דמים אחרים
S’il en était ainsi, qu’il écrive « chalmé » ; pourquoi « chelamim » ? Pour inclure tous les sacrifices de paix.
א"כ נכתוב שלמי מאי שלמים לרבות כל שלמים
Nous avons trouvé les sacrifices de paix ; tous les autres sacrifices, d’où les tirons-nous ?
אשכחן שלמים שאר כל קדשים מנלן
Et si tu dis : apprenons-les des sacrifices de paix — qu’en est-il des sacrifices de paix, qui requièrent l’imposition des mains, des libations et le balancement de la poitrine et de la cuisse ?
וכי תימא נילף משלמים מה לשלמים שכן טעונין סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק
C’est plutôt que le verset dit : « Telle est la loi de l’holocauste, de l’offrande de farine, du sacrifice expiatoire, du sacrifice de culpabilité, des [sacrifices d’]investiture et du sacrifice de paix » (Lv 7, 37) : le verset les a comparés au sacrifice de paix. De même que pour le sacrifice de paix, qu’il s’agisse du changement de sainteté ou du changement de propriétaire, il faut [agir] sous sa destination, de même pour tous, qu’il s’agisse du changement de sainteté ou du changement de propriétaire, il faut [agir] sous leur destination.
אלא אמר קרא (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים היקישן הכתוב לשלמים מה שלמים בין שינוי קודש בין שינוי בעלים בעינן לשמה אף כל בין שינוי קודש בין שינוי בעלים בעינן לשמה
Dis alors que là où on les a abattus sous une autre destination, ils soient invalides !
אימא היכא דשחיט להו שלא לשמה ליפסלו
Le verset dit : « Ce qui sort de tes lèvres, tu le garderas et tu l’accompliras, comme tu as fait vœu, etc. » (Dt 23, 24). Cette « offrande volontaire », est-ce un vœu ? Mais si tu as agi selon ce que tu as voué, ce sera un vœu ; sinon, ce sera une offrande volontaire.
אמר קרא (דברים כג, כד) מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת וגו' האי נדבה נדר הוא [אלא] אם כמה שנדרת עשית יהא נדר ואם לאו יהא נדבה
Et « ce qui sort de tes lèvres » est nécessaire, et « telle est la loi » est nécessaire. Car si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « ce qui sort »,
ואיצטריך מוצא שפתיך ואיצטריך זאת התורה דאי כתב רחמנא מוצא (הוה אמינא)
Original : Zevachim 4b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.