Celui-ci aussi, déduis-le de « la graisse d’une charogne » (Lv 7, 24) :
האי נמי תיפוק לי (ויקרא ז, כד) מוחלב נבלה
Zeva’him 70a זבחים
Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
ce dont l’interdit relève de « tu ne mangeras pas la graisse d’une charogne » ; cela exclut celui-ci, dont l’interdit ne relève pas de « tu ne mangeras pas [la graisse d’une charogne] », mais [de l’interdit] de l’impur.
מי שאיסורו משום בל תאכל חלב נבלה יצאתה זו שאין איסורה משום בל תאכל [חלב נבלה] אלא משום טמא
C’est plutôt que ce « déchiré » sert à inclure l’animal sauvage. Il te serait venu à l’esprit de dire : ce dont la graisse est interdite et la chair permise ; cela exclut celui-ci, dont la graisse et la chair sont permises. Il nous apprend [que non].
אלא האי טריפה מיבעי לאיתויי חיה סלקא דעתך אמינא מי שחלבה אסור ובשרה מותר יצאת זו שחלבה ובשרה מותר קמ"ל
Il lui dit : En quoi l’[animal] impur diffère-t-il ? En ce que sa graisse ne se distingue pas de sa chair ; l’animal sauvage non plus, sa graisse ne se distingue pas de sa chair ! Et en outre, il est écrit : « mais vous ne la mangerez pas » (Lv 7, 24).
א"ל מאי שנא טמאה דאין חלבה חלוק מבשרה חיה נמי אין חלבה חלוק מבשרה ועוד הכתיב (ויקרא ז, כד) ואכל לא תאכלוהו
Abayé a donc dit : « Déchiré » est nécessaire pour lui-même, afin que tu ne dises pas : puisque l’[animal] impur est interdit de son vivant et que l’animal déchiré est interdit de son vivant, de même que la graisse de l’[animal] impur est impure, la graisse de l’animal déchiré est impure.
אלא אמר אביי טריפה לגופיה איצטריך שלא תאמר הואיל וטמאה אסורה מחיים וטריפה אסורה מחיים מה טמאה חלבה טמא אף טריפה חלבה טמא
S’il en est ainsi, celui-ci aussi est nécessaire, afin que tu ne dises pas : puisque l’oiseau impur est interdit à la consommation et que l’animal déchiré est interdit à la consommation, de même que l’oiseau impur ne rend pas impur, l’animal déchiré ne rend pas impur !
אי הכי האי נמי מיבעי שלא תאמר הואיל ועוף טמא אסור באכילה וטריפה אסורה באכילה מה עוף טמא אינו מטמא אף טריפה אינה מטמאה
Et en outre, peut-on apprendre l’animal déchiré de l’impur ? L’impur n’a jamais eu de moment d’aptitude, l’animal déchiré a eu un moment d’aptitude. Et si tu dis : un animal déchiré dès le ventre [de sa mère], que peut-on dire ? Dans son espèce du moins, il y en a.
ועוד מי איכא למילף טרפה מטמאה טמאה לא היתה לה שעת הכושר טריפה היתה לה שעת הכושר וכי תימא טריפה מבטן מאי איכא למימר במינה מיהא איכא
Rava a donc dit : La Torah a dit : que vienne l’interdit de charogne et qu’il s’applique sur l’interdit de graisse ; que vienne l’interdit de déchiré et qu’il s’applique sur l’interdit de graisse.
אלא אמר רבא התורה אמרה יבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב יבא איסור טריפה ויחול על איסור חלב
Et les deux sont nécessaires : s’il nous avait appris la charogne, [on aurait dit que c’est] parce qu’elle rend impur, mais pour l’animal déchiré, dis que non ; et s’il nous avait appris l’animal déchiré, [on aurait dit que c’est] parce que son interdit [existe] de son vivant, mais pour la charogne, dis que non. Les deux sont nécessaires.
וצריכי דאי אשמעינן נבילה משום דמטמיא אבל טריפה אימא לא ואי אשמעינן טריפה משום דאיסורה מחיים אבל נבילה אימא לא צריכא
Et Rabbi Meïr, que fait-il de ce « déchiré » ? Il lui sert à exclure l’abattage fait à l’intérieur.
ור"מ האי טריפה מאי עביד ליה מיבעי ליה למעוטי שחיטה שהיא לפנים
Et Rabbi Yehouda ? Un autre « déchiré » est écrit.
ורבי יהודה טריפה אחרינא כתיב
Et Rabbi Meïr ? L’un pour exclure l’abattage fait à l’intérieur, et l’autre pour exclure l’oiseau impur.
ורבי מאיר חד למעוטי שחיטה שהיא לפנים וחד למעוטי עוף טמא
Et Rabbi Yehouda le tire de « charogne ».
ורבי יהודה מנבלה נפקא ליה
Et Rabbi Meïr, que fait-il de ce « charogne » ? [Il lui sert pour] la mesure de consommation : un kazayit.
ורבי מאיר האי נבלה מאי עביד לה לשיעור אכילה בכזית
Déduis-le donc du premier verset, puisque le Miséricordieux l’a exprimé en termes de consommation !
ותיפוק לי מקרא קמא מדאפקיה רחמנא בלשון אכילה
L’un pour la mesure de consommation d’un kazayit, et l’autre pour la mesure de consommation dans le temps de manger un demi-pain.
חד לשיעור אכילה בכזית וחד לשיעור אכילה בכדי אכילת פרס
Il te serait venu à l’esprit de dire : puisque c’est une nouveauté, qu’il rende aussi impur [s’il est mangé] en plus que le temps de manger un demi-pain. Il nous apprend [que non].
ס"ד אמינא הואיל וחידוש הוא יותר מכדי אכילת פרס נמי ליטמא קמ"ל
Les Sages ont enseigné : « La graisse d’une charogne et la graisse d’un [animal] déchiré » (Lv 7, 24) – le verset parle de la graisse d’un quadrupède pur.
תנו רבנן (ויקרא ז, כד) "וחלב נבלה וחלב טרפה" -- בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר
Tu dis que le verset parle de la graisse d’un quadrupède pur ; ou ne parle-t-il que de la graisse d’un quadrupède impur ?
אתה אומר בחלב בהמה טהורה הכתוב מדבר או אינו אלא בחלב בהמה טמאה
Tu dois dire : il l’a déclarée pure par rapport à [l’animal] abattu, et il l’a déclarée pure par rapport à la graisse. De même que lorsqu’il l’a déclarée pure par rapport à l’animal abattu, c’est pour [l’animal] pur et non pour l’impur, de même lorsqu’il l’a déclarée pure par rapport à la graisse, c’est pour le pur et non pour l’impur.
אמרת טיהר מכלל שחוטה וטיהר מכלל חלב. מה כשטיהר מכלל שחוטה בטהורה ולא בטמאה אף כשטיהר מכלל חלב בטהורה ולא בטמאה
Ou bien prends ce chemin-ci : il l’a déclarée pure par rapport à la charogne, et il l’a déclarée pure par rapport à la graisse. De même que lorsqu’il l’a déclarée pure par rapport à la charogne, c’est pour l’impur et non pour le pur, de même lorsqu’il l’a déclarée pure par rapport à la graisse, c’est pour l’impur et non pour le pur.
או כלך לדרך זו טיהר מכלל נבילה וטיהר מכלל חלב. מה כשטיהר מכלל נבילה בטמאה ולא בטהורה, אף כשטיהר מכלל חלב בטמאה ולא בטהורה
Tu dois dire :
אמרת
Original : Zevachim 70a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.