Rabbi Yehouda dit : Il rend impur.
רבי יהודה אומר מטמא
Zeva’him 69b זבחים
Structure du débat :Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Meïr a dit : C’est un raisonnement a fortiori : si la charogne d’un quadrupède, qui rend impur par contact et par port, son abattage purifie son [animal] déchiré de son impureté, la charogne d’oiseau, qui ne rend pas impur par contact ni par port, n’est-il pas logique que son abattage purifie son [oiseau] déchiré de son impureté ?
א"ר מאיר ק"ו אם נבלת בהמה שמטמאה במגע ובמשא שחיטתה מטהרת טריפתה מטומאתה נבלת העוף שאינו מטמא במגע ובמשא אינו דין שתהא שחיטתו מטהרת טריפתו מטומאתו
Ce que nous trouvons pour son abattage, qui le rend apte à la consommation et purifie l’[oiseau] déchiré de son impureté, de même son melika, qui le rend apte à la consommation, purifiera l’[oiseau] déchiré de son impureté.
מה מצינו בשחיטתו שהיא מכשרתה לאכילה ומטהרת טריפתו מטומאתו אף מליקתו שהיא מכשרתו באכילה תטהר טריפתו מידי טומאתו
Rabbi Yossé dit : Il suffit qu’il soit comme la charogne d’un quadrupède : son abattage la purifie, mais non son melika.
רבי יוסי אומר דיה כנבלת בהמה שחיטתה מטהרתה ולא מליקתה:
GUEMARA: Et Rabbi Meïr n’applique-t-il pas [le principe] « il suffit » ? Or « il suffit » vient de la Torah !
גמ׳ ור"מ לא דריש דיו והא דיו דאורייתא הוא
Car il a été enseigné : Comment [procède] le raisonnement a fortiori ? « L’Éternel dit à Moïse : Si son père lui avait craché au visage, etc. » (Nb 12, 14) : a fortiori pour la Présence divine, ce serait quatorze jours ! Mais il suffit que ce qui découle du raisonnement soit comme ce dont il découle.
דתניא מדין קל וחומר כיצד (במדבר יב, יד) ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה וגו' ק"ו לשכינה ארבעה עשר יום אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון
א"ר יוסי ברבי אבין ר"מ קרא אשכח וקדרש
« Voici la loi du quadrupède et de l’oiseau » (Lv 11, 46). En quelle loi le quadrupède est-il donc égal à l’oiseau et l’oiseau au quadrupède ? Le quadrupède rend impur par contact et par port, l’oiseau ne rend pas impur par contact ni par port ; l’oiseau rend impurs les vêtements par le gosier, le quadrupède ne rend pas impurs les vêtements par le gosier.
(ויקרא יא, מו) זאת תורת הבהמה והעוף וכי באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה בהמה מטמאה במגע ובמשא עוף אינו מטמא במגע ובמשא עוף מטמא בגדים אבית הבליעה בהמה אינה מטמאה בגדים אבית הבליעה
C’est plutôt pour te dire : de même que pour le quadrupède, ce qui le rend apte à la consommation purifie l’[animal] déchiré de son impureté, de même pour l’oiseau, ce qui le rend apte à la consommation purifie l’[oiseau] déchiré de son impureté.
אלא לומר לך מה בהמה דבר שמכשירה לאכילה מטהר טריפתה מטומאתה אף עוף דבר שמכשיר באכילה מטהר טריפתו מטומאתו
Et Rabbi Yehouda, quelle est sa raison ? Il a trouvé un verset et l’a interprété : « charogne », « déchiré ». Rabbi Yehouda a dit : Pourquoi « déchiré » est-il dit ? Si l’animal déchiré peut vivre, voilà que la charogne est [déjà] mentionnée ; si l’animal déchiré ne peut pas vivre, il est inclus dans la charogne. C’est donc pour inclure un animal déchiré qu’on a abattu : il rend impur.
ור' יהודה מ"ט קרא אשכח וקדרש נבלה טריפה אמר רבי יהודה טריפה למה נאמרה אם טריפה חיה הרי נבילה אמורה אם טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה אלא להביא טריפה ששחטה שמטמאה
Rav Chizvi lui dit : Mais alors, puisqu’il est écrit : « La graisse d’une charogne et la graisse d’un [animal] déchiré » (Lv 7, 24),
אמר ליה רב שיזבי אלא מעתה דכתיב (ויקרא ז, כד) וחלב נבלה וחלב טרפה
là aussi disons : si l’animal déchiré peut vivre, voilà que la charogne est mentionnée ; s’il ne peut pas vivre, il est inclus dans la charogne ; c’est donc pour inclure un animal déchiré qu’on a abattu, dont la graisse est pure – ce qui implique que lui-même rend impur !
התם נמי נימא אם טריפה חיה הרי נבילה אמורה אם טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה אלא להביא טריפה ששחטה שחלבה טהור מכלל דהיא מטמאה
Or Rav Yehouda n’a-t-il pas dit au nom de Rav – et certains disent qu’on l’a enseigné dans une baraïta : « Et si meurt [l’un] des quadrupèdes » (Lv 11, 39) : une partie des quadrupèdes rend impur, une partie des quadrupèdes ne rend pas impur. Et laquelle ? C’est l’animal déchiré qu’on a abattu.
והאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא (ויקרא יא, לט) וכי ימות מן הבהמה מקצת בהמה מטמאה מקצת בהמה אינה מטמאה ואיזו זו זו טריפה ששחטה
C’est plutôt que « déchiré » lui sert à exclure l’[animal] impur : ce dont l’espèce comporte [la catégorie de] déchiré ; cela exclut celui-ci, dont l’espèce ne comporte pas [la catégorie de] déchiré.
אלא טריפה מיבעי ליה למעוטי טמאה מי שיש במינה טריפה יצתה זו שאין במינה טריפה
Ici aussi, [c’est] pour exclure l’oiseau impur, dont l’espèce ne comporte pas [la catégorie de] déchiré.
הכא נמי למעוטי עוף טמא שאין במינו טריפה
L’oiseau impur, selon Rabbi Yehouda, il le tire de « charogne ».
עוף טמא לר' יהודה מנבילה נפקא ליה
Car il a été enseigné : Rabbi Yehouda dit : On pourrait penser que la charogne d’un oiseau impur rend impurs les vêtements par le gosier ; c’est pourquoi le verset dit : « Il ne mangera pas de charogne ni de [bête] déchirée » (Lv 22, 8) : ce dont l’interdit relève de « tu ne mangeras pas de charogne » ; cela exclut celui-ci, dont l’interdit ne relève pas de « tu ne mangeras pas de charogne », mais de « tu ne mangeras pas d’impur ».
דתניא רבי יהודה אומר יכול תהא נבלת עוף טמא מטמאה בגדים אבית הבליעה ת"ל (ויקרא כב, ח) נבלה וטרפה לא יאכל מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל נבילה אלא משום בל תאכל טמא
Original : Zevachim 69b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.