la corne, le doigt, le bord et les feux.
וקרן ואצבע וחודה ואישים
Zeva’him 92b זבחים
Structure du débat :Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Au contraire, c’est le ’hatat d’oiseau qu’il fallait inclure, car il est à l’extérieur comme lui et se mange comme lui ! — Ceux-là sont plus nombreux.
אדרבה חטאת העוף הוה ליה לרבויי שכן חוץ כמותה ואכילה כמותה הנך נפישין
Rav Yossef dit : Le verset dit : « il le mangera » (Lv 6, 19) : celui-ci et non un autre ; l’Écriture a restreint [la règle] à ceux qui sont mangés.
רב יוסף אמר אמר קרא (ויקרא ו, יט) יאכלנה לזו ולא לאחרת בנאכלות מיעט הכתוב
Mais alors, pourquoi ai-je besoin de « voici » ? — Sans « voici », j’aurais dit que « il le mangera » est la manière [habituelle] du verset ; il nous enseigne [qu’il n’en est rien].
ואלא זאת ל"ל אי לאו זאת הוי אמינא יאכלנה אורחיה דקרא קמ"ל
Rabba dit : Le verset dit : « [le vêtement] sur lequel il aura giclé » (Lv 6, 20) : l’Écriture parle des [sangs] d’aspersion.
רבה אמר אמר קרא (ויקרא ו, כ) אשר יזה בהזאות הכתוב מדבר
Mais n’a-t-il pas été enseigné : « bien que l’Écriture ne parle que de ceux qui sont mangés » ? — [C’est] au sujet de l’écurage et du rinçage ; mais au sujet du lavage, « sur lequel il aura giclé » est écrit.
והתניא אע"פ שאין הכתוב מדבר אלא בנאכלות לענין מריקה ושטיפה אבל לענין כיבוס אשר יזה כתיב
S’il en est ainsi, [au lieu de] « aussi bien ceux qui sont mangés que ceux de l’intérieur », il aurait fallu [dire] « aussi bien ceux de l’intérieur que ceux qui sont mangés » ! — Enseigne : « aussi bien ceux de l’intérieur que ceux qui sont mangés ».
אי הכי אחד הנאכלות ואחד הפנימיות אחד הפנימיות ואחד הנאכלות מיבעי ליה תני אחד הפנימיות ואחד הנאכלות
S’il en est ainsi, le ’hatat d’oiseau aussi ! — Le Miséricordieux l’a exclu par « voici ». — S’il en est ainsi, celui de l’extérieur non plus ! — Le Miséricordieux l’a inclus par « la loi ».
אי הכי חטאת העוף נמי מיעט רחמנא זאת אי הכי חיצונה נמי לא ריבה רחמנא תורת
Et qu’as-tu vu ? — Il est logique que ce soit le ’hatat de bétail qu’il fallait inclure, car il est du bétail, [avec] l’égorgement au nord, le recueil dans un ustensile, la corne, le doigt, le bord et les feux.
ומה ראית מסתברא חטאת בהמה הוה ליה לרבויי שכן בהמה שחיטת צפון וקבלת כלי וקרן ואצבע וחודה ואישים
Au contraire, c’est le ’hatat d’oiseau qu’il fallait inclure, car il a l’aspersion comme lui ! — Ceux-là sont plus nombreux.
אדרבה חטאת העוף הו"ל לרבויי שכן הזאה כמותה הנך נפישין
Rabbi Avin demanda : Un ’hatat d’oiseau dont on a fait entrer le sang à l’intérieur dans son cou, qu’en est-il ? Son cou est-il considéré comme un ustensile de service, et il est disqualifié ?
בעי רבי אבין חטאת העוף שהכניס דמה בצוארה בפנים מהו צוארה ככלי שרת דמי ומיפסיל
Ou peut-être est-il comme le cou d’un animal ? Le Miséricordieux a dit « de son sang », et non de sa chair. Viens entendre : S’il s’est débattu, est entré à l’intérieur et est ressorti, il est valable. Par conséquent, si on l’a fait entrer, il est disqualifié !
או דלמא כצואר בהמה מדמה אמר רחמנא ולא בשרה ת"ש פירכסה ונכנסה לפנים וחזרה כשירה הא הכניסה פסולה
Et selon ton raisonnement, à propos des sacrifices de sainteté majeure, où il est enseigné : « S’il s’est débattu, est sorti au sud et est revenu, il est valable », par conséquent, si on l’a fait sortir, il est disqualifié ?
וליטעמיך גבי קדשי קדשים דקתני פירכסה ויצאה לדרום וחזרה כשרה הא הוציאה פסולה
Mais il fallait [enseigner] ce cas-là, où il est sorti à l’extérieur ; ici aussi, il fallait [enseigner] qu’il est sorti à l’extérieur.
אלא האי יצתה לחוץ איצטריכא ליה ה"נ יצתה לחוץ איצטריכא ליה
Rabbi Avin demanda : [Si le sang] s’est répandu sur le pavement et qu’on l’a recueilli, qu’en est-il ?
בעי רבי אבין נשפך על הרצפה ואספה מהו
Est-ce que le Miséricordieux n’a simplement pas exigé pour lui d’ustensile de service, et c’est pourquoi on le recueille et il est valable ? Ou peut-être le Miséricordieux a-t-il disqualifié pour lui l’ustensile de service, et c’est pourquoi on le recueille et il est disqualifié ?
אצרוכיה הוא דלא אצרכיה רחמנא כלי שרת והלכך אוספו וכשר או דלמא מיפסל פסל ביה רחמנא כלי שרת והלכך אוספו ופסול
Rava dit : Viens entendre : Pourrait-on [penser] que le sang du ’hatat d’oiseau requiert un lavage ? L’Écriture dit : « voici ». Or, si tu pensais que le Miséricordieux disqualifie [l’ustensile] pour lui, je le déduirais de ce qu’il a été disqualifié dans l’espace de l’ustensile !
אמר רבא ת"ש יכול יהא דם חטאת העוף טעון כיבוס תלמוד לומר זאת ואי ס"ד מיפסל פסיל ביה רחמנא תיפוק לי דהא אפסיל לה באויר כלי
אמר רב הונא בריה דרב יהושע במדביק כלי בצוארה
Lévi lui demanda : [Si le sang] a giclé d’un vêtement sur un [autre] vêtement, qu’en est-il ? Avec le premier vêtement, a-t-il été écarté du lavage, ou peut-être non ?
בעא מיניה לוי ניתז מבגד לבגד מהו מבגד קמא אידחי ליה לכיבוס או דלמא לא
Il lui dit : Est-ce là une question ? Il requiert un lavage de toute façon : si on le recueille et qu’il est valable, il est donc valable ; et si on le recueille et qu’il est disqualifié, moi, je suis de l’avis de Rabbi Akiva, qui dit : s’il a eu un moment d’aptitude et a été disqualifié, son sang requiert un lavage.
א"ל זו שאלה טעון כיבוס ממה נפשך אי אוספו וכשר הא כשר ואי אוספו ופסול אנא כרבי עקיבא ס"ל דאמר היתה לו שעת הכושר ונפסלה דמה טעון כיבוס
Original : Zevachim 92b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.