Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Question 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Le verset dit : « Si c’est un champ qu’il a acquis, qui ne fait pas partie du champ de son patrimoine » (Lv 27, 22) : un champ qui n’est pas un champ patrimonial ; en est exclu celui-ci, qui est un champ patrimonial.
תלמוד לומר (ויקרא כז, כב) אם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה שאינה שדה אחוזה יצתה זו שהיא שדה אחוזה
Or, selon Rabbi Yehouda et Rabbi Chimon, même s’il l’a consacré et qu’ensuite le père est mort, c’est un champ patrimonial. Quelle en est la raison ? Si c’est à cause du verset, le verset vient pour [ce que dit]Rabbi Meïr !
אילו לרבי יהודה ולרבי שמעון אפי' הקדישה ואחר כך מת אב שדה אחוזה הויא מאי טעמא אי משום קרא קרא לכדרבי מאיר הוא דאתא
S’il en était ainsi, le Miséricordieux aurait écrit : « si c’est un champ qu’il a acquis, qui ne fait pas partie de son patrimoine ». Que signifie « du champ » ? Un champ qui n’est pas susceptible de devenir un champ patrimonial.
אם כן לכתוב רחמנא אם את שדה מקנתו אשר לא אחוזתו מאי משדה שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה:
Rav Papa dit : s’il a consacré des terrains rocailleux, il les rachète selon leur valeur. Quelle en est la raison ? Le Miséricordieux a dit « une surface ensemencée » (Lv 27, 16), et ceux-ci ne sont pas propres à l’ensemencement.
אמר רב פפא הקדיש טרשין פודן בשווין מאי טעמא בית זרע אמר רחמנא והני לאו בני זריעה נינהו
S’il a vendu des terrains rocailleux, ils peuvent être rachetés avant deux ans. Quelle en est la raison ? Le Miséricordieux a dit « selon le nombre des années de récolte » (Lv 25, 15), et ceux-ci ne sont pas propres aux récoltes. S’il ne les a pas rachetés, [le terrain] retourne aux propriétaires au Jubilé. Quelle en est la raison ? Le Miséricordieux a dit « et il retournera à son patrimoine » (Lv 25, 27), et ceci aussi est un patrimoine.
מכר טרשין נגאלין פחות משתי שנים מאי טעמא (ויקרא כה, טו) מספר שני תבואות אמר רחמנא והאי לאו בני תבואה נינהו לא גאלן חוזרת לבעלים ביובל מאי טעמא (ויקרא כה, כז) ושב לאחוזתו אמר רחמנא והאי נמי אחוזה היא
S’il a consacré des arbres, il les rachète selon leur valeur. Quelle en est la raison ? Le Miséricordieux a dit « une surface ensemencée » (Lv 27, 16), et non des arbres. S’il ne les a pas rachetés, ils ne sortent pas aux cohanim au Jubilé : le Miséricordieux a dit « et le champ sera » (Lv 27, 21), et non des arbres.
הקדיש אילנות פודה בשוויהן מאי טעמא {ויקרא כז } בית זרע אמר רחמנא ולא אילנות לא גאלן אין יוצאין לכהנים ביובל (ויקרא כז, כא) והיה השדה אמר רחמנא ולא אילנות
S’il a vendu des arbres, ils ne peuvent être rachetés avant deux ans. Quelle en est la raison ? Le Miséricordieux a dit « années de récolte », et ceux-ci sont propres aux récoltes. S’il ne les a pas rachetés, ils ne retournent pas aux propriétaires au Jubilé. Quelle en est la raison ? Le Miséricordieux a dit « et il retournera à son patrimoine », et non des arbres.
מכר אילנות אין נגאלין פחות משתי שנים מאי טעמא שני תבואות אמר רחמנא והני בני תבואות נינהו לא גאלן אין חוזרת לבעלים ביובל מאי טעמא ושב לאחוזתו אמר רחמנא ולא אילנות
Le maître a dit : s’il a consacré des arbres, il les rachète selon leur valeur. Pourquoi ? Qu’ils soient consacrés avec leur terre, et qu’on les rachète avec leur terre !
אמר מר הקדיש אילנות פודה בשווין אמאי וליקדשו אגב ארעייהו וליפרקוה אגב ארעייהו
Et si tu dis qu’il a consacré les arbres et n’a pas consacré la terre, les gens de Neharde’a n’ont-ils pas dit : celui qui vend un palmier à son prochain, celui-ci l’acquiert depuis le bas [du tronc] jusqu’à l’abîme ? N’a-t-il pas été dit à ce sujet : [il s’agit du cas] où il vient [à le revendiquer] en vertu d’une prétention ?
וכי תימא אילנות אקדיש ארעא לא אקדיש והאמרי נהרדעי מאן דמזבן ליה דקלא לחבריה קני ליה משיפולא ועד תהומא לאו מי איתמר עלה בבא מחמת טענה:
« Pour un champ acquis, on donne sa valeur. » Les Rabbanan ont enseigné : « selon l’estimation » (Lv 27, 23) : que vient-il enseigner ? Puisqu’il est dit « [une surface où l’on sème] un ’homer d’orge, pour cinquante sicles d’argent » (Lv 27, 16), je pourrais penser qu’il en est de même pour le champ acquis ; le verset dit : « l’estimation ».
שדה מקנה נותן שוויו: תנו רבנן {ויקרא כז } במכסת מה בא ללמוד לפי שנאמר (ויקרא כז, טז) זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף יכול אף שדה מקנה כן תלמוד לומר מכסת
Rabbi Eliézer dit : il est dit ici « et il comptera » (Lv 27, 23), et il est dit plus loin « et il comptera » (Lv 27, 18) : de même que là il s’agit d’une [somme] fixée, de même ici il s’agit d’une [somme] fixée.
רבי אליעזר אומר נאמר כאן {ויקרא כז } וחשב ונאמר להלן וחשב מה להלן דבר קצוב אף כאן דבר קצוב
Ils ont demandé : les Rabbanan admettent-ils l’analogie verbale et en tirent-ils le cinquième ? Ou peut-être n’admettent-ils pas l’analogie verbale, et n’admettent-ils pas le cinquième ?
Rava dit : il est raisonnable qu’ils n’admettent pas l’analogie verbale, du fait que le Miséricordieux a révélé le cinquième pour le champ patrimonial et pour celui qui consacre sa maison : ce sont deux versets qui viennent [enseigner] la même chose, et deux versets qui viennent [enseigner] la même chose n’enseignent pas [au-delà d’eux-mêmes].
אמר רבא מסתברא לית להו גזירה שוה מדגלי רחמנ' חומש גבי שדה אחוזה וגבי מקדיש ביתו הוו ליה שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין
Et selon celui qui dit qu’ils enseignent, du fait que le Miséricordieux a révélé le cinquième pour la dîme, pour l’animal pur et pour l’animal impur, cela fait beaucoup, et ils n’enseignent pas.
Il est enseigné conformément à Rava, mais non selon sa raison. Il est enseigné : « l’estimation de ton évaluation » (Lv 27, 23) : le verset l’a mis en parallèle avec les évaluations ; de même que pour les évaluations on n’ajoute pas de cinquième, de même pour le champ acquis on n’ajoute pas de cinquième.
תניא כוותיה דרבא ולא מטעמיה תניא {ויקרא כ״ז:כ״ג } במכסת הערכך הקישו הכתוב לערכין מה ערכין אין מוסיף חומש אף שדה מקנה אין מוסיף חומש:
MICHNA: Dans le bœuf averti qui a tué l’esclave, pour alléger et pour aggraver : comment ? Qu’il ait tué le plus beau des esclaves ou le plus laid des esclaves, [le propriétaire] donne trente sela. S’il a tué un homme libre, il donne sa valeur. S’il a blessé l’un ou l’autre, il paie le dommage entier.
מתני׳ בשור המועד שהמית את העבד להקל ולהחמיר כיצד אחד שהמית את הנאה שבעבדים ואת הכעור שבעבדים נותן שלשים סלע המית בן חורין נותן שוויו חבל בזה ובזה נותן נזק שלם:
GUEMARA: Pour le bœuf averti, oui ; pour le bœuf inoffensif, non. Dirons-nous que notre Michna n’est pas conforme à Rabbi Akiva ? Car nous avons appris : Rabbi Akiva dit : même le bœuf inoffensif qui a blessé un homme paie le dommage entier sur ce qui reste [de sa valeur].
גמ׳ במועד אין בתם לא לימא מתני' דלא כרבי עקיבא דתנן רבי עקיבא אומר אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם
Tu peux même dire que c’est Rabbi Akiva : il en va de même même pour le bœuf inoffensif ; mais comme il veut enseigner à la fin « s’il a tué un esclave, s’il a tué un homme libre », ce que l’on trouve pour le bœuf averti et que l’on ne trouve pas pour le bœuf inoffensif, pour cette raison il enseigne [le cas du bœuf] averti.
אפילו תימא רבי עקיבא הוא הדין דאפילו תם נמי ואיידי דקא בעי למתנא סיפא המית עבד המית בן חורין דבמועד הוא דמשכחת לה בתם לא משכחת לה משום הכי קתני מועד:
MICHNA: Dans le viol et la séduction, pour alléger et pour aggraver : comment ? Qu’il ait violé ou séduit la plus élevée de la prêtrise ou la plus humble d’Israël, il donne cinquante sela ; et [pour] la honte et la dépréciation, tout dépend de celui qui fait honte et de celle qui subit la honte.
מתני׳ באונס ובמפתה להקל ולהחמיר כיצד אחד שאנס ופיתה את גדולה שבכהונה ואת הקטנה שבישראל נותן חמשים סלעים והבושת והפגם הכל לפי המבייש והמתבייש:
Rav Zeïra dit : on dirait [alors] : celui qui a eu des relations avec une fille de rois, cinquante ; celui qui a eu des relations avec une fille de gens du commun, cinquante !
אמר רב זעירא יאמרו בעל בת מלכים חמשים בעל בת הדיוטות חמשים
Abayé lui dit : S’il en est ainsi, pour l’esclave aussi, on dirait : un esclave qui perce des perles, trente ; un esclave qui fait un travail d’aiguille, trente ! Rav Zeïra dit plutôt :
א"ל אביי א"ה גבי עבד נמי יאמרו עבד נוקב מרגלית שלשים עבד עושה מעשה מחט שלשים אלא אמר רב זעירא
Original : Arakhin 14b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.