Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et Rav ’Anan ? Il n’avait pas entendu la baraïta. Et pour [l’enseignement] de Chmouel, d’où sait-on que « il n’est pas vendu » [signifie que] l’argent est restitué ? Peut-être « il n’est pas vendu » et l’argent est un don, comme dans le cas de celui qui fiance sa sœur, à propos duquel il a été dit : celui qui fiance sa sœur – Rav dit : l’argent est restitué ; et Chmouel dit : l’argent est un don.
ורב ענן ברייתא לא שמיעא ליה ודשמואל ממאי דאינה מכורה ומעות חוזרין דלמא אינה מכורה ומעות מתנה מידי דהוה אמקדש אחותו דאיתמר המקדש אחותו רב אמר מעות חוזרין ושמואל אמר מעות מתנה
Il lui répondit : ce n’est pas la souris qui vole, c’est le trou qui vole. – Mais sans la souris, d’où le trou aurait-il [quoi que ce soit] ? – Il est logique que là où se trouve l’interdit, c’est là qu’on pénalise.
אמר ליה לאו עכברא גנב אלא חורא גנב אי לאו עכברא חורא מנא ליה מסתברא היכא דאיתיה לאיסורא קנסינן:
« Si c’était une année de rouille, etc. » : Maintenant que [l’année où] il l’a laissé en friche lui est comptée, faut-il dire [celle où] il l’a labouré ?
היתה שנת שדפון כו': השתא הובירה עולה לו נרה מיבעיא
Il fallait mentionner celle où il l’a labouré : on aurait pu croire que nous disons [au vendeur] : « Donne-lui la valeur [du labour], et qu’il se retire » ; [la Michna] nous apprend [que non].
« Rabbi Eliézer dit : s’il le lui a vendu, etc. » : Il a été enseigné : Rabbi Eliézer dit : d’où sait-on que s’il le lui a vendu avant Roch Hachana plein de fruits, [le vendeur] ne peut pas lui dire : « Laisse-le-moi [plein] comme je te l’ai laissé » ? Le texte dit : « d’après le nombre des années de récoltes il te vendra » (Lv 25, 15) : il arrive qu’un homme mange trois récoltes en deux ans.
רבי אליעזר אומר מכרה לו כו': תניא ר"א אומר מנין שאם מכרה לו לפני ראש השנה מליאה פירות שלא יאמר לו הנח לפני כדרך שהנחתי לפניך תלמוד לומר (ויקרא כה, טו) במספר שני תבואות ימכר לך פעמים שאדם אוכל שלש תבואות בשתי שנים:
MICHNA: S’il l’a vendu au premier pour une mané, et que le premier l’a vendu au second pour deux cents [zouz], il ne compte qu’avec le premier, car il est dit : « à l’homme à qui il l’a vendu » (Lv 25, 27).
מתני׳ מכרה לראשון במנה ומכר ראשון לשני במאתים אינו מחשב אלא עם הראשון שנאמר {ויקרא כה } [לאיש] אשר מכר לו
S’il l’a vendu au premier pour deux cents, et que le premier l’a vendu au second pour une mané, il ne compte qu’avec le dernier, car il est dit : « il comptera les années de sa vente et restituera le surplus à l’homme » (Lv 25, 27) – à l’homme qui s’y trouve.
מכרה לראשון במאתים ומכר הראשון לשני במנה אינו מחשב אלא עם האחרון שנאמר (ויקרא כה, כז) וחשב את שני ממכרו והשיב את העודף לאיש (אשר מכר לו) לאיש אשר בתוכו
On ne vendra pas [un champ] lointain pour racheter [un champ] proche, ni [un champ] mauvais pour racheter [un champ] beau ; on n’empruntera pas pour racheter, et on ne rachètera pas par moitiés. Mais pour le bien consacré, tout cela est permis. C’est en cela que [la loi du] particulier est plus stricte que celle du bien consacré.
לא ימכור ברחוק ויגאל בקרוב ברעה ויגאל ביפה ולא ילוה ויגאל ולא יגאל לחצאין ובהקדש מותר בכולן זה חומר בהדיוט מבהקדש:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : s’il l’a vendu au premier pour une mané, et que le premier l’a vendu au second pour deux cents, d’où sait-on qu’il ne compte qu’avec le premier ? Le texte dit : « à l’homme à qui il l’a vendu ».
גמ׳ תנו רבנן מכרה לראשון במנה ומכרה ראשון לשני במאתים מנין שאינו מחשב אלא עם הראשון ת"ל [לאיש] אשר מכר לו
S’il l’a vendu au premier pour deux cents, et que le premier l’a vendu au second pour une mané, d’où sait-on qu’on ne compte qu’avec le second ? Le texte dit : « à l’homme » – à l’homme qui s’y trouve – telles sont les paroles de Rabbi.
מכרה לראשון במאתים ומכר הראשון לשני במנה מנין שאין מחשבין אלא עם השני ת"ל לאיש [לאיש] אשר בתוכו דברי רבי
Rabbi Dostaï ben Yehouda dit : s’il le lui a vendu pour une mané, qu’il l’a amélioré et qu’il en est venu à valoir deux cents, d’où sait-on qu’on ne compte que sur la base d’une mané ? Car il est dit : « il restituera le surplus » – le surplus qui est entre ses mains.
רבי דוסתאי בן יהודה אומר מכרה לו במנה והשביחה ועמדה על מאתים מנין שאינו מחשב אלא במנה שנאמר והשיב את העודף העודף שבידו
S’il le lui a vendu pour deux cents, que [le champ] s’est déprécié et en est venu à valoir une mané, d’où sait-on qu’on ne compte que sur la base d’une mané ? Car il est dit : « il restituera le surplus » – le surplus qui est dans la terre.
מכרה לו במאתים והכסיפה ועמדה על מנה מנין שאין מחשבין אלא במנה שנאמר והשיב את העודף העודף שבקרקע
Et là, d’où le savons-nous ? Car il a été enseigné : s’il a été vendu pour une mané, qu’il a pris de la valeur et en est venu à valoir deux cents, d’où sait-on qu’on ne compte que sur la base d’une mané ? Car il est dit : « sur l’argent de son acquisition » (Lv 25, 51).
והתם מנלן דתניא נמכר במנה והשביח ועמד על מאתים מנין שאין מחשבין אלא ממנה שנאמר (ויקרא כה, נא) מכסף מקנתו
S’il a été vendu pour deux cents, qu’il a perdu de la valeur et en est venu à valoir une mané, d’où sait-on qu’on ne compte que sur la base d’une mané ? Car il est dit : « selon ses années » (Lv 25, 52).
נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה מנין שאין מחשבין אלא ממנה שנאמר (ויקרא כה, נב) כפי שניו
Je ne l’ai [appris] que pour l’esclave hébreu vendu à un idolâtre, qui est racheté et dont la position est avantagée ; vendu à un Israélite, d’où le sait-on ? Le texte dit « salarié » (Lv 25, 50) – « salarié » (Dt 15, 18), pour une analogie verbale.
ואין לי אלא עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים שנגאל וידו על העליונה נמכר לישראל מנין ת"ל {ויקרא כה } שכיר {דברים טו } שכיר לגזירה שוה
Original : Arakhin 30a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.