Structure du débat :Michna 3Baraïta 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Et voici les maisons des villages : deux cours de deux maisons [chacune] ; même si elles sont entourées d’une muraille depuis les jours de Josué fils de Noun, elles sont comme les maisons des villages.
מתני׳ ואלו הן בתי החצרים שני חצרים של שני בתים אף על פי שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון הרי הן כבתי חצרים:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : du fait qu’il est dit « les maisons des villages » (Lv 25, 31), ne sais-je pas qu’elles n’ont pas de muraille ? Pourquoi le texte dit-il « qui n’ont pas de muraille » ? Même si elles ont une muraille, elles sont comme si elles n’avaient pas de muraille. Et combien de maisons ? Deux ; de cours ? Deux : deux cours de deux maisons [chacune].
גמ׳ תנו רבנן ממשמע שנאמר (ויקרא כה, לא) בתי החצרים איני יודע שאין להם חומה מה תלמוד לאמר אשר אין להם חומה אף על פי שיש להם חומה כמי שאין להם חומה וכמה בתים שנים חצירות שנים שתי חצירות של שני בתים
Mais dis : une maison et une cour ! – S’il en était ainsi, le Miséricordieux aurait écrit [seulement] « ’hatserim ». Et si tu dis : si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « ’hatserim », cela signifierait des cours sans maison – cela s’appelle un enclos.
ואימא בית וחצר אם כן ליכתוב רחמנא חצרים וכי תימא אי כתב רחמנא חצרים חצר בלא בית משמע ההוא קרפף איקרי:
MICHNA: Un Israélite qui a hérité du père de sa mère, lévite, ne rachète pas selon cet ordre ; et de même un lévite qui a hérité du père de sa mère, israélite, ne rachète pas selon cet ordre,
מתני׳ ישראל שירש אבי אמו לוי אינו גואל כסדר הזה וכן לוי שירש את אבי אמו ישראל אינו גואל כסדר הזה
car il est dit : « car les maisons des villes des lévites sont leur possession » (Lv 25, 33) – [il faut] qu’il y ait [à la fois] un lévite et des villes des lévites – telles sont les paroles de Rabbi. Et les Sages disent : ces choses ne sont dites que des villes des lévites.
שנאמר (ויקרא כה, לג) כי בתי ערי הלוים היא אחוזתם עד שיהא לוי וערי הלוים דברי רבי וחכמים אומרים אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלוים:
GUEMARA:[« Il ne rachète pas selon cet ordre »] – mais selon quel [ordre] ? Comme un lévite ? Et ensuite on enseigne : « [il faut] qu’il y ait un lévite et des villes des lévites » !
גמ׳ ואלא כמאן כבן לוי והדר תני עד שיהא לוי וערי הלוים
Dis : il ne rachète que selon cet ordre [-là, celui des Israélites, car il faut] qu’il y ait un lévite et des villes des lévites – telles sont les paroles de Rabbi.
אימא אינו גואל אלא כסדר הזה עד שיהא לוי וערי הלוים דברי רבי
Les villes des lévites, soit, car il est écrit : « car les maisons des villes des lévites » ; mais le lévite, d’où le savons-nous ? Car il est écrit : « Et celui qui rachètera d’entre les lévites » (Lv 25, 33).
בשלמא ערי הלוים דכתיב כי בתי ערי הלוים אלא לוי מנלן דכתיב (ויקרא כה, לג) ואשר יגאל מן הלוים
Il a été enseigné : « Et celui qui rachètera d’entre les lévites » – on pourrait croire qu’un lévite rachète d’un Israélite, car l’un a une position avantagée et l’autre une position désavantagée, mais qu’un lévite [ne rachète] pas d’un lévite, car l’un et l’autre ont une position avantagée ; le texte dit : « d’entre les lévites ».
תניא ואשר יגאל מן הלוים יכול לוי מישראל יגאל שזה יפה כחו וזה הורע כחו אבל לוי מלוי לא שזה יפה כחו וזה יפה כחו תלמוד לומר מן הלוים
Rabbi Elazar dit : de quoi parle-t-on ? Des villes des lévites ; mais dans les villes d’Israël, on fait d’un champ un terrain vague, d’un terrain vague un champ, d’un terrain vague une ville, mais non d’une ville un terrain vague, afin qu’on ne détruise pas les villes d’Israël. Les cohanim et les lévites vendent à tout moment et rachètent à tout moment, car il est dit : « Les lévites auront un droit de rachat perpétuel » (Lv 25, 32).
אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין שדה מגרש (ולא) מגרש שדה מגרש עיר ולא עיר מגרש שלא יחריבו את ערי ישראל הכהנים והלוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם שנאמר (ויקרא כה, לב) גאולת עולם תהיה ללוים:
GUEMARA: « Rabbi Elazar dit : de quoi parle-t-on ? Des villes des lévites ; mais dans les villes d’Israël, on fait, etc. » : Tous s’accordent en tout cas que dans celles des lévites on ne change pas [l’affectation]. D’où ces choses ?
גמ׳ אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלוים אבל בערי ישראל עושין וכו' דכולי עלמא מיהא בדלוים לא משנינן מנא הני מילי
Rabbi Elazar dit : car le verset dit : « Et le champ du terrain vague de leurs villes ne sera pas vendu » (Lv 25, 34). Que signifie « ne sera pas vendu » ? Si l’on dit : il ne sera pas vendu du tout – du fait qu’il est écrit « les lévites auront un droit de rachat perpétuel », on déduit qu’ils vendent ! Que signifie donc « ne sera pas vendu » ? Il ne sera pas changé.
אמר רבי אלעזר דאמר קרא (ויקרא כה, לד) ושדה מגרש עריהם לא ימכר מאי לא ימכר אילימא לא ימכר כלל והא מדכתיב גאולת עולם תהיה ללוים מכלל דמזבני אלא מאי לא ימכר לא ישנה:
« Les cohanim et les lévites vendent à tout moment et rachètent à tout moment » : Nos maîtres ont enseigné : « Les lévites auront un droit de rachat perpétuel » – pourquoi le texte le dit-il ? Parce qu’il est dit : « d’après le nombre des années de récoltes il te vendra » (Lv 25, 15), on pourrait croire qu’il en est de même pour celui-ci ; le texte dit : « Les lévites auront un droit de rachat perpétuel ».
הכהנים והלוים מוכרין לעולם וגואלין לעולם: תנו רבנן גאולת עולם תהיה ללוים מה תלמוד לאמר לפי שנאמר (ויקרא כה, טו) במספר שני תבואות ימכר לך יכול אף זה כן תלמוד לומר (ויקרא כה, לב) גאולת עולם תהיה ללוים
Parce qu’il est dit : « Le champ, quand il sortira au Jubilé, sera saint pour l’Éternel » (Lv 27, 21), on pourrait croire qu’il en est de même pour celui-ci ; le texte dit : « Les lévites auront un droit de rachat perpétuel ».
לפי שנאמר (ויקרא כז, כא) והיה השדה בצאתו ביובל קודש לה' יכול אף זה כן תלמוד לאמר גאולת עולם תהיה ללוים
Parce qu’il est dit : « la maison qui est dans la ville qui a une muraille restera à perpétuité » (Lv 25, 30), on pourrait croire qu’il en est de même pour celui-ci ; le texte dit : « Les lévites auront un droit de rachat perpétuel ».
לפי שנאמר (ויקרא כה, ל) וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות יכול אף זה כן תלמוד לאמר גאולת עולם תהיה ללוים
Ces deux-là, soit, [ils sont possibles] ; mais les maisons des villes fortifiées, les lévites en ont-ils ? N’a-t-on pas enseigné : ces villes [des lévites], on n’en fait ni de petits villages ni de grandes métropoles, mais des bourgs moyens ?
בשלמא הני תרתי לחיי אלא בתי ערי חומה ללוים מי אית להו והתניא ערים הללו אין עושין אותן לא כפרים קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות
Rav Kahana dit : il n’y a pas de difficulté : ici [il s’agit d’une ville] qui a été entourée [d’une muraille] puis habitée ; là, [d’une ville] habitée puis entourée.
אמר רב כהנא לא קשיא כאן שהוקף ולבסוף ישב כאן שישב ולבסוף הוקף
Et dans un tel cas, est-ce une muraille ? N’a-t-on pas enseigné : « Et si un homme vend une maison d’habitation dans une ville fortifiée » (Lv 25, 29) – qui a été entourée puis habitée, et non habitée puis entourée ?
וכי האי גוונא מי הויא חומה והתניא (ויקרא כה, כט) ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה שהוקף ולבסוף ישב ולא שישב ולבסוף הוקף
On pourrait croire : même si ce sont des Israélites qui l’ont entourée ; il est dit ici « muraille » et il est dit plus loin « muraille » : de même que plus loin [ce sont] des idolâtres, de même ici des idolâtres.
יכול אפילו הקיפוה ישראל נאמר כאן חומה ונאמר להלן חומה מה להלן עובדי כוכבים אף כאן עובדי כוכבים
On pourrait croire : même si des idolâtres l’ont entourée par la suite ; il est dit plus loin « muraille » et il est dit ici « muraille » : de même que plus loin [ce sont] des idolâtres [qui l’ont entourée] auparavant, de même ici des idolâtres auparavant.
יכול אפילו הקיפוה עובדי כוכבים לאחר מכן נאמר להלן חומה ונאמר כאן חומה מה להלן עובדי כוכבים קודם לכן אף כאן עובדי כוכבים קודם לכן
Rav Yossef, fils de Rav Sala le pieux, l’a expliqué devant Rav Papa : par exemple lorsque leur sont échues
תרגמה רב יוסף בריה דרב סלא חסידא קמיה דרב פפא כגון שנפלו להן
Original : Arakhin 33b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.