Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Cela va pour les Rabbanan, qui disent que la cinquantième année n’entre pas dans le compte [du cycle] ; mais selon Rabbi Yehouda, qui dit que la cinquantième année compte pour l’un et l’autre, pourquoi en ai-je besoin ? Les années sabbatiques suffisent ! – Cela n’est certainement pas selon Rabbi Yehouda.
הניחא לרבנן דאמרי שנת חמשים אינה מן המנין אלא לרבי יהודה דאמר שנת חמשים עולה לכאן ולכאן למה לי בשמיטין סגיא הא ודאי דלא כרבי יהודה
Et n’ont-ils pas compté les années sabbatiques et les Jubilés [après l’exil des tribus] ? Il est pourtant écrit : « Au bout de sept ans, vous renverrez chacun son frère hébreu qui te sera vendu » (Jr 34, 14).
ולא מנו שמיטין ויובלות והכתיב (ירמיהו לד, יד) מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך
Et nous nous sommes demandé à ce sujet : « au bout de sept ans » ? Il est écrit : « il te servira six ans » (Dt 15, 12) ! Et Rav Na’hman bar Its’hak a dit : six pour celui qui a été vendu, et sept pour celui qui a eu l’oreille percée.
והוינן בהו מקץ שבע שנים והכתיב (דברים טו, יב) ועבדך שש שנים ואמר רב נחמן בר יצחק שש לנמכר ושבע לנרצע
– Cela est écrit dans un reproche, et le prophète dit : « Avez-vous renvoyé ? » – Mais il est écrit : « Ils obéirent et les renvoyèrent » (Jr 34, 10) !
Rabbi Yo’hanan dit donc : Jérémie les a ramenés, et Josias fils d’Amon a régné sur eux. Et d’où savons-nous qu’ils sont revenus ? Car il est écrit : « Car le vendeur ne retournera pas à ce qui a été vendu » (Ez 7, 13). Est-il possible que le Jubilé ait cessé et que le prophète prophétise à son sujet qu’il cessera ? Cela enseigne plutôt que Jérémie les a ramenés.
אלא אמר ר' יוחנן ירמיה החזירן ויאשיה בן אמון מלך עליהן ומנא לן דהדור דכתיב (יחזקאל ז, יג) כי המוכר אל הממכר לא ישוב אפשר יובל בטל ונביא מתנבא עליו שיבטל אלא מלמד שהחזירן ירמיה
Et d’où savons-nous que Josias a régné sur eux ? Car il est écrit : « Il dit : Quel est ce monument que je vois ? Les gens de la ville lui dirent : C’est le tombeau de l’homme de Dieu qui est venu de Juda et qui a proclamé ces choses contre l’autel de Béthel » (2 R 23, 17).
ומנלן דיאשיה מלך עליהן דכתיב (מלכים ב כג, יז) ויאמר מה הציון הלז אשר אני רואה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים על המזבח בית אל
Et qu’avait à faire Josias à Béthel ? C’est plutôt que, lorsque Jérémie les a ramenés, Josias a régné sur eux. Rav Na’hman bar Its’hak dit : [on le déduit] d’ici : « Juda aussi, une moisson t’est réservée, quand je ramènerai les captifs de mon peuple » (Os 6, 11).
וכי מה טיבו של יאשיהו בבית אל אלא כשהחזירן ירמיהו יאשיהו מלך עליהם רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (הושע ו, יא) גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי:
MICHNA: Aux maisons des villages, on donne la position avantageuse des maisons des villes fortifiées et la position avantageuse des champs : elles se rachètent aussitôt et durant tous les douze mois, comme les maisons [des villes fortifiées], et elles sortent au Jubilé et moyennant une réduction du prix, comme les champs.
מתני׳ בתי החצרים נותנין להם כח יפה שבבתי ערי חומה וכח יפה שבשדות ונגאלין מיד וכל שנים עשר חדש כבתים ויוצאין ביובל ובגרעון כסף כשדות:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « elles seront comptées comme le champ du pays » (Lv 25, 31) – le texte les a comparées au champ patrimonial : de même que le champ patrimonial sort au Jubilé et moyennant une réduction du prix, de même les maisons des villages sortent au Jubilé et moyennant une réduction du prix.
גמ׳ תנו רבנן (ויקרא כה, לא) על שדה הארץ יחשב הקישו הכתוב לשדה אחוזה מה שדה אחוזה יוצא ביובל ובגרעון כסף אף בתי החצרים יוצאין ביובל ובגרעון כסף
Ou bien : de même que le champ patrimonial ne se rachète pas avant deux ans, de même les maisons des villages ne se rachèteraient pas avant deux ans ? Le texte dit : « elle aura un droit de rachat » (Lv 25, 31) – aussitôt. Puisque tu leur as donné la position avantageuse des champs et la position avantageuse des maisons, on pourrait croire qu’elles ne sortent pas au Jubilé ; le texte dit : « et au Jubilé elle sortira » (Lv 25, 31).
אי מה שדה אחוזה אינה נגאלת בפחות משתי שנים אף בתי החצרים אינם נגאלים פחות משתי שנים תלמוד לאמר (ויקרא כה, לא) גאולה תהיה לו מיד הואיל ונתת להם כח יפה שבשדות וכח שדה שבבתים יכול לא יצאו ביובל תלמוד לאמר (ויקרא כה, לא) וביובל יצא
Que veut-il dire ? Rav Houna dit : ce n’est nécessaire que pour celui qui consacre une maison parmi les maisons des villages, qu’un autre a rachetée de la main du Sanctuaire, et que le Jubilé survient dans la deuxième année.
מאי קאמר אמר רב הונא לא נצרכא אלא למקדיש בית בבתי החצרים וגאלו אחר מיד הקדש ופגע בו יובל בשנה שניה
À quoi la compares-tu ? Si tu la compares aux maisons des villes fortifiées, elle devient définitivement acquise à l’acheteur ; si tu la compares au champ patrimonial, elle passe aux cohanim. C’est pour cela qu’il a fallu « et au Jubilé elle sortira ».
למאי מדמית ליה אי לבתי ערי חומה מדמית ליה איחליט ליה ללוקח אי לשדה אחוזה מדמית לכהנים נפקא להכי אצטריך וביובל יצא
Rav Zeïra objecte : pourquoi précisément [le cas où] un autre l’a rachetée ? Même s’il ne l’a pas rachetée ! Abayé lui dit : afin qu’on ne dise pas que le bien consacré sort sans rachat.
מתקיף לה רב זעירא מאי איריא גאלו אחר אפילו לא גאלו נמי אמר ליה אביי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון
D’où le savons-nous ? Du lévite : si le lévite, dont la position est avantagée dans sa vente, est désavantagé dans sa consécration, l’Israélite, dont la position est désavantagée dans sa vente, n’est-il pas logique qu’il soit désavantagé dans sa consécration ?
מנלן מבן לוי מה בן לוי שיפה כחו בממכרו הורע כחו בהקדשו ישראל שהורע כחו בממכרו אין דין שהורע כחו בהקדשו
Et là, d’où le savons-nous ? Car il a été enseigné : « ce qui a été vendu sortira » (Lv 25, 33) – j’entends même ses esclaves, ses biens meubles et ses titres de créance ; le texte dit : « la maison et la ville de sa possession ».
והתם מנלן דתניא (ויקרא כה, לג) ויצא ממכר שומע אני אפילו עבדיו מטלטליו ושטריו תלמוד לאמר בית ועיר אחוזתו
Pourquoi le texte dit-il « ce qui a été vendu » ? Ses ventes sortent gratuitement, mais le bien consacré ne sort pas gratuitement, seulement par rachat.
מה תלמוד לאמר ממכר ממכריו יוצא בחנם ואין הקדש יוצא בחנם אלא בפדיון
Lorsque le texte a spécifié à propos du champ patrimonial : « Le champ, quand il sortira au Jubilé, sera saint pour l’Éternel » (Lv 27, 21), [il a enseigné que] c’est le champ qui, [si un autre] le rachète, passe aux cohanim ; mais les autres [biens] restent tels qu’ils sont.
כשפרט הכתוב בשדה אחוזה (ויקרא כז, כא) והיה השדה בצאתו ביובל קדש לה' שדה הוא דפרק ליה ונפקא לכהנים אבל הנך כדקיימי קיימי
« Et au Jubilé elle sortira » – pourquoi en ai-je besoin ? Rav Papa dit : ce n’est nécessaire que pour celui qui vend une maison parmi les maisons des villages, et que le Jubilé survient dans la deuxième année.
וביובל יצא למה לי אמר רב פפא לא נצרכא אלא למוכר בית בבתי החצרים ופגע בו יובל בשנה שניה
À quoi la compares-tu ? Si tu la compares aux maisons des villes fortifiées, elle devient définitivement acquise à l’acheteur ; si tu la compares au champ patrimonial, il faut un complément [des années] ; c’est pour cela qu’il a fallu « et au Jubilé elle sortira ».
למאי מדמית ליה אי לבתי ערי חומה מדמית ליה איחלט ליה ללוקח אי לשדה אחוזה מדמית ליה השלמה בעי להכי אצטריך וביובל יצא
On a enseigné conformément à Rav Houna, et c’est une réfutation de Rabbi Ochaya : celui qui consacre une maison parmi les maisons des villages peut la racheter aussitôt et la racheter à tout moment ; si un autre l’a rachetée de la main du Sanctuaire et que le Jubilé est arrivé sans qu’elle ait été rachetée [de lui], elle revient au propriétaire au Jubilé.
תניא כוותיה דרב הונא ותיובתא דרבי אושעיא המקדיש בית בבתי החצרים הרי זה גואל מיד וגואלו לעולם גאלו אחר מיד הקדש הגיע יובל ולא נגאל חוזר לבעלים ביובל
Original : Arakhin 33a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.