Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
ni les vêtements de couleur d’une femme, ni un âne et une ânesse, ni un porc et une truie, ni des oiseaux lorsqu’ils s’accouplent ; et même si l’on est plein d’yeux comme l’ange de la mort.
ולא בבגדי צבע [של] אשה ולא בחמור ולא בחמורה ולא בחזיר ולא בחזירה ולא בעופות בזמן שנזקקין זה לזה ואפילו מלא עינים כמלאך המות
On dit de l’ange de la mort qu’il est entièrement plein d’yeux. Au moment du décès du malade, il se tient au-dessus de son chevet, son épée tirée à la main et une goutte de fiel suspendue à elle. Dès que le malade le voit, il frémit et ouvre la bouche, et il la lui jette dans la bouche ; de cela il meurt, de cela il se décompose, de cela son visage verdit.
אמרו עליו על מלאך המות שכולו מלא עינים בשעת פטירתו של חולה עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וטיפה של מרה תלויה בו כיון שחולה רואה אותו מזדעזע ופותח פיו וזורקה לתוך פיו ממנה מת ממנה מסריח ממנה פניו מוריקות
Ni les vêtements de couleur d’une femme : Rav Yehouda dit au nom de Chmouel : même étendus sur un mur. Rav Papa dit : et lorsqu’on connaît leur propriétaire. Rava dit : c’est aussi exact, car il est enseigné : « ni les vêtements de couleur d’une femme », et il n’est pas enseigné : « ni les vêtements de couleur » ; déduis-en [cela].
ולא בבגדי צבע [של] אשה: א"ר יהודה אמר שמואל אפילו שטוחין על גבי כותל א"ר פפא ובמכיר בעליהן אמר רבא דיקא נמי דקתני ולא בבגדי צבע אשה ולא קתני ולא בבגדי צבעונין שמע מינה
Rav ’Hisda dit : cela vaut pour des vêtements usés ; mais pour des neufs, cela ne nous concerne pas. Car si tu ne dis pas cela, nous, comment les donnons-nous à foulonner ? Il les regarde !
אמר רב חסדא הני מילי בעתיקי אבל בחדתי לית לן בה דאי לא תימא הכי אנן מנא לאשפורי היכי יהבינן הא קא מסתכל
— Et selon ton raisonnement, ce que dit Rav Yehouda : [l’accouplement d’une espèce] avec son espèce, il est permis d’introduire comme le pinceau dans le tube, il regarde ! — C’est plutôt qu’il est occupé à son travail ; ici aussi, il est occupé à son travail.
ולטעמיך הא דאמר רב יהודה מין במינו מותר להכניס כמכחול בשפופרת הא קא מסתכל אלא בעבידתיה טריד ה"נ בעבידתיה טריד
Le maître a dit : « de cela il meurt ». Faut-il dire que cela contredit le père de Chmouel ? Car le père de Chmouel dit : l’ange de la mort m’a dit : si je ne me souciais de l’honneur des créatures, je trancherais [la gorge] à l’endroit de l’abattage, comme pour une bête. — Peut-être cette goutte leur tranche-t-elle les signes [de l’abattage].
אמר מר ממנה מת נימא פליגא דאבוה דשמואל דאמר אבוה דשמואל אמר לי מלאך המות אי לא דחיישנא ליקרא דברייתא הוה פרענא בית השחיטה כבהמה דלמא ההיא טיפה מחתכה להו לסימנין
« De cela il se décompose » : cela vient à l’appui de Rabbi ’Hanina bar Kahana, car Rabbi ’Hanina bar Kahana dit : on dit à l’école de Rav : celui qui veut que son mort ne se décompose pas, qu’il le retourne sur le visage.
ממנה מסריח מסייע ליה לרבי חנינא בר כהנא דא"ר חנינא בר כהנא אמרי בי רב הרוצה שלא יסריח מתו יהפכנו על פניו:
Nos maîtres ont enseigné : « Tu te garderas de toute chose mauvaise » (Dt 23, 10) : qu’on n’ait pas de pensées le jour et qu’on n’en vienne pas à l’impureté la nuit.
ת"ר (דברים כג, י) ונשמרת מכל דבר רע שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה
De là, Rabbi Pin’has ben Yaïr dit : la Torah mène à la vigilance, la vigilance mène à l’empressement, l’empressement mène à la propreté, la propreté mène à l’abstinence, l’abstinence mène à la pureté, la pureté mène à la piété, la piété mène à l’humilité, l’humilité mène à la crainte du péché, la crainte du péché mène à la sainteté, la sainteté mène à l’esprit saint, l’esprit saint mène à la résurrection des morts. Et la piété est la plus grande de toutes, ainsi qu’il est dit : « Alors Tu as parlé en vision à Tes pieux » (Ps 89, 20).
מכאן א"ר פנחס בן יאיר תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי חסידות חסידות מביאה לידי ענוה ענוה מביאה לידי יראת חטא יראת חטא מביאה לידי קדושה קדושה מביאה לידי רוח הקודש רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים וחסידות גדולה מכולן שנאמר (תהלים פט, כ) אז דברת בחזון לחסידיך
Et il est en désaccord avec Rabbi Yehochoua ben Lévi, car Rabbi Yehochoua ben Lévi dit : l’humilité est la plus grande de toutes, ainsi qu’il est dit : « L’esprit du Seigneur Dieu est sur moi, parce que l’Éternel m’a oint pour annoncer la bonne nouvelle aux humbles » (Is 61, 1). Il n’est pas dit « aux pieux », mais « aux humbles » ; tu en apprends que l’humilité est la plus grande de toutes.
ופליגא דרבי יהושע בן לוי דא"ר יהושע בן לוי ענוה גדולה מכולן שנאמר (ישעיהו סא, א) רוח ה' אלהים עלי יען משח ה' אותי לבשר ענוים חסידים לא נאמר אלא ענוים הא למדת שענוה גדולה מכולן:
On ne leur vend pas, etc. Nos maîtres ont enseigné : on leur vend un arbre à condition qu’il le coupe, et il le coupe ; ce sont les paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Meïr dit : on ne leur vend que [l’arbre] coupé. Du fourrage vert à condition qu’il le fauche, et il le fauche ; ce sont les paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Meïr dit : on ne leur vend que [le fourrage] fauché. Des blés sur pied à condition qu’il les moissonne, et il les moissonne ; ce sont les paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Meïr dit : on ne vend que [les blés] moissonnés.
אין מוכרין להן וכו': ת"ר מוכרין להן אילן על מנת לקוץ וקוצץ דברי ר' יהודה רבי מאיר אומר אין מוכרין להן אלא קצוצה שחת על מנת לגזוז וגוזז דברי רבי יהודה ר"מ אומר אין מוכרין להן אלא גזוזה קמה על מנת לקצור וקוצר דברי רבי יהודה ר' מאיר אומר אין מוכרין אלא קצורה
Et [les trois cas] sont nécessaires. Car s’il nous avait fait entendre [seulement] l’arbre, [on aurait pu penser que] c’est dans ce cas que Rabbi Meïr parle ainsi : puisqu’il ne se détériore pas, il le laissera [sur pied] ; mais dans ce cas-ci, où s’il le laisse il se détériore, dis qu’il est d’accord avec Rabbi Yehouda.
וצריכא דאי אשמעינן אילן בהא קאמר רבי מאיר כיון דלא פסיד משהי ליה אבל האי דכי משהי לה פסיד אימא מודי ליה לר' יהודה
Et s’il nous avait fait entendre ces deux-là, [on aurait pu penser que c’est] parce que leur amélioration n’est pas visible ; mais pour le fourrage, dont l’amélioration est visible, dis qu’il est d’accord avec Rabbi Meïr.
ואי אשמעינן בהני תרתי משום דלא ידיע שבחייהו אבל שחת דידיע שבחייהו אימא מודי ליה לר' מאיר
Et s’il nous avait fait entendre ce cas-ci, [on aurait pu penser que] c’est dans ce cas que Rabbi Meïr parle ainsi, mais dans les autres, dis qu’il est d’accord avec Rabbi Yehouda. [Tous trois] sont donc nécessaires.
ואי אשמעינן בהא בהא קאמר ר' מאיר אבל בהנך אימא מודי ליה לרבי יהודה צריכא
Là, pour quelle raison Rabbi Yehouda permet-il ? Parce que [les produits] ne se trouvent pas dans son domaine [à lui] et qu’il ne peut pas les laisser [sur pied] ; mais une bête, puisqu’elle se trouve dans le domaine de l’idolâtre, il la gardera ; ou peut-être n’y a-t-il pas de différence ?
התם טעמא מאי שרי ר' יהודה דלאו ברשותיה קיימי ולא מצי משהי להו אבל בהמה כיון דברשותיה דעובד כוכבים קיימא משהי לה או דלמא לא שנא
Viens entendre, car il a été enseigné : une bête à condition qu’il l’abatte, et il l’abat ; ce sont les paroles de Rabbi Yehouda. Rabbi Meïr dit : on ne lui vend qu’une bête abattue.
ת"ש דתניא בהמה ע"מ לשחוט ושוחט דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר אין מוכרין לו אלא שחוטה:
MICHNA: On ne leur loue pas de maisons en terre d’Israël, et à plus forte raison des champs. Et en Syrie,
מתני׳ אין משכירין להם בתים בארץ ישראל ואין צריך לומר שדות ובסוריא
Original : Avodah Zarah 20b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.