Structure du débat :Question 1Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
car le verset dit : « Tu ne leur feras pas grâce [lo te’honnem] » (Dt 7, 2) : tu ne leur donneras pas de lieu de campement [’hanaya] sur le sol. — Ce « lo te’honnem » est nécessaire pour ceci, car le Miséricordieux dit : tu ne leur accorderas pas de grâce [’hen] !
דאמר קרא (דברים ז, ב) לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע האי לא תחנם מיבעי ליה דהכי קאמר רחמנא לא תתן להם חן
— Et il est encore nécessaire pour ceci, car le Miséricordieux dit : tu ne leur feras pas de don gratuit [’hinam] ! — S’il en était ainsi, le verset aurait dû dire lo te’hinem. Que signifie lo te’honnem ? Déduis-en tous [ces enseignements].
ואכתי מיבעי ליה דהכי אמר רחמנא לא תתן להם מתנת של חנם אם כן לימא קרא לא תחינם מאי לא תחנם שמע מינה כולהו
Il a aussi été enseigné ainsi : « lo te’honnem » : tu ne leur donneras pas de lieu de campement sur le sol. Autre interprétation : « lo te’honnem » : tu ne leur accorderas pas de grâce. Autre interprétation : « lo te’honnem » : tu ne leur feras pas de don gratuit.
תניא נמי הכי לא תחנם לא תתן להם חנייה בקרקע דבר אחר לא תחנם לא תתן להם חן דבר אחר לא תחנם לא תתן להם מתנת חנם
Et le don gratuit lui-même est une controverse de tannaïm, car il a été enseigné : « Vous ne mangerez aucune bête morte ; tu la donneras à l’étranger qui est dans tes portes, et il la mangera, ou vends-la à l’étranger » (Dt 14, 21). Je n’en déduis que [la permission] pour le résident étranger par don et pour l’idolâtre par vente ; pour le résident étranger par vente, d’où [le sait-on] ? L’Écriture enseigne : « tu la donneras… ou vends-la ».
ומתנת חנם גופה תנאי היא דתניא (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי אין לי אלא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה לגר במכירה מנין תלמוד לומר תתננה או מכור
Pour l’idolâtre par don, d’où [le sait-on] ? L’Écriture enseigne : « tu la donneras, et il la mangera, ou vends-la à l’étranger ». Il se trouve que tu dis : le résident étranger comme l’idolâtre, aussi bien par don que par vente ; ce sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : les choses sont comme elles sont écrites : au résident étranger par don, et à l’idolâtre par vente.
לעובד כוכבים בנתינה מנין תלמוד לומר תתננה ואכלה או מכור לנכרי נמצא אתה אומר אחד גר ואחד עובד כוכבים בין בנתינה בין במכירה דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה
Rabbi Meïr parle bien ! Et Rabbi Yehouda te dira : si tu penses comme le dit Rabbi Meïr, le Miséricordieux aurait dû écrire : « tu la donneras, et il la mangera, et vends-la » ; pourquoi ai-je besoin de « ou » ? Déduis-en qu’il vient [enseigner] que les choses sont comme elles sont écrites.
שפיר קאמר ר"מ ור' יהודה אמר לך אי סלקא דעתך כדקאמר ר"מ לכתוב רחמנא תתננה ואכלה ומכור או למה לי שמע מינה לדברים ככתבן הוא דאתא
Et Rabbi Meïr ? Celui-là [vient enseigner] à faire passer le don au résident étranger avant la vente à l’idolâtre. Et Rabbi Yehouda ? Puisque le résident étranger, tu es tenu de le faire vivre, et le Cananéen, tu n’es pas tenu de le faire vivre, pour faire passer [le premier] avant, on n’a pas besoin d’un verset.
ור"מ ההוא לאקדומי נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים ור' יהודה כיון דגר אתה מצווה להחיותו וכנעני אי אתה מצווה להחיותו להקדים לא צריך קרא:
Autre interprétation : « lo te’honnem » : tu ne leur accorderas pas de grâce. Cela vient à l’appui de Rav, car Rav dit : il est interdit de dire : « Comme cette idolâtre est belle ! »
ד"א לא תחנם לא תתן להם חן: מסייע ליה לרב דאמר רב אסור לאדם שיאמר כמה נאה עובדת כוכבים זו
On objecta : il arriva que Rabban Chimon ben Gamliel, se trouvant sur une marche du mont du Temple, vit une idolâtre extrêmement belle ; il dit : « Que Tes œuvres sont nombreuses, Éternel ! » (Ps 104, 24). Et Rabbi Akiva aussi vit la femme de Turnus Rufus le méchant : il cracha, rit et pleura. Il cracha, parce qu’elle était issue d’une goutte fétide ; il rit, parce qu’elle était destinée à se convertir et qu’il l’épouserait ; il pleura, parce que cette beauté serait réduite en poussière.
מיתיבי מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הבית וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר אמר (תהלים קד, כד) מה רבו מעשיך ה' ואף ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכה רק שהיתה באה מטיפה סרוחה שחק דעתידה דמגיירא ונסיב לה בכה דהאי שופרא בלי עפרא
— Et Rav ? Il rendait grâce [à Dieu], car le maître a dit : celui qui voit de belles créatures dit : « Béni soit Celui qui a de telles [créatures] dans Son monde. »
ורב אודויי הוא דקא מודה דאמר מר הרואה בריות טובות אומר ברוך שככה ברא בעולמו
— Et regarder, est-ce permis ? On objecta : « Tu te garderas de toute chose mauvaise » (Dt 23, 10) : qu’on ne regarde pas une belle femme, même célibataire, une femme mariée, même laide,
ולאסתכולי מי שרי מיתיבי (דברים כג, י) ונשמרת מכל דבר רע שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה באשת איש ואפי' מכוערת
Original : Avodah Zarah 20a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.