outres des Arabes, après douze mois, sont permises. Rav A’ha, fils de Rav Ika, a dit : ces récipients à vin des Araméens, après douze mois, sont permis. Rav A’ha, fils de Rava, a dit : ces jarres noircies et noires, après douze mois, sont permises.
אבטא דטייעי בתר תריסר ירחי שתא שרי אמר רב אחא בריה דרב איקא הני פורצני דארמאי בתר תריסר ירחי שתא שרי אמר רב אחא בריה דרבא הני גולפי שחימי ואוכמי בתר תריסר ירחי שתא שרי:
« Et le mouryas » : nos maîtres ont enseigné : le mouryas d’un artisan est permis. Rabbi Yehouda ben Gamliel dit au nom de Rabbi ’Hanina ben Gamliel : même le ’hilek d’un artisan est permis.
והמורייס: ת"ר מורייס אומן מותר ר' יהודה בן גמליאל אומר משום ר' חנינא ב"ג אף חילק אומן מותר
Avimi, fils de Rabbi Abbahou, enseigna : le mouryas d’un artisan est permis. Lui-même l’enseignait, et lui-même dit : la première et la deuxième fois, c’est permis ; la troisième, c’est interdit. Quelle en est la raison ? La première et la deuxième fois, comme leur graisse est abondante, il n’est pas nécessaire d’y mettre du vin ; à partir de là, on y met du vin.
תני אבימי בריה דר' אבהו מורייס אומן מותר הוא תני לה והוא א"ל פעם ראשון ושני מותר שלישי אסור מ"ט פעם ראשון ושני דנפיש שומנייהו לא צריך למירמי בהו חמרא מכאן ואילך רמו בהו חמרא
Un bateau [chargé] de mouryas arriva au port d’Akko. Rabbi Abba d’Akko plaça des gardiens auprès de lui. Rava lui dit : jusqu’à maintenant, qui l’a gardé ? Il lui dit : jusqu’à maintenant, de quoi nous inquiéterions-nous ? Si c’est parce qu’on y mélange du vin, une mesure de mouryas [coûte] un loumma, une mesure de vin quatre loummot.
ההוא ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו אותיב רבי אבא דמן עכו נטורי בהדה א"ל רבא עד האידנא מאן נטרה א"ל עד האידנא למאן ניחוש לה אי משום דמערבי ביה חמרא קיסתא דמורייס בלומא קיסתא דחמרא בד' לומי
Rabbi Yirmeya dit à Rabbi Zeïra : peut-être, puisqu’ils viennent de Tyr, où le vin est bon marché ? Il lui dit : là-bas, il y a des détours et des escales.
« Et le fromage de Beit Ouniki » : Rech Lakich a dit : pourquoi a-t-on interdit le fromage d’Ouniki ? Parce que la plupart des veaux de cette ville sont abattus pour l’idolâtrie. Pourquoi parler de la plupart des veaux ? Même une minorité aussi, puisque Rabbi Meïr tient compte de la minorité !
וגבינת בית אונייקי: ארשב"ל מפני מה אסרו גבינת אונייקי מפני שרוב עגלים של אותה עיר נשחטין לעבודת כוכבים מאי איריא רוב עגלים אפילו מיעוט נמי דהא ר"מ חייש למיעוטא
Mais si tu dis « une minorité », puisque la plupart des veaux ne sont pas abattus pour l’idolâtrie, et qu’il y a aussi les autres bêtes qui ne sont pas abattues pour l’idolâtrie, c’est une minorité de minorité ; et d’une minorité de minorité, Rabbi Meïr ne tient pas compte.
אלא אי אמרת מיעוט כיון דאיכא רוב עגלים דאין נשחטין לעבודת כוכבים ואיכא נמי שאר בהמות דאין נשחטין לעבודת כוכבים ה"ל מיעוטא דמיעוטא ומיעוטא דמיעוטא לא חייש ר"מ
Rabbi Chimon bar Elyakim dit à Rech Lakich : quand bien même ils sont abattus pour l’idolâtrie, qu’est-ce que cela change ? N’est-ce pas toi qui permets ?
א"ל ר"ש בר אליקים לר"ש בן לקיש כי נשחטין לעבודת כוכבים מאי הוי והא את הוא דשרי
Car il a été dit : celui qui abat une bête pour en asperger le sang en l’honneur de l’idolâtrie, pour en brûler la graisse en l’honneur de l’idolâtrie : Rabbi Yo’hanan a dit : elle est interdite ; il estime qu’on transpose l’intention d’un acte de culte à un autre, et nous déduisons l’extérieur de l’intérieur.
דאתמר השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודת כוכבים להקטיר חלבה לעבודת כוכבים רבי יוחנן אמר אסורה קסבר מחשבין מעבודה לעבודה וילפינן חוץ מפנים
« Rabbi Yehouda a dit : Rabbi Yichmaël interrogea » : Rav A’hadboï a dit au nom de Rav : celui qui consacre [une femme] avec les excréments d’un bœuf condamné à la lapidation, elle est consacrée ; avec les excréments de veaux [destinés à] l’idolâtrie, elle n’est pas consacrée. Si tu veux, dis [que c’est par] raisonnement ; et si tu veux, dis [que c’est par] un verset.
א"ר יהודה שאל ר' ישמעאל: אמר רב אחדבוי אמר רב המקדש בפרש שור הנסקל מקודשת בפרש עגלי עבודת כוכבים אינה מקודשת איבעית אימא סברא ואב"א קרא
Si tu veux, dis [que c’est par] raisonnement : pour les veaux [destinés à] l’idolâtrie, [l’idolâtre] tient à ce qu’ils soient bien gras ; mais pour le bœuf condamné à la lapidation, on ne tient pas à ce qu’il soit bien gras.
איבעית אימא סברא גבי עגלי עבודת כוכבים ניחא ליה בנפחיה אבל גבי שור הנסקל לא ניחא ליה בנפחיה
Si tu veux, dis [que c’est par] un verset : il est écrit ici : « Rien ne s’attachera à ta main » (Dt 13, 18), et il est écrit là-bas : « Le bœuf sera lapidé, et l’on ne mangera pas sa chair » (Ex 21, 28) : sa chair est interdite, mais ses excréments sont permis.
איבעית אימא קרא כתיב הכא (דברים יג, יח) לא ידבק בידך מאומה וכתיב התם (שמות כא, כח) סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו בשרו אסור הא פרשו מותרת
Rava a dit : nous avons appris les deux [dans la Michna]. Puisqu’il lui dit : « Parce qu’on les fait cailler avec la caillette d’une charogne », et qu’il lui réplique : « Mais la caillette d’un holocauste n’est-elle pas plus grave que la caillette d’une charogne ? »,
אמר רבא תרוייהו תננהי מדקא"ל מפני שמעמידין בקיבת נבילה וקא מהדר ליה והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה
Original : Avodah Zarah 34b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.