Et ici, ils sont en désaccord sur un arbre qu’on a planté et qu’on a ensuite adoré. Le premier Tanna estime qu’un arbre qu’on a planté et qu’on a ensuite adoré est permis ; et Rabbi Yossé le Galiléen estime qu’un arbre qu’on a planté et qu’on a ensuite adoré est interdit.
והכא באילן שנטעו ולבסוף עבדו קמיפלגי ת"ק סבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו מותר ורבי יוסי הגלילי סבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור
D’où [le sait-on] ? De ce qu’elle enseigne dans la suite : « Et pourquoi l’achéra est-elle interdite ? Parce qu’elle porte l’intervention de mains humaines, et tout ce qui porte l’intervention de mains humaines est interdit. » « Et tout ce qui porte l’intervention humaine », pour inclure quoi ? N’est-ce pas pour inclure un arbre qu’on a planté et qu’on a ensuite adoré ?
ממאי מדקתני סיפא מפני מה אשירה אסורה מפני שיש בה תפיסת ידי אדם וכל שיש בו תפיסת ידי אדם אסור וכל שיש בו תפיסת אדם לאתויי מאי לאו לאתויי אילן שנטעו ולבסוף עבדו
Et Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, estime lui aussi qu’un arbre qu’on a planté et qu’on a ensuite adoré est interdit, car on a enseigné : Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, dit : du fait qu’il est dit « leurs dieux, sur les montagnes » — et non les montagnes [qui sont] leurs dieux ; « leurs dieux, sur les collines » — et non les collines [qui sont] leurs dieux, j’entendrais : « sous tout arbre verdoyant » — leurs dieux, et non l’arbre verdoyant [qui serait] leurs dieux.
ואף רבי יוסי בר' יהודה סבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור דתניא רבי יוסי בר' יהודה אומר מתוך שנאמר אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם אלהיהם על הגבעות ולא גבעות אלהיהם שומע אני תחת כל עץ רענן אלהיהם ולא רענן אלהיהם
Mais alors, pourquoi ai-je besoin de « sous tout arbre verdoyant » ? Celui-là vient pour [l’enseignement de]Rabbi Akiva, car Rabbi Akiva a dit : je vais expliquer et argumenter devant toi : partout où tu trouves une haute montagne, une colline élevée et un arbre verdoyant, sache qu’il y a là une idole.
אלא תחת כל עץ רענן ל"ל ההוא לכדר"ע הוא דאתא דאר"ע אני אובין ואדון לפניך כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם עבודת כוכבים
Et les Sages, que font-ils de ce « et leurs achérot, vous les brûlerez au feu » ? Ils en ont besoin pour un arbre qu’on a planté dès le départ à cette fin.
ורבנן האי ואשריהם תשרפון באש מאי עבדי ליה מיבעי ליה לאילן שנטעו מתחילה לכך
Et Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, n’en a-t-il pas aussi besoin pour cela ? Effectivement. Mais l’arbre qu’on a planté et qu’on a ensuite adoré, d’où le tire-t-il ? Il le déduit de « et leurs achérot, vous les abattrez » (Dt 7, 5) : quel est l’arbre dont ce qui est abattu est interdit et dont la souche est permise ? Dis : c’est un arbre qu’on a planté et qu’on a ensuite adoré.
ור' יוסי בר' יהודה נמי מיבעי ליה להכי ה"נ אלא אילן שנטעו ולבסוף עבדו מנא ליה נפקא ליה (דברים ז, ה) מואשריהם תגדעון איזהו עץ שגידועו אסור ועיקרו מותר הוי אומר אילן שנטעו ולבסוף עבדו
Il dit : « si cela n’avait pas été dit ». Si « vous les brûlerez au feu » n’avait pas été dit, j’aurais dit que « leurs achérot, vous les abattrez » [s’applique] à un arbre qu’on a planté dès le départ à cette fin ; maintenant qu’il est écrit « et leurs achérot, vous les brûlerez au feu », « et leurs achérot, vous les abattrez » reste disponible pour un arbre qu’on a planté et qu’on a ensuite adoré.
אילו לא נאמר קאמר אילו לא נאמר תשרפון באש הייתי אומר אשריהם תגדעון באילן שנטעו מתחילה לכך השתא דכתיב ואשריהם תשרפון באש אייתר ליה ואשריהם תגדעון לאילן שנטעו ולבסוף עבדו
Et les Sages, que font-ils de ce « et leurs achérot, vous les abattrez » ? [Ils en ont besoin] pour [l’enseignement de]Rabbi Yehochoua ben Lévi, car Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : l’abattage des idoles précède la conquête de la terre d’Israël ; la conquête de la terre d’Israël précède l’élimination de l’idolâtrie.
ורבנן האי ואשריהם תגדעון מאי עבדי ליה לכדר' יהושע בן לוי דא"ר יהושע בן לוי גידועי עבודת כוכבים קודמין לכיבוש ארץ ישראל כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור עבודת כוכבים
Et Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, d’où tire-t-il ce raisonnement ? Il le déduit de « vous détruirez entièrement » (Dt 12, 2) : détruis [d’abord l’ennemi], et ensuite vous détruirez [les idoles].
ור' יוסי בר' יהודה האי סברא מנא ליה נפקא ליה (דברים יב, ב) מאבד תאבדון אבד ואח"כ תאבדון
Et Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, d’où tire-t-il qu’il faut en extirper [les restes] à sa suite ? Il le déduit de « et vous ferez disparaître leur nom de ce lieu » (Dt 12, 3).
ורבי יוסי בר' יהודה לשרש אחריה מנא ליה נפקא ליה (דברים יב, ג) מואבדתם את שמם מן המקום ההוא
Et les Sages [ont besoin de] celui-là pour lui donner un surnom, car on a enseigné : Rabbi Eliézer dit : d’où [sait-on] que celui qui arrache une idole doit en extirper [les restes] à sa suite ? L’Écriture dit : « et vous ferez disparaître leur nom ».
ורבנן ההוא לכנות לה שם דתניא ר"א אומר מנין לעוקר עבודת כוכבים שצריך לשרש אחריה ת"ל ואבדתם את שמם
Original : Avodah Zarah 45b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.