Rabbi Akiva lui dit : n’est-il pas déjà dit : « vous détruirez entièrement » (Dt 12, 2) ? S’il en est ainsi, que vient dire « et vous ferez disparaître leur nom de ce lieu » ? De lui donner un surnom.
אמר לו ר"ע והלא כבר נאמר (דברים יב, ב) אבד תאבדון אם כן מה ת"ל ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לכנות לה שם
J’aurais pu penser [un nom] élogieux ? Élogieux, comment peux-tu le penser ? Mais j’aurais pu penser [un nom] ni élogieux ni péjoratif ; c’est pourquoi l’Écriture dit : « Tu l’auras en exécration et en abomination, car c’est un anathème » (Dt 7, 26).
יכול לשבח לשבח ס"ד אלא יכול לא לשבח ולא לגנאי ת"ל (דברים ז, כו) שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא
Comment donc ? Si on l’appelait Beit Galya (« maison de la hauteur »), on l’appelle Beit Karya (« maison de la fosse ») ; [si on l’appelait] ’Ein Kol (« œil de tout »), [on l’appelle] ’Ein Qots (« œil d’épine »).
הא כיצד היו קורין אותה בית גליא קורין אותה בית כריא עין כל עין קוץ
Un Tanna enseigna devant Rav Chechet : les nations qui adorent les montagnes et les collines, celles-ci sont permises, et leurs adorateurs [sont passibles de mort] par l’épée ; les semences et les légumes, ils sont interdits, et leurs adorateurs [sont passibles de mort] par l’épée.
תני תנא קמיה דרב ששת העכו"ם העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מותרין ועובדיהן בסייף ואת הזרעים ואת הירקות הן אסורין ועובדיהן בסייף
Il lui dit : celui qui t’a dit cela, qui est-ce ? C’est Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, qui dit qu’un arbre qu’on a planté et qu’on a ensuite adoré est interdit.
א"ל דאמר לך מני רבי יוסי בר יהודה היא דאמר אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור
Qu’on l’établisse [comme portant] sur un arbre qu’on a planté dès le départ à cette fin, et [ce serait l’avis] des Sages ! Cela ne te viendrait pas à l’esprit, car elle enseigne [ce cas] de manière analogue à la montagne : de même que la montagne, on ne l’a pas plantée dès le départ à cette fin, de même celui-ci aussi, on ne l’a pas planté dès le départ à cette fin.
ולוקמה באילן שנטעו מתחלה לכך ורבנן לא ס"ד דקתני דומיא דהר מה הר שלא נטעו מתחלה לכך אף האי נמי שלא נטעו מתחלה לכך
On a dit : les pierres d’une montagne [adorée] qui se sont détachées, les fils de Rabbi ’Hiya et Rabbi Yo’hanan[sont en désaccord] : l’un dit qu’elles sont interdites, et l’autre dit qu’elles sont permises. Quelle est la raison de celui qui dit qu’elles sont permises ? Comme la montagne : de même que la montagne ne porte pas l’intervention de mains humaines et est permise, de même celles-ci ne portent pas l’intervention de mains humaines et sont permises.
איתמר אבני הר שנדלדלו בני רבי חייא ורבי יוחנן חד אמר אסורות וחד אמר מותרות מ"ט דמ"ד מותרות כהר מה הר שאין בו תפיסת ידי אדם ומותר אף הני שאין בהן תפיסת ידי אדם ומותרין
Le raisonnement est revenu [à son point de départ] : le caractère de l’un n’est pas comme le caractère de l’autre, et le caractère de l’autre n’est pas comme le caractère de l’un ; leur point commun est qu’ils ne portent pas l’intervention de mains humaines et sont permis ; de même, tout ce qui ne porte pas l’intervention de mains humaines est permis.
וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שאין בהן תפיסת ידי אדם ומותר אף כל שאין בהן תפיסת ידי אדם ומותר
Et celui qui interdit [dira] : c’est pour cela qu’il est écrit : « Tu l’auras en exécration et en abomination » : bien que cela découle d’un raisonnement vers la permission, cela ne vient pas [ainsi].
Concluons que ce sont les fils de Rabbi ’Hiya qui permettent, car ’Hizkiya a demandé : s’il a dressé un œuf pour se prosterner devant lui, qu’en est-il ?
תסתיים דבני ר' חייא דשרו דבעי חזקיה זקף ביצה להשתחוות לה מהו
Tu penses [qu’il l’a dressé] pour se prosterner devant lui et s’est prosterné devant lui, et la question qu’il se pose est de savoir si le fait de le dresser constitue une action ou non ; mais s’il ne l’avait pas dressé, il ne serait pas interdit. On peut en déduire que ce sont les fils de Rabbi ’Hiya qui permettent.
קא סלקא דעתך להשתחוות לה והשתחוה לה וקא מיבעיא ליה האי זקיפתה אי הוי מעשה אי לא הוי מעשה אבל לא זקף לא מיתסרא ש"מ בני ר' חייא דשרו
Non ! En réalité, je te dirai que ce sont les fils de Rabbi ’Hiya qui interdisent, car s’il s’est prosterné devant lui, même s’il ne l’a pas dressé, il est interdit ; et de quoi traitons-nous ici ? D’un cas où il a dressé un œuf pour se prosterner devant lui, et ne s’est pas prosterné devant lui.
לא לעולם אימא לך בני רבי חייא דאסרי דהשתחוה לה אע"ג דלא זקפה אסורה והכא במאי עסקינן כגון שזקף ביצה להשתחוות לה ולא השתחוה לה
Et selon qui ? Si c’est selon celui qui dit que l’idole d’un Israélite est interdite immédiatement, elle est interdite ; si c’est selon celui qui dit [qu’elle ne l’est pas] avant d’avoir été adorée, il ne l’a pas adorée !
ולמאן אי למאן דאמר עבודת כוכבים של ישראל אסורה מיד אסורה אי למאן דאמר עד שתיעבד הא לא פלחה
Non, c’est nécessaire pour le cas où il a dressé un œuf pour se prosterner devant lui, ne s’est pas prosterné devant lui, et un idolâtre est venu et s’est prosterné devant lui.
לא צריכא כגון שזקף ביצה להשתחוות לה ולא השתחוה לה ובא עובד כוכבים והשתחוה לה
Comme ce qu’a dit Rav Yehouda au nom de Chmouel : un Israélite qui a dressé une brique pour se prosterner devant elle, et un idolâtre est venu et s’est prosterné devant elle, elle est interdite. Et la question qu’il se pose est : est-ce [seulement] pour une brique que le fait de la dresser est reconnaissable, mais pas pour un œuf ? Ou peut-être n’y a-t-il pas de différence ? La question reste en suspens.
כי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה ובא עובד כוכבים והשתחוה לה אסורה וקא מיבעיא ליה לבינה הוא דמינכרא זקיפתה אבל ביצה לא או דלמא לא שנא תיקו:
Rami bar ’Hama demanda : celui qui se prosterne devant une montagne, ses pierres, qu’en est-il pour l’autel ?
בעי רמי בר חמא המשתחוה להר אבניו מהו למזבח
Original : Avodah Zarah 46a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.