Structure du débat :Question 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
durant les trente jours, qu’il lui ait dit [que c’est] en raison des noces ou qu’il ne lui ait pas dit [que c’est] en raison des noces, c’est interdit ; à partir de là, s’il lui a dit [que c’est] en raison des noces, c’est interdit, et s’il ne lui a pas dit [que c’est] en raison des noces, c’est permis.
כל תלתין יומין בין א"ל מחמת הלולא ובין לא א"ל מחמת הלולא אסור מכאן ואילך אי א"ל מחמת הלולא אסור ואי לא אמר ליה מחמת הלולא שרי
Et s’il lui a dit [que c’est] en raison des noces, jusqu’à quand ? Rav Papa a dit : jusqu’à douze mois de l’année. Et au début, à partir de quand est-ce interdit ? Rav Papa a dit au nom de Rava : dès qu’on met l’orge dans les cuves [pour la bière].
וכי א"ל מחמת הלולא עד אימת אמר רב פפא עד תריסר ירחי שתא ומעיקרא מאימת אסור אמר רב פפא משמיה דרבא מכי רמו שערי באסינתי
Et après douze mois de l’année, c’est permis ? Or Rav Yits’hak, fils de Rav Mecharchia, se trouva chez un idolâtre après douze mois de l’année, l’entendit rendre grâce [à son idole], se retira et ne mangea pas ! — Rav Yits’hak, fils de Rav Mecharchia, est différent, car c’est un homme important.
ולבתר תריסר ירחי שתא שרי והא רב יצחק בריה דרב משרשיא איקלע לבי ההוא עובד כוכבים לבתר תריסר ירחי שתא ושמעיה דאודי ופירש ולא אכל שאני רב יצחק בריה דרב משרשיא דאדם חשוב הוא:
« Et la Kratésis », etc. Qu’est-ce que la Kratésis ? Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : le jour où Rome s’empara du pouvoir. — Mais n’a-t-on pas enseigné : « la Kratésis et le jour où Rome s’empara du pouvoir » ? — Rav Yossef a dit : Rome s’empara [du pouvoir] à deux reprises : une fois aux jours de la reine Cléopâtre, et une fois quand elle s’en empara aux jours des Grecs.
וקרטסים וכו': מאי קרטסים אמר רב יהודה אמר שמואל יום שתפסה בו רומי מלכות והתניא קרטסים ויום שתפסה בו רומי מלכות אמר רב יוסף שתי תפיסות תפסה רומי אחת בימי קלפטרא מלכתא ואחת שתפסה בימי יונים
Car lorsque Rav Dimi vint, il dit : les Romains livrèrent trente-deux batailles contre les Grecs sans pouvoir les vaincre, jusqu’à ce qu’ils s’associent Israël ; et ils convinrent avec eux ceci : si les rois sont de chez nous, les gouverneurs seront de chez vous ; si les rois sont de chez vous, les gouverneurs seront de chez nous.
דכי אתא רב דימי אמר תלתין ותרין קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי ולא יכלו להו עד דשתפינהו לישראל בהדייהו והכי אתנו בהדייהו אי מינן מלכי מנייכו הפרכי אי מנייכו מלכי מינן הפרכי
Et les Romains envoyèrent dire aux Grecs : jusqu’à présent nous avons agi par la guerre ; maintenant agissons par le droit. Une perle et une pierre précieuse : laquelle des deux doit servir de socle à l’autre ? Ils leur répondirent : la perle pour la pierre précieuse.
ושלחו להו רומאי ליונאי עד האידנא עבידנא בקרבא השתא נעביד בדינא מרגלית ואבן טובה איזו מהן יעשה בסיס לחבירו שלחו להו מרגלית לאבן טובה
Une pierre précieuse et un onyx : lequel doit servir de socle à l’autre ? La pierre précieuse pour l’onyx. Un onyx et un rouleau de la Torah : lequel doit servir de socle à l’autre ? L’onyx pour le rouleau de la Torah.
אבן טובה (ואינך) איזו מהן יעשה בסיס לחבירו אבן טובה לאינך אינך וספר תורה איזו מהן יעשה בסיס לחבירו אינך לספר תורה
Ils leur envoyèrent dire : s’il en est ainsi, nous avons le rouleau de la Torah chez nous, et Israël avec nous. Ils les soumirent. Vingt-six ans, ils restèrent fidèles à leur engagement envers Israël ; à partir de là, ils les asservirent.
שלחו להו [א"כ] אנן ספר תורה גבן וישראל בהדן כפו להו עשרין ושית שנין קמו להו בהימנותייהו בהדי ישראל מכאן ואילך אישתעבדו בהו
Au début, qu’ont-ils interprété, et à la fin, qu’ont-ils interprété ? Au début, ils ont interprété : « Partons et marchons, et j’irai à tes côtés » (Gn 33, 12) ; et à la fin, ils ont interprété : « Que mon seigneur passe donc devant son serviteur » (Gn 33, 14).
מעיקרא מאי דרוש ולבסוף מאי דרוש מעיקרא דרוש (בראשית לג, יב) נסעה ונלכה ואלכה לנגדך ולבסוף דרוש (בראשית לג, יד) יעבר נא אדני לפני עבדו
Les vingt-six ans durant lesquels ils restèrent fidèles à leur engagement envers Israël, d’où le savons-nous ? Car Rav Kahana a dit : lorsque Rabbi Yichmaël bar Yossé tomba malade, on lui fit dire : Rabbi, dis-nous deux ou trois choses que tu nous as dites au nom de ton père.
עשרין ושית שנין דקמו בהימנותייהו בהדי ישראל מנא לן דאמר רב כהנא כשחלה רבי ישמעאל בר יוסי שלחו ליה רבי אמור לנו שנים וג' דברים שאמרת לנו משום אביך
Il leur dit : cent quatre-vingts ans avant que le Temple ne fût détruit, le royaume impie s’étendit sur Israël ; quatre-vingts ans avant que le Temple ne fût détruit, ils décrétèrent l’impureté sur la terre des nations et sur les ustensiles de verre ; quarante ans avant que le Temple ne fût détruit, le Sanhédrin s’exila et siégea dans la ’Hanout [le marché].
אמר להו מאה ושמנים שנה קודם שנחרב הבית פשטה מלכות הרשעה על ישראל פ' שנה עד לא חרב הבית גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית מ' שנה עד לא חרב הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות
Pour quelle halakha [cela compte-t-il] ? Rabbi Yits’hak bar Avdimi a dit : pour dire qu’ils ne jugeaient [plus] les causes d’amendes. — Les causes d’amendes, crois-tu ? Rav Yehouda n’a-t-il pas dit au nom de Rav : mais que cet homme soit rappelé en bien — Rabbi Yehouda ben Bava est son nom — car sans lui, les lois des amendes auraient été oubliées en Israël ! — Oubliées ? Qu’on les étudie !
למאי הלכתא א"ר יצחק בר אבדימי לומר שלא דנו דיני קנסות דיני קנסות סלקא דעתך והאמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ורבי יהודה בן בבא שמו שאלמלא הוא נשתכחו דיני קנסות מישראל נשתכחו לגרסינהו
Plutôt : les lois des amendes auraient cessé en Israël, car le royaume impie avait décrété ce décret : quiconque confère l’ordination sera tué, quiconque la reçoit sera tué, la ville où l’on confère l’ordination sera détruite, et le territoire où l’on confère l’ordination sera dévasté.
אלא בטלו דיני קנסות מישראל שגזרה מלכות הרשעה גזרה כל הסומך יהרג וכל הנסמך יהרג ועיר שסומכין בה תחרב ותחום שסומכין בו יעקר
מה עשה רבי יהודה בן בבא הלך וישב בין שני הרים גדולים ובין שתי עיירות גדולות בין ב' תחומי שבת בין אושא לשפרעם וסמך שם חמשה זקנים ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ורבי אלעזר בן שמוע ורב אויא מוסיף אף רבי נחמיה
Lorsque les ennemis les reconnurent, il leur dit : mes fils, courez ! Ils lui dirent : Rabbi, et toi, que t’arrivera-t-il ? Il leur dit : me voici gisant devant eux comme une pierre que personne ne retourne. On dit qu’ils ne bougèrent pas de là avant d’avoir planté dans son corps trois cents lances de fer et d’avoir fait de son corps comme un crible.
כיון שהכירו בהם אויבים אמר להם בני רוצו אמרו לו רבי ואתה מה תהא עליך אמר להם הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין אמרו לא זזו משם עד שנעצו לגופו ג' מאות לולניאות של ברזל ועשאוהו לגופו ככברה
Quelle en est la raison ? Lorsqu’ils virent que les meurtriers se multipliaient et qu’ils ne pouvaient les juger, ils dirent : mieux vaut nous exiler d’un lieu à l’autre, afin de ne pas [avoir à] les condamner.
מ"ט כיון דחזו דנפישי להו רוצחין ולא יכלי למידן אמרו מוטב נגלי ממקום למקום כי היכי דלא ליחייבו
Car il est écrit : « Tu agiras selon la parole qu’ils te diront, de ce lieu-là » (Dt 17, 10) ; cela enseigne que c’est le lieu qui détermine [la compétence].
דכתיב (דברים יז, י) ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא מלמד שהמקום גורם:
Cent quatre-vingts [ans], et pas plus ? Rabbi Yossé bar Rabbi n’a-t-il pas enseigné :
מאה ושמנים ותו לא והתני רבי יוסי ברבי
Original : Avodah Zarah 8b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.