Et il en avait hoché la tête [d’approbation] dans la maison d’étude. Il alla chez lui, [et Rabbi Avin] lui dit : s’il lui avait dit « acquiers comme un âne », aurait-il acquis ?
וכרכיש בה רישיה בי מדרשא אזל לגביה א"ל אילו א"ל קני כחמור מי קני
Bava batra 143a בבא בתרא
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Car il a été dit : « acquiers comme un âne », il n’acquiert pas ; « toi et l’âne » : Rav Na’hman a dit : il acquiert la moitié ; Rav Hamnouna a dit : il n’a rien dit ; Rav Chechet a dit : il acquiert tout.
דאיתמר קני כחמור לא קנה את וחמור רב נחמן אמר קנה מחצה ורב המנונא אמר לא אמר כלום ורב ששת אמר קנה הכל
Rav Chechet a dit : d’où est-ce que je le tiens ? Car il est enseigné : Rabbi Yossé dit : l’amertume du concombre n’est que dans sa partie intérieure ; c’est pourquoi, lorsqu’on prélève la terouma, on ajoute du côté de sa partie extérieure et l’on prélève.
אמר רב ששת מנא אמינא לה דתניא רבי יוסי אומר אין לך מר בקישות אלא פנימי שבו לפיכך כשהוא תורם מוסיף על החיצון שבו ותורם
Pourquoi ? C’est [un cas de] « toi et l’âne » !
אמאי את וחמור הוא
Là-bas, c’est différent, car selon la Torah c’est une terouma valable.
שאני התם דמדאורייתא תרומה מעלייתא היא
Car Rabbi Ilaa a dit : d’où sait-on que celui qui prélève du mauvais pour le bon, sa terouma est une terouma ? Car il est dit : « Vous ne porterez pas de péché à cause de cela, quand vous en aurez prélevé le meilleur » (Nb 18, 32). Si ce n’était pas consacré, pourquoi porterait-on un péché ? De là [on apprend] que celui qui prélève du mauvais pour le bon, sa terouma est une terouma.
דאמר רבי אילעא מנין לתורם מן הרע על היפה שתרומתו תרומה שנאמר (במדבר יח, לב) ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואם אינו קדוש נשיאות חטא למה מכאן לתורם מן הרע על היפה שתרומתו תרומה
Rav Mordekhaï dit à Rav Achi : Rav Avia a soulevé une objection : il arriva qu’il y avait cinq femmes, parmi lesquelles deux sœurs ; un homme cueillit une corbeille de figues, qui leur appartenait et qui était de la septième année, et dit : vous voici toutes consacrées à moi par cette corbeille ; et l’une d’elles l’accepta pour toutes. Les Sages dirent : les sœurs ne sont pas consacrées.
אמר ליה רב מרדכי לרב אשי מתיב רב אויא תיובתא מעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות וליקט אחד כלכלה של תאנים ושלהן היתה ושל שביעית היתה ואמר הרי כולכן מקודשות לי בכלכלה זאת וקבלה אחת מהן ע"י כולן אמרו חכמים אין אחיות מקודשות
Ce sont les sœurs qui ne sont pas consacrées, mais les étrangères sont consacrées. Pourquoi ? C’est [un cas de] « toi et l’âne » !
אחיות הוא דאין מקודשות הא נכריות מקודשות ואמאי את וחמור היא
Il lui dit : c’est ce que Rav Houna bar Avia a vu en rêve, que Rav Avia soulevait une objection. Ne l’avons-nous pas établi [dans le cas] où il a dit : celle d’entre vous qui m’est permise, qu’elle me soit consacrée ?
אמר ליה היינו דחזאי רב הונא בר אויא בחלמא דמותיב רב אויא תיובתא לאו מי אוקימנא דאמר הראויה מכם לביאה תתקדש לי
Un homme dit à sa femme : mes biens sont à toi et à tes fils. Rav Yossef a dit : elle acquiert la moitié. Et Rav Yossef a dit : d’où est-ce que je le tiens ? Car il est enseigné : Rabbi dit : « Et ce sera pour Aharon et pour ses fils » (Lv 24, 9) : la moitié pour Aharon, la moitié pour ses fils.
ההוא דאמר לה לדביתהו נכסיי ליך ולבניך אמר רב יוסף קנתה מחצה ואמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא רבי אומר (ויקרא כד, ט) והיתה לאהרן ולבניו מחצה לאהרן מחצה לבניו
Abayé lui dit : cela se comprend là-bas : Aharon a droit au partage, c’est pourquoi le Miséricordieux l’a spécifié, pour qu’il prenne la moitié. Mais la femme n’a pas droit à l’héritage : il lui suffit de prendre comme l’un des fils.
אמר ליה אביי בשלמא התם אהרן בר חלוקה הוא להכי פרט ביה רחמנא למשקל פלגא אשה לאו בת ירושה היא דיה שתטול כאחד מן הבנים
Est-ce ainsi ? Or il y eut un cas à Nehardea, et Chmouel lui fit percevoir la moitié ; [un autre] à Tibériade, et Rabbi Yo’hanan lui fit percevoir la moitié. Et de plus, quand Rav Its’hak bar Yossef vint, il dit : pour l’argent de la couronne que la maison du roi imposa aux bouleutes et aux stratèges, Rabbi a dit : que les bouleutes donnent la moitié et les stratèges la moitié.
איני והא עובדא הוה בנהרדעא ואגביה שמואל פלגא בטבריא ואגביה רבי יוחנן פלגא ותו כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר ההוא דמי כלילא דשדו דבי מלכא אאבולי ואאיסטרוגי אמר רבי ניתבו אבולי פלגא ואיסטרוגי פלגא
Comment comparer ? Là-bas, au début, quand ils inscrivaient [l’impôt], ils l’inscrivaient au compte des bouleutes, et les stratèges les aidaient, et le roi savait qu’ils les aidaient. Maintenant [qu’ils écrivent] « aux bouleutes et aux stratèges », c’est pour dire que ceux-ci [paient] la moitié et ceux-là la moitié.
הכי השתא התם מעיקרא כי הוו כתבי אאבולי הוו כתבי ואיסטרוגי הוו מסייעי בהדייהו וידע מלכא דהוו קא מסייעי השתא [מאי דקא כתבי] אאבולי ואאיסטרוגי למימרא דהני פלגא והני פלגא
Rabbi Zeïra objecta : celui qui dit « je m’engage à une offrande de farine de cent dixièmes, à apporter en deux récipients » en apporte soixante dans un récipient et quarante dans un [autre] récipient.
מתיב רבי זירא האומר הרי עלי מנחה מאה עשרון להביא בשני כלים מביא ששים בכלי אחד וארבעים בכלי אחד
Original : Bava Batra 143a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.