elles ne les trouvent pas ; s’il s’agit des feuilles, elles repoussent.
לא משכחת ליה אי בטרפא הדר פארי:
Bava batra 19a בבא בתרא
Structure du débat :Question 2Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Ni un bassin de blanchisseurs, etc. » : Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : On n’a enseigné cela que pour le bassin de trempage, mais pour les bassins de rinçage, [il faut] quatre coudées. Il est aussi enseigné ainsi : Un bassin de blanchisseurs, quatre coudées. Or nous avons appris : trois palmes ! N’en déduit-on pas que c’est comme Rav Na’hman ?
ולא נברכת הכובסין וכו': אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא מן המחמצן אבל מן הנדיין ד' אמות תניא נמי הכי נברכת הכובסין ד' אמות והא אנן תנן ג' טפחים אלא לאו ש"מ כדרב נחמן
Certains les opposaient l’un à l’autre : Nous avons appris : un bassin de blanchisseurs, trois palmes ; or il est enseigné : quatre coudées ! Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : Ce n’est pas difficile : ici, il s’agit du bassin de trempage ; là, des bassins de rinçage. Rav ’Hiya, fils de Rav Avya, l’enseignait explicitement : à moins de s’être éloigné de trois palmes du bord du bassin de trempage jusqu’au mur.
ואיכא דרמי להו מירמי תנן נברכת הכובסין ג' טפחים והתניא ארבע אמות אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא קשיא כאן מן המחמצן כאן מן הנדיין רב חייא בריה דרב אויא מתני לה בהדיא אלא אם כן הרחיק משפת מחמצן ולכותל ג' טפחים:
« Et de l’avoir enduite de chaux » : On s’est demandé : Avons-nous appris « et de l’avoir enduite de chaux », ou peut-être avons-nous appris « ou de l’avoir enduite de chaux » ?
וסד בסיד: איבעיא להו וסד בסיד תנן או דילמא או סד בסיד תנן
Il est évident que nous avons appris « et de l’avoir enduite de chaux », car si tu pensais que nous avons appris « ou de l’avoir enduite de chaux », qu’il les réunisse alors et les enseigne ensemble !
פשיטא דוסד בסיד תנן דאי סלקא דעתך דאו סד בסיד תנן אם כן ליערבינהו וליתנינהו
Peut-être est-ce parce que ce dommage-ci n’est pas semblable à ce dommage-là : au début, il s’agit d’un dommage par l’humidité ; à la fin, d’un dommage par la chaleur.
דילמא משום דלא דמי האי היזיקא להאי היזיקא רישא היזיקא דמתונא סיפא היזיקא דהבלא
Viens et entends : Rabbi Yehouda dit : Une roche qui s’effrite à la main : celui-ci creuse sa citerne d’un côté et celui-là creuse sa citerne de l’autre ; celui-ci s’éloigne de trois palmes et enduit de chaux, et celui-là s’éloigne de trois palmes et enduit de chaux. La raison est qu’elle s’effrite à la main ; si elle ne s’effrite pas à la main, non.
ת"ש רבי יהודה אומר סלע הבא בידים זה חופר בורו מכאן וזה חופר בורו מכאן זה מרחיק ג' טפחים וסד בסיד וזה מרחיק ג' טפחים וסד בסיד טעמא דבא בידים הא לא בא בידים לא
La même règle s’applique même si elle ne s’effrite pas à la main : on enduit aussi de chaux. Et le cas de la roche qui s’effrite à la main était nécessaire : on aurait pu penser que, puisqu’elle s’effrite à la main, il faut davantage d’espace ; elle nous enseigne [que non].
ה"ה דאף על גב דלא בא בידים נמי סד בסיד ובא בידים איצטריכא ליה סד"א כיון דבא בידים ליבעי רווחא טפי קמ"ל:
« On éloigne le marc d’olives, le fumier, le sel, les pierres, etc. » : Nous avons appris là-bas : Dans quoi peut-on envelopper [un mets pour le garder chaud] et dans quoi ne peut-on pas envelopper ?
מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסלעים וכו': תנן התם במה טומנין ובמה אין טומנין
On n’enveloppe ni dans du marc d’olives, ni dans du fumier, ni dans du sel, ni dans de la chaux, ni dans du sable, qu’ils soient humides ou secs. Pourquoi ici enseigne-t-on les pierres et non le sable, et pourquoi là-bas enseigne-t-on le sable et non les pierres ?
אין טומנין לא בגפת ולא בזבל ולא במלח ולא בסיד ולא בחול בין לחין בין יבשין מאי שנא הכא דקתני סלעים ולא קתני חול ומאי שנא התם דקתני חול ולא קתני סלעים
Rav Yossef a dit : Parce que les gens n’ont pas l’habitude d’envelopper dans des pierres. Abayé lui dit : Les gens ont-ils l’habitude d’envelopper dans des toisons de laine et des bandes de pourpre ? Car il est enseigné : On enveloppe dans des toisons de laine, dans des cardes de laine, dans des bandes de pourpre et dans de l’étoupe, mais on ne les déplace pas.
אמר רב יוסף לפי שאין דרכן של בני אדם להטמין בסלעים אמר ליה אביי וכי דרכן של בני אדם להטמין בגיזי צמר ולשונות של ארגמן דתניא טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר ובלשונות של ארגמן ובמוכין ואין מטלטלין אותן
Abayé a donc dit : « Son compagnon renseigne sur lui » (Jb 36, 33) : il enseigne ici les pierres, et la même règle vaut pour le sable ; il enseigne là-bas le sable, et la même règle vaut pour les pierres. Rava lui dit : Si « son compagnon renseigne sur lui », qu’il les enseigne tous ensemble [en un seul endroit], ou qu’il enseigne l’un d’eux dans l’autre [passage], et la même règle vaudrait pour l’autre !
אלא אמר אביי (איוב לו, לג) יגיד עליו ריעו תנא הכא סלעים וה"ה לחול תנא התם חול והוא הדין לסלעים א"ל רבא אי יגיד עליו ריעו ליתנינהו לכולהו בחדא וליתני חדא מנייהו באידך וה"ה לאידך
Rava a donc dit : Là-bas, la raison pour laquelle on n’enseigne pas les pierres est qu’elles briseraient la marmite ; ici, la raison pour laquelle on n’enseigne pas le sable est qu’il réchauffe ce qui est chaud et refroidit ce qui est froid.
אלא אמר רבא התם היינו טעמא דלא קתני סלעים משום דמשתכי לה לקדרה הכא היינו טעמא דלא קתני חול משום דמחמימי חיים ומקרירי קריר
Mais Rabbi Ochaya a enseigné le sable ! — Là, il s’agit de sable humide. — Que notre Tanna l’enseigne aussi et qu’on l’interprète comme du sable humide ! — Il a [déjà] enseigné le canal.
והא תני רבי אושעיא חול התם במתונא תנא דידן נמי ליתני ולוקמיה במתונא הא תנא ליה אמת המים
Est-ce qu’il n’enseigne pas le canal et aussi le bassin de blanchisseurs ?
אטו מי לא קתני אמת המים וקתני נברכת הכובסין
Ceux-là sont nécessaires : s’il avait enseigné le canal, [on aurait dit que c’est] parce qu’il est permanent, mais pour le bassin de blanchisseurs, qui n’est pas permanent, on aurait dit que non ; et s’il avait enseigné le bassin de blanchisseurs, [on aurait dit que c’est] parce que [l’eau] s’y accumule et y stagne, mais pour le canal, non. C’était donc nécessaire.
הנהו צריכי דאי תנא אמת המים משום דקביעא אבל נברכת הכובסין דלא קביעא אימא לא ואי תנא נברכת הכובסין משום דקוו וקיימי אבל אמת המים לא צריכא:
« On éloigne les semences, la charrue, etc. » : Les semences, tire-le déjà de la charrue ! — Il s’agit de semences répandues à la main.
מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה וכו': זרעים תיפוק ליה משום מחרישה במפולת יד
La charrue, tire-le déjà des semences ! — Il s’agit d’un labour pour des arbres. — Tire-le déjà de l’eau [d’irrigation] ! — Le Tanna se situe en terre d’Israël, car il est écrit : « elle boit l’eau de la pluie du ciel » (Dt 11, 11).
מחרישה ותיפוק ליה משום זרעים בחורש לאילנות ותיפוק ליה משום מיא תנא בארץ ישראל קאי דכתיב (דברים יא, יא) למטר השמים תשתה מים
Cela veut-il dire que les semences
למימרא דזרעים
Original : Bava Batra 19a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.